שקל הקדש, שער ההכרה וההנהגה

1לא יקרא אדם חכם / נזהר מדבר בו נחשל, אך יקרא אדם חכם / נזהר טרם יהיה נכשל.

2אנוש משכיל ולבו אל ימינו, אשר יכיר לבין הוות ונמנע, ומתנחם במה אין בו יכולת, בכל עניין יהי שוקט ולא נע.

3אין איש שלם באמונתו / עד תשתלם הכרתו, ובעת יפתח פיו על דבר / יכיר לבא עד תכליתו.

4היה מכיר זמניך, / ושומרה את לשונך, והתעסק בענייניך, / והבט מה לפניך.

5כתב אדם וספרתו ראיה עלי שכלו ובינתו ורוחו, ומנחתו תהורה על נדיבות לבבו ועצת נפשו שלוחו.

6השמרה מכל טובים בנבראים, ופחד מאד מכל רעים וחטאים.

7אמת גוף (בין) אנוש לעד / ולבו בעלי מומים, שניהם בעלי מומים, / ואיכה יהיה תמים.

8אם תהיה מושל עלי עמים, התנהגה עמם בטוב להם, תבא ותגיע לאהבתם, תיקר ותכבד בעיניהם, תמשוך לבבותם בלי חבל, תקנם בגופותם ונכסיהם.

9העת תהי מושל בכבוד ובנחת תהי מושל נדיב עם, יהיו כחפצך ועל פיך כל מחנם יהיה ומסעם, אכן נבלים ואוילי עם, לא תמשלה בהם כי אם בהכניעם.

10טרם אכיר מעלת כל איש, עלי להכיר מעלת גוי, ולהתנהג עמם בטוב, אמנה בתיו מניין ג ו י.