שקל הקדש, שער החנף ולשון הרע ושכן רע

1אשר יתקשטה / מאין נכונה, אמת יתגל / בעדי הבחינה. ומתקשט באין טבע / בעל כרחו יגלהו, וצובע שער ראשו, / חלישותו תעידהו.

2חבר ולבו רע דומה לקדחת, יתפשטה בגו לחלוש בריאותו, כי הוא יחפש על מומי חבירו, גם יעלים ויסתור את טובו וצדקתו.

3בעת תשמעה אדם ידבר באוהביך דבר מום וכל דופי, והוא לא ידבר בו, אהוביך שמור, ושנא בנרגן אשר דרכו לדבר באישים, כי שנאות ושוא חרבו.

4אם תחזה נאמן נראה בעיניך מגיד דבר דופי אל תאמן עדיו, כי אם יהי נאמן, לא יהי מגיד דופי ושמע שוא לעד לבלעדיו.

5אל תאמן כל מדברות אדם, כי אין אמת כל מה בפה דובר, איש יאמין רכיל ונרגן לא ישאיר לנפש אח ולא חבר.

6אל תחשוף סתרי חבריך, פן יחשוף האל סתריך.

7היה ענו שפל רוח ודכא לעולם, ועזוב חימה וחרף, ואל תגד דבר חירוף לאדם, ודע כי המספר הוא מחרף.

8שכן אשר לבו לרעה בך, סור משכונתו ורחקנה, אם יחזה טובה יכסנה, אם יחזה רעה יגלינה.

9אנוש חמס בכל עת ישנאה טוב ויבחר רע ומדיינים ומרי, כמעשה הזבוב נגע מחפש, ומקום יעזוב שלם ובריא.

10אנוש סובל / בהזיק לו שכנו, יהי נוחל / כבוד ביתו והונו, אנוש רוצה להנקם / נקמה על משנאהו, לנפשו מעלה יוסיף / ואז עקב ינורהו.

11אדם משנא חבירו / בפה ובלב יחטא, יניר ויחרוש ויזרע / שנאה, ויקצור חרטה.

12היה נשמר, ואדם אל / יהי נקלה בעיניך, ויש אנוש זבוב קטן / יהי מחנק גרוניך.

13מרחיק עצמו משכן רע, אז צור ישעו מיד יחז, לא יירא מלשון הרע, מספר בתיו תמצאם ח ז.