שם משמואל, מטות ח

1שנת תרפ"א

2יש להבין איחור הפרשה עד כאן סוף שנת הארבעים:

3ונראה דהנה במדרש הה"ד ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה א"ל הקב"ה לישראל לא תהיו סבורים שהותר לכם להשבע בשמי אפי' באמת אין אתה רשאי להשבע בשמי אא"כ יהי' בך כל המדות האלו, את ה"א תירא שתהא כאותן שנקראו יראי אלקים אברהם איוב ויוסף וכו' ואותו תעבוד אם אתה מפנה עצמך לתורה ולעסוק במצות ואין לך עבודה אחרת לכך נאמר ואותו תעבוד ובו תדבק וכו' אלא לומר לך כל המשיא בתו לת"ח וכו' אם יש בך כל המדות הללו אתה רשאי להשבע ואם לאו אי אתה רשאי להשבע, מעשה בינאי המלך וכו' מה הנשבע באמת כך הנשבע על שקר עאכו"כ, ע"כ, משמע דלשבועת אמת עצמה נזקק שיהיו בו כל המדות הללו, ולאו משום שמא יבא לשקר, והטעם י"ל שהוא כמשתמש בתגא שהרי כשהוא רוצה לאמת את דבריו הוא נשבע בה' כמו שה' אמת כן יאמת דבריו, והרי הוא כמשתמש בשם הקודש, וכל ההיתר הוא מפני שקודש ישראל לה', וזה לא יחל דברו לא יעשה דברו חולין מכלל שהוא קודש, והיינו דקדושה היא הבדלה כולו לשם ה', ושוב הכל חוזר לכבוד השי"ת, ואף אדם שעדיין לא הגיע לידי מדה זו, מ"מ עצם ישראל ירושה הוא להם מאבותיהם להיות נמשכים אחרי השי"ת [כענין טעם הרמב"ם בגט מעושה דכשר משום שעצם ישראל רוצה כידוע] וכ"ז כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם אז נחשב להם כאלו הם בפועל כך ואז מותר להם להשבע וזה שכתוב ונשבעת חי ה' באמת ובמשפט ובצדקה הזכיר שלשה דברים הללו כנגד שלשת האבות, אמת הוא דרגא דיעקב כמ"ש תתן אמת ליעקב, משפט הוא הדן את יצרו ומתגבר על ינרו כבש"ס מגילה והוא דרגא דיצחק גבורות הקדושים, וצדקה זה דרגא דאברהם כבמדרש בראשית פ' מ"ח הולך צדקות זה אברהם ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, א"כ זה האוחז מעשה האבות בידיו זוכה בירושת האבות להיות קודש לה', וזה שמסיים את ה"א תירא אותו תעבוד ובו תדבק, שלשה מדות הללו הם מתייחסים נמי לשלשת האבות, את ה"א תירא לאברהם כמו שהביא דכתיב כי עתה ידעתי כי יר"א אתה, אותו תעבד ליצחק שהקריב א"ע לקרבן, וידוע שעבודת הקרבנות נקרא עבודה סתם, וזה שאתה מפנה עצמך לתורה ולעסוק במצוות ואין לך עבודה אחרת אז הוא נעשה כולו קרבן לה', ובו תדבק מתיחס ליעקב שהי' כולו דבוק בלי שום פסולת שמתהוה מזה דבר החוצץ, וכבזוה"ק שהי' כולו לשמא דה', ואיש המשיא בתו לת"ח וכו' נקרא אוחז מעשה אבותיו בידיו:

4והנה זה עצמו שיהי' ביכולת ישראל לאחוז מעשה אבותיו בידיו נמי מכח ירושת האבות שיהי' זרעם נטע נעמן כולו זרע אמת, ונראה שזהו ענין ג' מועדים שבמדרש שהם בזכות ג' אבות, פסח לאברהם שבועות ליצחק מ"ת אילו של יצחק הי', סוכות ליעקב כמ"ש ויעקב נסע סכותה, ובאמצעות ג' מועדים נטעו בישראל כח מעשיהם להיות יכולים לאחוז מעשה אבותיהם בידיהם:

5ומעתה י"ל שזהו ענין איחור הפרשה אחר פרשת מועדים שענין מועדים הוא סיבה לפרשת נדרים ושבועות לבל יחל דברו שלא יעשה דבריו חולין, ובמ"ש יתבאר מה דאיתא דאין הגוים עוברים בבל יחל:

6ומקנה רב הי' לבני ראובן וגו', הספורנו דייק שמרע"ה צוה שלא יתנו לאלה את ארץ סיחון ועוג אלא אחר שישובו מכיבוש הארץ כאמרו ונכבשה הארץ ואחר תשובו והיתה הארץ הזאת לכם ולא קודם לכן והם לא קבלו זה ואמרו נחנו נעבור חלוצים ואתנו אחוזת נחלתינו שתהי' ברשותינו בעת שנעבור את הירדן, ויתן להם משה וגו' כדי שלא להכנס למחלוקת הסכים משה לדבריהם עכ"ל ודפח"ח:

7ויש להבין מה הי' טעמו של מרע"ה מעיקרא שלא יתן להם עד אחר שישובו ולא מקודם לכן כי אין סברא לומר שחשש שמא לא יקיימו תנאם ואעפי"כ יחז קו בהארץ, שהרי הי' ביד ישראל להכריחם כמ"ש ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתוככם בארץ כנען, ועוד יש לדקדק מה תועלת הי' במה שהמתינו גם שבע שחלקו דבשלמא שבע שכבשו היו מסייעים בירושת הארץ אבל שבע שחלקו למה, ועיין בש"ס קידושין (ס"א:):

8ונראה דהנה עבר הירדן אינה כשירה לבית שכינה כבספרי ואיננה קדושה לגמרי כמו ארץ ישראל ובספר יהושע אם טמאה ארץ אחוזתכם, ואף דכתיב סוף פרשת עקב כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהי', ובספרי דכל מקומות מחו"ל שירשו ישראל יהיו קדושים בקדושת ארץ ישראל, וכן ברמב"ם וברמב"ן במקומו שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער ובארץ אשור וזולתם יהי' שלהם והמצוות כולן נוהגת בהם כי הכל א"י, וא"כ יש לשאול למה נופל מזה עבר הירדן, וי"ל משום דנכבשה קודם א"י והיינו טעמא דסוריא כבספרי שאמר הקב"ה לדוד סמוך לפלטין שלך לא כבשת ואתה הולך ומכבש ארצות אחרות, ומ"מ עדיין יש לשאול התינח סוריא שהי' יכול לכבוש ארץ ישראל מקודם והקדים את סוריא אבל עבר הירדן שהי' מוכרח לכבוש מקודם שהרי לא נתן אותם סיחון לעבור בגבולו למה לא תקדש כמו עבר המערבי, וי"ל דאף דהכיבוש הי' מוכרח להיות קודם א"י מ"מ בהחלוקה ובישיבה הי' צריך להמתין עד שיתחלק ויתכשר עבר המערבי מקודם:

9ומעתה יובן טעמו של משה רבינו עה"ש שלא רצה ליתן להם את הארץ עד שיתקיים התנאי מקודם כדי שתתקדש בקדושת א"י לגמרי מאחר שתהי' החלוקה והישיבה אחר חילוק וישוב עבר המערבי, אך בני גד ובני ראובן לא חששו לזה באשר היו צריכין ערים לטפם וגדרות לצאנם, לא רצו לבנות בעוד הארץ איננה שלהם, ומשה רבינו עה"ש כדי שלא לכנוס במחלוקות הי' מוכרח להסכים לדבריהם:

10ובזה יובן נמי התועלת שלא ישובו לביתם עד אחר החילוק כדי לתקן בצד מה שתהי' ישיבת עבר המערבי מקודם, ואף שהחילוק מוקדם עבר המזרחי, בישוב יוקדם עכ"פ עבר המערבי, דכל מה שהי' אפשר להם לתקן תקנו: