שם משמואל, יום כיפורים יז

1מוצאי יו"כ

2כתיב תהלים (קב) תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י"ק, ובמדרש שוחר טוב אמר ר' יוסי ב"ר שמעון זה דורו של מרדכי שנברא ברי' חדשה ורבנן אמרי אלו הדורות שהם כמתים במעשיהם ובאין ומתפללים לפניך בר"ה וביוהכ"פ ואתה בורא אותם ברי' חדשה ומה להם לעשות ליקח הדס ולולב ולהלל אותך שנא' ועם נברא יהלל י"ק:

3ויש להבין מה זה דפרט מכל ד' מינים את ההדס והלולב, ולמה שינה מדברי המ"ר שכתב בענין זה לולב ואתרוג:

4ונראה לפרש דהנה בישעי' (ל"ח י"א) אמרתי לא אראה י"ק י"ק בארץ החיים, וברש"י אמרתי לא אראה י"ק לא אשתמש עוד בשם של י"ק בארץ החיים חיים משתמשין בו אבל המתים אינם רשאין שנאמר לא המתים יהללו י"ק חק למתים שאינם מזכירין שם בן שתי אותיות לעולם עכ"ל, ובטעמו של דבר י"ל דהנה בפירושו של שם זה אומר אני באימה עפ"י דבריהם ז"ל דעוה"ב נברא ביוד ועוה"ז בהא, ודוגמתם עולם עליון הרוחני ועולם החחתון, וכן שמים וארץ, ובמדרש בראשית שרשב"י אומר שמים וארץ נבראו כאחת שנאמר קורא אני אליהם יעמדו יחד, ומסתמא כן הוא עוה"ב ועוה"ז ברוחניות ובגשמיות, ובודאי כשנבראו יחד היו שניהם דבר אחד, ואח"כ נפרדו לשנים, ועיין במהר"ל שמהאחד לא יבוא ריבוי, וע"כ בתחילת הבריאה שהי' הכל יחוד אחד, נקרא השי"ת בשם י"ק היינו יוד שבו נברא עוה"ב והא שבו נברא עוה"ז שניהם הם שם אחד:

5ובזה יש לפרש הא דחק למתים שאינן מזכירין שם בן שתי אותיות לעולם, דהנה האדם הוא עולם קטן, הנפש מהעליונים והגוף מתחתונים ושניהם יחד הם בריאה אחת, ע"כ נאות לפי מהותו להזכיר שם זה, המורה על ענין זה, אבל המתים שנפרדו מעל גוייתם והם רוחניים לבד, והם נעדרו חיבור עוה"ז ועוה"ב, אין נאות לפי מהותם להזכיר שם זה:

6והנה אמרו ז"ל הרשעים קרוים מתים, והיינו עפ"י המבואר בהאריז"ל, שכשהאדם בא לעבור עבירה הנשמה מסתלקת ממנו, וא"כ הרשעים נמי הם נעדרי החיבור, כמו המתים, אלא להיפוך שהמתים נעדרו הגוף, והם נעדרו הנפש, ומ"מ שניהם אינן בכלל מהות האדם, שמהותו חיבור העליונים ותחתונים כנ"ל, וע"כ כמו שאין המתים מזכירין שם בן שתי אותיות, כך הם הרשעים, שאין בדין שישתמשו בשם בן שתי אותיות:

7והנה בדורו של מרדכי שנהנו מסעודתו של אותו הרשע, הנעשית בשביל דמטי שבעין שנין ולא אפרקו, אמר ודאי תו לא מיפרקי, וישראל שנהנו מסעודה זו הנה מורה שאבדו את חיותם, חיות הישראלי והגבהת נפשם, ונמשכו אחר החומר, ע"כ נתחייבו כלי' ח"ו, הוא פירוד הגוף מהנפש לגמרי, וכתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב, וכשחזרו בתשובה ניתנו להם מהשמים חיים חדשים, עד שנחשב שנבראו בר' חדשה ושבו למהותם מחברי עליונים ותחתונים, ע"כ מעתה נאות להם להשתמש בשם זה להלל י"ק, ורבנן אמרו שלאו דווקא על דורו של מרדכי הדברים אמורים, אלא גם אלו הדורות שהם כמתים במעשיהם הרעים וכנ"ל, שבאין ומתפללין בר"ה ויוהכ"פ, שהשי"ת נותן בהם רוח חיים חדשים, ושבו להיות כמו ברי' חדשה מחוברי הנשמה שמהעליונים והגוף שמתחתונים, נמי יוצדק לומר בהם ועם נברא יהלל י"ק:

8ונראה שע"ז מורה נמי מצות סוכה, וחל שם שמים על הסוכה הגשמית, היא דוגמת תורת אדם המעלה כנ"ל, ועוד ידוע שהיא אותיות כ"ו ס"ה גימטריא הוי' אד' כידוע, מורה על עולם עליון ועולם התחתון, ושניהם מצטרפין ובאין בשם סוכה:

9ועם האמור יתיישב נמי מה שדקדקנו בריש דברינו זה דנקט המדרש שוח"ט מכל הד' מינים רק הדס ולולב, דהנה במדרש וגם בפייט שאחד מהם מורה על תורה בלי מצוות, ואחד על מצוות בלי תורה, אלא שהמדרש והפייט מחולקים מי מהם מורה ע"ז, והנה תורה שהיא בשכל מתייחסת להנשמה, והמצוות שהם בפועל בעשי' גשמית מתייחסות לגוף, וע"כ בצירוף שתי אלה נאות להודות ולהלל לשם י"ק כנ"ל: