שני לוחות הברית, תורה שבעל פה, כלל מדות יב
שני לוחות הברית · Shenei Luchot HaBerit, Torah Shebe'al Peh, Kelal Middot 12
Open in the reader →1דבר הלמד מענינו פירוש כל דבר סתום שאינו מפורש בו במה מדבר מדה בתורה שנלמוד מן הענין המפורש הסמוך לו כדתניא במכילתא לא תגנוב הרי זו אזהרה לגונב נפשות או אינו אלא לגונב ממון אמרת צא ולמד מי"ג מדותש התורה נדרשת בהן ג' מצות אמורות בענין שתים מפורשות ואחת סתומה נלמוד סתומה ממפורשת במה הענין מדבר במיתה ב"ד פי' לא תרצח לא תנאף אף לא תגנוב וכן וכן כל כיוצא בזה:
2ודבר הלמד מסופו ההבדל בין מדה זו למידה שלפניה הוא שהמדה שלפניה הוא למוד הדבר מזולתו שלא השווה אלא בענין לבד וזו היא למוד הדבר מעצמו והוא שאם יהיה לנו דבר בנושא אחד אשר יש לנו שני משמעות מפני שיכול להיות משני מינים ולא נודע אם הדין הוא בשני מיני הנושא או באחד מהם הנה נלמוד זה מסופו ירצה ממה שיאמר לבסוף באישי המין ומה שידון בהם כי מאישים נלמוד המין שבו מדבר שהוא המין אשר יכלול אישים אלו כמשל התורה (ויקרא יד, לד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ושם בית יכלול ב' מינים או ג' או ביתה עשוי מנסרים או מיריעות או בית בנוי מאבנים ועצים ועפר ולא ידענו באיזה מין מאלו מדבר או אם מדבר בכלם לזה נמסר לנו בסיני שנלמוד זה מהדינים הנאמרים על זה בבית לבסוף רצוני על חלקי ואישי הבית ולזה כשהוא אמר (שם, מה) ונתץ את עציו בזה נלמוד שאין זה מדבר אלא בבית בנוי מאבנים ועצים ועפר ומ"ש למד מסופו לאו דוקא מסופו דאם נתפרש מתחילתו עדיף טפי כי ענין המדה אינה אלא שהדבר ילמוד מעצמו יהיה בראשו או בסופו וכשהשמיענו מסופו נלמוד ממנו מכ"ש בראשו וקרוב לזה כתב הראב"ד וז"ל והאי דקאמר מסופו משום דכבר אמר דבר הלמד מעניינו דש"מ אפי' מענין הסמוך לו כי ההוא דקרחת ונבחת וההוא דלא תגנוב שאנו למדין ענין מענין וכ"ש מתחילת הענין עצמו ומשום הכי קאמר מסופו עכ"ל.