שני לוחות הברית, תורה שבכתב, בראשית, דרך חיים

1התועליות למעלת המדות היוצאות מפרשה זו, וכן מכל פרשיות התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ואני ארשום קצת מן הקצת כטיפה מן הים הגדול בכל פרשה ופרשה, וישמע חכם ויוסיף לקח:

2סור מרע ועשה טוב סור מרע (תהלים לד, טו) . תנן (אבות ד, כא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם, כי הם הוציאו אדם הראשון וכל זרעיו לדורות מן העולם. הנחש קנאה. והתאוה לחוה, וכן חוה ראתה כי תאוה [הוא] לעינים. ורדפה אחר הכבוד להיות כאלהים:

3עוד לקחת מוסר, לראות כל עמל אדם לפיהו, דהיינו לשון הרע. וגם מאכל פיהו האסור לו לכל היה תקנה, זולת לנחש שדברה לשון הרע. ואדם וחוה חטאו במאכל האסור להם, ועץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תכרות (דברים כ, כ) . על כן להזהר מאד בקדושת מאכלים שלא יהיה בו שום נדנוד ספק ספיקא. יחזקאל הנביא לא אכל מבהמה שהורה בה חכם (חולין לז, ב) , רק כל אכילתו בקדושה במותר. וכמו שהאכילה מסטרא דשמאלא גורמת מיתה, כן האכילה הקדושה הנרמז במה שאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. והרמז (בראשית ג, כ) אם כל חי. אם כל, אותיות מאכל. והארכתי מאד בזה הענין באלפא ביתא באות ק' קדושה בענין קדושת המאכל, ושם נתבאר ג"כ ענין המאמר בראשית בזכות חלה תרומה ובכורים (בר"ר א, ו) , ועיין שם באורך הכל שייך בכאן:

4ועשה טוב כל אדם ילמוד מקונו להיות נדיב לב להטיב לזולתו מצד נדבת לבו. לא על מנת לקבל גמול, כי זה אינו נקרא נדיב, רק סוחר, כי חושב אני לדודי ודודי לי. וילמוד מהקב"ה אשר ברא העולם מצד נדבתו הטובה להטיב לזולתו דהיינו להנבראים, ואין צורך להקב"ה בהעולם, רק בראו בנדבה הטובה רצה להמציא מציאות שיקבלו טובה ממנו:

5עוד ללמוד מהקב"ה ליקח מוסר מדת הענוה מהש"י שהיה נמלך בקטן, כמו שפירש רש"י בפסוק (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו:

6זכור ימות עולם (דברים לב, ז) . בריאה של כל יום ויום מעורר האדם לענין גדול ועצום, כתבתי בארוכה במסכת חולין עיין עליו כי שייך לכאן:

7ענין כתנות אור נתהפך לעור, על כן צריך אדם לזכך חומרו להחזיר חומרו לאור, ולעתיד אור חדש כו'. ובכלל זה שיקבל יסורין באהבה, כי בהם נחלש החומר ונזדכך. ואפילו המיתה היא טובה במאוד, ויקר בעיני ה' המותה לחסידיו (תהלים קטז, טו) . ועיין בעמק ברכה דף פ"ה מה שכתוב על פסוק (בראשית ג, כב) ועתה פן ישלח ידו *ולקח *גם *מעץ *החיים *ואכל *וחי *לעולם, שייך לכאן:

8עוד יקח מוסר, באם היה נכשל באיזה חטא, תיכף ומיד לעשות תשובה, דאם לא כן עבירה גוררת עבירה (דב"ר ו, ד) . הנה כשהיה שב קין כשאמר לו הקב"ה (בראשית ד, ז) הלא אם תטיב שאת וגומר, אז לא היה חוטא אחר כך. ומאחר שלא שב, בא לידי עבירה גדולה שפיכות דמים, וגם כפר בהשגחה שאמר לית דין ולית דיין כדאמר בתרגום יונתן. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם אמן:

9נשלם בראשית, בעזרת מגיד אחרית מראשית