שני לוחות הברית, תורה שבכתב, ראה, נר מצוה

1זה שמו אשר יקראו לו שכיר יום :

2מצוה תל"ו מתרי"ג מצות, לאבד עבודה זרה ומשמשיה, שנאמר (דברים יב, ב) אבד תאבדון את כל המקומות וגו'.

3תל"ז שלא למחוק ספרי הקודש והשמות של הש"י הכתובים שם, וכן בתי עבודת הקודש, שנאמר (שם יב, ד) לא תעשון כן לה' אלהיכם:

4תל"ח מצוה להקריב כל הקרבנות שיש על האדם בחובה ובנדבה ברגל הראשון שפוגע בו, שנאמר (שם יב, ה) ובאת שמה והבאתם שמה.

5תל"ט להביא כל הקרבנות בבית הבחירה, שנאמר (שם יב, יא) ושם תעלה עולותיך.

6ת"מ שלא להעלות קדשים בחוץ, שנאמר (שם יב, יז) השמר לך פן תעלה עולתיך וגו'.

7תמ"א מצות פדיית קדשים שנפל בהם מום ואח"כ מותרים באכילה, שנאמר בכל אות נפשך תאכלנו, וקבלו רז"ל שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שיפדו.

8תמ"ב שלא לאכול מעשר שני של דגן, והיא התבואה חוץ לירושלים.

9תמ"ג שלא לאכול ג"כ של תירוש, והוא יין.

10תמ"ד שלא לאכול של יצהר, והוא השמן חוץ לירושלים, שנאמר (שם) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך.

11תמ"ה שלא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים, שנאמר (שם) לא תוכל לאכול וגו' בקרך וצאנך וגו', ובכלל לאו זה שלא יאכל הזר בשום מקום מן הבכור תם.

12תמ"ו שלא לאכול מבשר חטאת ואשם אפילו הכהנים חוץ לקלעים, ופירוש שאיסור זה בכלל לא תוכל לאכול בשעריך בקרך וצאנך וגו'.

13תמ"ז שלא לאכול שום דבר מבשר העולה, שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ונדריך אשר תדור, ופירוש הכתוב כאלו יאמר לא תוכל לאכול נדריך אשר תדור.

14תמ"ח שלא לאכול קדשים קלים קודם זריקת דמים, שנאמר לא תוכל לאכול וגו' ונדבותיך, שפירושו כאילו אמר לא תוכל לאכול נדבותיך, וקבלו חז"ל (מכות יז, א) לא בא הכתוב אלא לאוכל תודה או שלמים לפני זריקת דמים.

15תמ"ט שלא לאכול בכורים קודם הנחה בעזרה, שנאמר (דברים שם) לא תוכל לאכול בשעריך וגומר ותרומת ידך, ואמרו רז"ל (שם) אלו הבכורים.

16ת"נ שלא לעזוב הלוים ולא נתרשל מלהשלים לחם חקם, כלומר שלא נשהה להם מעשרות, וכל שכן ברגלים שאנו מוזהרים עליהם בישראל כדי לשמחם במועד, ועל זה נאמר (שם יב, יט) השמר לך פן תעזוב את הלוי וגו':

17תנ"א מצות שחיטה, שנאמר (שם כא) וזבחת מבקרך ומצאנך.

18תנ"ב שלא לאכול אבר מן החי, שנאמר (שם כג) לא תאכל הנפש וגו'.

19תנ"ג להטפל בהבאת קדשים אף מחוץ לארץ לבית הבחירה, שנאמר (שם כו) רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא וגו':

20תנ"ד תנ"ה שלא להוסיף אמצות תורה ולא לגרוע, שנאמר (דברים יג, א) לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו.

21תנ"ו שלא לשמוע למתנבא בשם עבודה זרה, שנאמר (שם, ד) לא תשמע אל דברי הנביא ההוא.

22תנ"ז שלא להסית אדם מישראל, שנאמר (שם יב) ולא יוסיפו לעשות כדבר הזה.

23תנ"ח שלא לאהוב את המסית, שנאמר (שם ט) ולא תשמע אליו.

24תנ"ט שלא לעזוב השנאה למסית, שנאמר (שם) לא תאבה לו.

25ת"ס שלא לחוס על המסית להצילו, שנאמר (שם) לא תחוס עיניך עליו.

26תס"א שלא ילמד המוסת זכות על המסית אפילו אם יודע, שנאמר (שם) לא תחמול עליו.

27תס"ב שלא לשתוק מללמד חובה למסית היודע לו חובה, שנאמר (שם) ולא תכסה עליו:

28תס"ג מצות חקירת העדים, שנאמר (שם טו) ודרשת וחקרת וגו'.

29תס"ד להרוג אנשי עיר הנדחת ולשרוף אותה, שנאמר (שם טז) הכה תכה את כל יושבי העיר וגו'.

30תס"ה שלא לבנות עיר הנדחת, שנאמר (שם יז) לא תבנה עוד.

31תס"ו שלא להנות בממון עיר הנדחת, שנאמר (שם יח) ולא ידבק בידך מאומה.

32תס"ז שלא להתגודד כדרך עובדי עבודה זרה, שנאמר (דברים יד, א) לא תתגודדו.

33תס"ח שלא לעשות קרחה על מת, שנאמר (שם) ולא תשימו קרחה בין עיניכם:

34תס"ט שלא לאכול פסולי המוקדשין, ואיתא בסיפרי (מז) , לא תאכל כל תועבה (דברים יד, ג) , בפסולי המוקדשין הכתוב מדבר.

35ת"ע לבדוק סימני העוף, שנאמר (שם, יא) כל צפור טהור תאכלו.

36תע"א שלא לאכול שרץ העוף, שנאמר (דברים יד, יט) וכל שרץ העוף טמא הוא וגו'.

37תע"ב שלא לאכול נבילה, שנאמר (שם כא) לא תאכלו כל נבלה:

38תע"ג מצות מעשר, שנאמר (שם יב) עשר תעשר, ובמעשר שני הכתוב מדבר.

39תע"ד להפריש מעשר לעני בשנה הג' והששית והשמטה, שנאמר (שם כח) מקצה שלש שנים תוציא וגו'.

40תע"ה תע"ו מצות השמטת כספים בשנת השמטה, שנאמר (דברים טו, א) מקץ שבע שנים וגו'. ושלא יתבע הלואה שעברה עליו השמטה, שנאמר (שם ב) לא יגוש.

41תע"ז לנגוש את הנכרי, שנאמר (שם ג) את הנכרי תגוש.

42תע"ח ליתן צדקה לעניי ישראל, שנאמר (שם ח) פתוח תפתח וגו'.

43תע"ט שלא למנוע מלתת צדקה, שנאמר (שם ז) לא תאמץ את לבבך וגו'.

44ת"פ שלא להמנע מלהלוות לעני מפני פחד השמטה, שנאמר (שם ט) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור קרבה שנת השבע וגו'.

45תפ"א שלא לשלח עבד עברי ריקם, שנאמר (שם יג) לא תשלחנו ריקם.

46תפ"ב להעניק לעבד עברי בצאתו חפשי, שנאמר (שם יד) הענק תעניק לו:

47תפ"ג שלא לעבוד בבכור והוא הדין לשאר קדשים, שנאמר (שם יט) לא תעבוד בבכור שורך.

48תפ"ד שלא לגזוז הבכור והוא הדין לשאר קדשים, שנאמר (שם) ולא תגוז בכור וגו':

49תפ"ה שלא לאכול חמץ בי"ד בניסן אחר חצות, שנאמר (דברים טז, ג) לא תאכל עליו חמץ, רצה לומר על זמן שחיטת הפסח שזמנו אחר חצות.

50תפ"ו שלא להותיר מחגיגת י"ד ליום השלישי, שנאמר (שם ד) ולא ילין מן הבשר וגו'.

51תפ"ז שלא להקריב קרבן פסח בבמת יחיד, שנאמר (שם ה) לא תוכל לזבוח הפסח באחד שעריך.

52תפ"ח מצות שמחת הרגלים, שנאמר (שם יא) ושמחת לפני ה' אלהיך.

53תפ"ט מצות ראיה כל זכר שלש פעמים בשנה.

54ת"צ שלא נעלה לבית הבחירה ברגל בלא קרבן, שנאמר (שם טז) ולא יראו פני ריקם: