שבלי הלקט, מפתחות א

1וזה סדר שורת ערוגותיו והלכותיו הערוגה הראשונה ראש התחילה יהודה לתפלה: סימן א - דין מאה ברכות וחשבונם.

2סימן ב - דין ברכת אלהי נשמה שנפחת בי למה אין פותחין בה בברוך.

3סימן ג - דין ברכת אשר יצר את האדם בחכמה מתי מברכין אותה.

4סימן ד - דין ברכת מגביה שפלים. וברכת עוטר ישראל בתפארה.

5סימן ה - דין ברכת התורה שחרית ואחר קריאת שמע.

6סימן ו - דין לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר.

7סימן ז - דין תהלה לדוד וסדר פסוקי דזמרה

8סימן ח - דין קדיש בעשרה ועל איזה דבר ראוי להקדיש וסדרו בארמית.

9סימן ט - דין הראוים לעלות למנין עשרה ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן.

10סימן י - דין החזן הראוי לעבור לפני התיבה.

11סימן יא - דין ברכו בעשרה ומה הם עונין אחר המברך.

12סימן יב - דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו.

13סימן יג - סדר ברכה ראשונה שלפני קריאת שמע היא ברכת יוצא אור.

14סימן יד - דין סדר ברכה שניה שלפני ק"ש היא ברכת אהבה

15סימן טו - דין סדר קריאת שמע.

16סימן טז - דין סדר ברכה לשאחריה היא אמת ויציב ושצריך לסמוך גאולה לתפלה.

17סימן יז - דין תפלה בלחש ובכוונת הלב.

18סימן יח - דין שמנה עשרה ברכות על הסדר ודין שלש פסיעות.

19סימן יט - דין הזכרת גבורת גשמים והטועה באחת הברכות מה דינו.

20סימן כ - דין קדושה ומצות ענייתה ברתת וזיעה ויחיד המתפלל מהו להפסיק לענות קדושה עם הצבור.

21סימן כא - דין השאלה בברכת השנים.

22סימן כב - דין הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם ראוי לו להתפלל אם לאו ודין כריעת הצבור במודים עם שליח צבור.

23סימן כג - דין סדר ברכת כהנים וכהן הראוי לישא את כפיו ותפלות שיש בהן נשיאת כפים.

24סימן כד - דין ברכת שים שלום.

25סימן כה - דין מהו לישב בצד ארבע אמות של תפלה או לעבור כנגד המתפלל.

26סימן כו - דין עשרה שהתפללו ביחידות מהו להצטרף לפרוס על שמע ולענות קדיש וברכו וקדושה.

27סימן כז - דין מי שהתפלל בין ביחיד בין בצבור אם יכול למנות למנין אחר או להוציא אחרים ידי חובתן ליעשות שליח צבור.

28סימן כח - דין אם מותר להתפלל קרובות ופיוטים בתוך התפלה.

29סימן כט - דין שלש עשרה מדות אם ראוי ליחיד לאומרם.

30סימן ל - דין נפילת אפים לימים הראוין לנפילת אפים.

31סימן לא - דין ספר תורה הראוי לקרות ודין קריאת התורה בחומשין.

32סימן לב - דין סדר הקוראים כהן לוי וישראל ואם ראוי להקדים ישראל תלמיד חכם לכהן.

33סימן לג - דין כהן שיצא מן הדת וחזר בו מהו לקרוא בתורה ראשון.

34סימן לד - דין קריאת כהן במקום שאין לוי וקריאת לוי במקום שאין כהן.

35סימן לה - דין ש"ץ לקרוא בתורה ואם הוא כהן מה להעלות כהן אחר לקרוא.

36סימן לו - דין ש"ץ אם הוא רשאי לסייע להקורא בתורה.

37סימן לז - דין צבור שאין בהן ז' קורין או מתוך זקנה וחולי או שאין בקיאין.

38סימן לח - דין קטן ועבד ואשה אם ראויין לקרוא בתורה לעלות למנין הקוראים.

39סימן לט - דין מצות צבור לשמוע קריאת התורה ואם ראוי לספר אפי' בדבר הלכה.

40סימן מ - דין מצות קריאת התורה מעומד ואפי' להסמיך על הדוכן אסור והקורא בתורה ונשתתק ולצאת מבית הכנסת בשעת קריאת התורה והקורא כמה פסוקים צריך לקרות ומצות קריאת עשרה פסוקים לשלשה קוראין.

41סימן מא - דין ברכה אחרונה של קריאת התורה.

42סימן מב - דין שצריך אדם להסדיר קריאתו עד שלא יעלה לקרות בתורה.

43סימן מג - דין אם רשאי אדם לעמוד על רגליו כשקורא רבו בתורה.

44סימן מד - דין סדר קדושה דסדרא.

45סימן מה - דין תפלת מוסף וקדושת מוסף.

46סימן מו - דין סדר תפלת המנחה.

47סימן מז - דין מנחה עם חשיכה כשאין שהות ביום להתפלל בלחש בעשרה ולהסדיר.

48סימן מח - דין קריאת שמע של שחרית ותפלת ערבית קודם צאת הכוכבים.

49סימן מט - דין למה נהגו לומר והוא רחום בתפלת ערבית.

50סימן נ - דין ברכת אמת ואמונה.

51סימן נא - דין ברכת שומר את עמו ישראל לעד.

52סימן נב - דין תפלת ערבית אם רשות אם חובה.

53סימן נג - דין מי שלא התפלל תפלה בשעתה אם יש תשלומין לה.

54סימן נד - דין חולה שעמד מחליו אם יש לו תשלומין לימים שלא התפלל בהם.

55הערוגה השנית עניין שבת סימן נה - דין שצריך אדם להשכים ולטרוח להוצאת שבת.

56סימן נו - דין מלאכה בערבי שבתות וערבי ימים טובים.

57סימן נז - דין הטמנה בערב שבת לצורך שבת.

58סימן נח - דין רחיצת ידים ורגלים בחמין וחפיפת הראש ושינוי בגדים לכבוד שבת.

59סימן נט - דין הדלקת נרות מבעוד יום לצורך שבת.

60סימן ס - דין המדליק נרות לאחר חשיכה בשוגג או במזיד ומהו להלקות חוטא בשבת.

61סימן סא - דין נר שבת שכבתה אם רשאי להדליקה על ידי נכרי.

62סימן סב - דין פתילות הראוין להדליק בהן בשבת.

63סימן סג - דין שמנים הראוין להדליק בהן בשבת.

64סימן סד - דין מה הוא לקרוא בלילי שבת לאור הנר.

65סימן סה - דין לילי שבת לחתום פורש סוכת שלום ודין אומר ברכת הפסוקים.

66סימן סו - דין ויכולו וברכה אחת מעין שבע וקריאת פרק במה מדליקין.

67סימן סז - דין מהו לאכול בערב שבת מן המנחה ולמעלה והיושב בסעודה וקידש עליו היום.

68סימן סח - דין הסדרת שלחן ערב שבת מבעוד יום לכבוד השבת.

69סימן סט - דין קדוש קודם נטילת ידים או לאחר נטילת ידים

70סימן ע - דין קדוש במקום סעודה.

71סימן עא - דין קדוש לאחר טעימה ומהו לקדש על הפת ועל כוס פגום.

72סימן עב - דין חובת נשים בקדוש היום ומי שקידש לעצמו לחזור ולקדש לאחרים.

73סימן עג - דין טעימת כוס של קידוש.

74סימן עד - דין כוס של קדוש מהו לברך אחריו על הגפן.

75סימן עה - דין פרשיות של שבת להסדירן שנים מקרא ואחד תרגום כל אחת ואחת בשבתה.

76סימן עו - דין זמירות של שבת שאומרין ה' מלך בעמידה ואומר מזמור לתודה ומה שראו שנהגו להתפלל בשחרית ישמח משה.

77סימן עז - דין שבחות שנהגו לומר בקריאת התורה וסדר קריאת התורה בשבת.

78סימן עח - דין תרגום שמתרגמין בו בשעת קריאת התורה.

79סימן עט - דין קדיש של אחר קריאת התורה מתי מקדישין ועל איזה ספר מקדישין.

80סימן פ - דין קריאת המפטיר בתורה ושבת שכופלין בה וקורין שתי פרשיות שמפטירין בשל אחרונה. ומפטיר מה שיעלה למנין הקורין בתורה ושאינו רשאי להפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה ושבת של ראש חודש אם צריך להזכיר של ראש חודש בברכות של הפטרה.

81סימן פא - דין מה שנהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקין בצרכי צבור ומה שנהגו לפסוק נדבות וצדקות החיים מממונם למנוחת המתים.

82סימן פב - דין תפלת מוסף של שבת.

83סימן פג - דין מה שנהגו לומר אין כאלהינו עם פטום הקטרת.

84סימן פד - דין קידוש על הכוס בסעודת שחרית.

85סימן פה - דין נטילת ידים בשבת בשלג ובברד או במי גשמים שירדו בשבת.

86סימן פו - דין מהו ליתן מלח ותבלין בשבת בתבשיל או כרכום ותבלין הצובעים ובישול אחר בישול.

87סימן פז - דין אם מותר לחתוך קשרי אוכלין או להתירן.

88סימן פח - דין מהו ליתן מלח ע"ג בשר או דג וביצה המבושלין או שאר אוכלין.

89סימן פט - דין מה לעשות הילמי מיין ומלח או מים ומלח ליתן על הבשר ולנענע יחד לטבל בו ודין שום או חרדל שלשו מערב שבת.

90סימן צ - דין סחיטת פירות על האוכלין ולמצוץ משקה מן הפת השרוי ביין או בשאר משקין. וכן חלות דבש שריסקן מערב שבת או ענבים שבעטן מערב שבת ליקח מהן בשבת.

91סימן צא - דין משקין לסננן בתוך המשמרת וברירת אוכלין ועשיית יינומילין.

92סימן צב - דין שחיקת פלפלין ומלח בשבת וטחינת פירות ופירורן.

93סימן צג - דין שלש סעודות.

94סימן צד - דין ברכת המזון להזכיר בה של שבת.

95סימן צה - דין הדחת קדירות קערות וכוסות בשבת.

96סימן צו - דין תלמוד תורה בשבת.

97סימן צז - דין אלפים אמה מהיכן נמדדין בין בעיר בין במחנה ובשיירא.

98סימן צח - דין חצרות הצריכות עירוב.

99סימן צט - דין עשיית העירוב ושיעורו.

100סימן ק - דין דיורי החצר ששכח אחד מהן ולא עירב עמהן.

101סימן קא - דין חצר שנפרצה.

102סימן קב - דין עירובי בתים.

103סימן קג - דין בית הפתוח לרשות הרבים ויש עליה תקרה.

104סימן קד - דין חפץ ששכחוהו ברשות הרבים וצריכין לו ברשות היחיד.

105סימן קה - דין בהמה במה מותרת לצאת בשבת.

106סימן קו - דין תכשיטי אשה המותרין לצאת בהן בשבת.

107סימן קז - דין תכשיטין המותרין לאיש לצאת בהן ודיני קמיע.

108סימן קח - דין מחט הקבוע בבתי ידים לצאת בו ולהדקו בשבת.

109סימן קט - דין ליתן מים על הבגד שיש בו טינוף או בלא טינוף אם יש בו משום ליבון.

110סימן קי - דין רחיצה בשבת בחמין או בצונן בכלים או בקרקעות.

111סימן קיא - דין ספינה לילך בה בשבת ולצאת ולבא לתוכה.

112סימן קיב - דין נתינת כלים לאומן מערב שבת ודין מלאכה הנעשית בשבת על ידי א"י לצורך ישראל.

113סימן קיג - דין שותפות ישראל וגוי בשדה וכרם ובבהמה. ודין עבד ושפחה של ישראל מהו לעשות מלאכה בשבת ודיני שכירות בהמה.

114סימן קיד - דין הבא בדרך סמוך לחשיכה וכיסו עמו והמוצא מציאה בשבת.

115סימן קטו - דין כתבי הקודש להצילן מפני הדליקה.

116סימן קטז - דין פירות שנתפזרו בחצר וחבית המטפטפת ומהו ליתן קנה בנקב בחבית.

117סימן קיז - דין פקוח נפש בין ברפואה בין באכילה ושתיה בין בלחישה בין במלאכה אחרת.

118סימן קיח - דין של צרכי המת הנעשין בשבת.

119סימן קיט - דין קפול כלים ובגדים בשבת והצעת המטות.

120סימן קכ - דין הלכות טלטול לאיסור ולהיתר.

121סימן קכא - דין מהו לשחוק בפירות בתם וחסר או בכדור בשבת.

122סימן קכב - דין מהו לקרות בשטרי הדיוטות בשבת.

123סימן קכג - דין חליבת בהמה שהכבידה חלבה או אשה להקל חלב מדדיה.

124סימן קכד - דין קשרים איזהו של קיימת ואי זו היא שאינו של קיימא.

125סימן קכה - דין צידת כנה ופרעוש וזבובים בשבת.

126סימן קכו - דין תפלת מנחה של שבת ומה שנהגו לומר צדקתך צדק.

127סימן קכז - דין אכילה ושתיה בין מנחה לערבית.

128סימן קכח - דין למה אין מתפללין בשבת שמונה עשרה והטועה ומתחיל של חול.

129סימן קכט - דין תפלת מוצאי שבת וסדר ויהי נועם ומהו במלאכה קודם תפלה.

130סימן קל - דין הבדלה על הכוס ושצריך אדם להסדיר שלחנו במוצאי שבת.

131הערוגה השלישית סדר ברכות סימן קלא - דין מצות נטילת ידים ושצריך ליזהר בהן.

132סימן קלב - דין מים הראוים לנטילת ידים.

133סימן קלג - דין כלים שנוטלין מהן לידים.

134סימן קלד - דין דברים שחוצצין בנטילת ידים.

135סימן קלה - דין מי שאין לו מים מהו לכרוך ידיו במפה או בבתי ידים והנוטל ידיו ולא נתכוין לסעודה או מי שנטל ידיו לסעודה והפליג שעה אחת, ותכף לנטילת ידים ברכה.

136סימן קלו - דין סדר נטילת ידים וברכתה וממי ראוי לקבל מים לנטילת ידים.

137סימן קלז - דין ניגוב ידים ואוכל מחמת מאכיל אם צריך נטילת ידים.

138סימן קלח - דין מי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך על נטילת ידים אם לאו.

139סימן קלט - דין שנים או שלשה שאכלו להצטרף להמוציא או לברכת המזון בהסיבה או שלא בהסיבה ודין אם צריך הסיבה להצטרף עליו.

140סימן קמ - דין למה נהגו לומר ברשות רבותי בהמוציא וסברי מוריי לברכת היין.

141סימן קמא - דין המוציא בעין יפה בעשר אצבעותיו ולמה נהגו לבצוע על המלח.

142סימן קמב - דין השה בין ברכת המוציא לטעימה ושלא להקדים לאכול פת אחרת עד שלא אכל הפת שבוצע להמוציא.

143סימן קמג - דין יין שבתוך המזון לברך אחד לכולן או כל אחד ואחד לעצמו. והשותה מים או שאר משקין בסעודה אם טעונין ברכה או אם הפת פוטרתן והשורה פתו ביין אם צריך לברך על היין או הפת פוטרו.

144סימן קמד - דין שנוי יין שמברכין עליו הטוב והמטיב ואין מברכין על שנוי פת ואם הביאו לפניו יין ישן ויין חדש כיצד מברך.

145סימן קמה - דין היין שמברכין עליו בורא פרי הגפן חדש או ישן קונדיטין או מבושל.

146סימן קמו - דין הנזהר מפת של א"י מהו לוכל תבשיל בקערה עם מי שאינו נזהר.

147סימן קמז - דין דברים הבאים בתוך הסעודה או לאחר סעודה מהו הן בברכה.

148סימן קמח - דין יין שבתוך הסעודה אם טעון ברכה לאחריו - או אם נפטר בברכת המזון.

149סימן קמט - דין מים ומלח שלאחר סעודה ומים אחרונים ומה הם בברכה.

150סימן קנ - דין שנים ושלשה לברכת הזימון ואם גמרו שנים סעודתן וצריכין לברך עד שלא גמר השלישי סעודתו להצטרף לזימון עמהם.

151סימן קנא - דין מי שנזהר מפת של גוים להצטרף לברכת הזימון עם מי שאינו נזהר.

152סימן קנב - דין אותם שאכלו ירק להצטרף לזימון עם אותן שאכלו דגן.

153סימן קנג - דין קטן מהו להצטרף לזימון.

154סימן קנד - דין שיעור אכילת פת שטעונה ברכת המזון.

155סימן קנה - דין למה נהגו לסלק הפת וסכין מעל השלחן בשעת ברכת המזון.

156סימן קנו - דין ברכת המזון עם טעונה כוס, ושאין משיחין על כוס של ברכה ועשרה דברים נאמרו בכוס של ברכת המזון ושצריך כל אחד ללחוש ברכת המזון עם המברך.

157סימן קנז - דין סדר ברכת המזון.

158סימן קנח - דין כוס של ברכת המזון לברך עליו לפניו ולאחריו וברכה אחת מעין שלש אם טעונה כוס אם לאו.

159סימן קנט - דין חמשת המינין בברכה לפניהם ולאחריהם.

160סימן קס - דין פירות האילן בברכה לפניהם ולאחריהם.

161סימן קסא - דין מי שיש לו לברך ברכה אחת מעין שלש על מיני מזונות ועל פירות האילן ועל היין אם יכול לפוטרן בברכה אחת או מברך עליהן על כל אחד ואחד בפני עצמו ודין פירות אם יש להן זימון.

162סימן קסב - דין פירות האדמה בברכה כגון ירק וקטנית והדומה להן ותערובת קמח וקטנית או שאר ירקות איזהו עיקר לברכה וכן תערובת זנגביל בדבש או זנגביל לח בפני עצמו וכמהין ופטריות.

163סימן קסג - דין דברים שאין גדוליהן מן הארץ ואין להם שורש בארץ מה מברכין עליהן או דברים שגדוליהן מן הארץ והוא אוכל אותן שלא כדרך אכילתן או אוכל מהן מה שאין דרכו לאכול כגון קנוקנות ועלין.

164סימן קסד - דין ברכות שמברכין על הריח.

165סימן קסה - דין ברכות בפתיחתן וחתימתן והמברך על היין וסבור לברך על השכר והדומה להן.

166סימן קסו - דין המברך על הדבר כסבור לאכלו ונפל מידו. ושאסור לברך ברכה שאינה צריכה כשם שאסור ליהנות מן העולם בלא ברכה.

167הערוגה הרביעית ענין ראש חודש סימן קסז - דין ברכת לבנה.

168סימן קסח - דין ראש חדש למה קובעין אותו שני ימים.

169סימן קסט - דין למה נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש.

170סימן קע - דין הכרזת החזן ראש חודש בליל הכנסתו למה נהגו כן.

171סימן קעא - דין שצריך להזכיר של ר"ח בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.

172סימן קעב - דין קריאת הלל בראש חדש.

173סימן קעג - דין הלל שאין קורין אותו אלא בתפלת שחרית.

174סימן קעד - דין היחיד בקריאת הלל בר"ח וימים שגומרין בהם את ההלל.

175סימן קעה - דין ר"ח בנפילת אפים ובקריאת התורה.

176סימן קעו - דין תפילת מוסף של ר"ח ופירושה.

177סימן קעז - דין הטועה בתפלת מנחה ולא הזכיר של ראש חדש.

178סימן קעח - דין שבת ור"ח מה להזכיר של שבת ביעלה ויבוא בעבודה.

179סימן קעט - דין שבת וראש חודש בקריאת ההפטרה וראש חודש אחר שבת שמקדימין ומפטירין מחר חדש.

180סימן קפ - דין תפלת מוסף של שבת ור"ח.

181סימן קפא - דין צדקתך צדק לאומרו בשבת ור"ח או כשחל ר"ח באחד בשבת.

182סימן קפב - דין שצריך להזכיר של ר"ח בברכת המזון ומי שטעה ולא הזכיר.

183סימן קפג - דין שאסור לספוד על המת בר"ח.

184הערוגה החמישית ענין חנוכה סימן קפד - דין מהו לעשות מלאכה בחנוכה.

185סימן קפה - דין הלכות נר חנוכה והדלקתה וברכותיה.

186סימן קפו - דין מי שלא הדליק נר חנוכה באחת מן הלילות אם יש לה תשלומין וכן מי שלא הדליק בליל ראשון אם מברך מכאן ואילך שהחיינו.

187סימן קפז - דין שצריך להזכיר של חנוכה בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.

188סימן קפח - דין קריאת ההלל בחנוכה.

189סימן קפט - דין נפילת אפים וקריאת התורה בחנוכה.

190סימן קצ - דין ר"ח וחנוכה בקריאת התורה ודין שבת וחנוכה או שבת ור"ח וחנוכה בין בקריאת התורה בין בהפטרה.

191סימן קצא - דין שצריך להזכיר של חנוכה בברכת המזון ומה להתענות בחנוכה.

192סימן קצב - דין הספד וצדוק הדין והבריית אבלים בחנוכה.

193הערוגה הששית ענין פורים סימן קצג - דין סדר ארבעה ערכים בקריאת פרשיות והפסקותיהן.

194סימן קצד - דין תענית של ערב פורים ונפילת אפים במנחת התענית.

195סימן קצה - דין הימים שהמגילה נקראת בהן.

196סימן קצו - דין כתיבת המגילה בקלף או בגויל.

197סימן קצז - דין סממני כתיבת (המגילה) הכתיבה.

198סימן קצח - דין מצות סדר קריאתה וברכותיה.

199סימן קצט - דין פורים שחל במוצאי שבת לומר ויהי נועם.

200סימן ר - דין סדר תפלת וקריאת התורה בפורים.

201סימן רא - דין מצות סעודת פורים.

202סימן רב - דין מגביית מעות פורים.

203סימן רג - דין הספד ותענית בי"ד ובט"ו באדר ראשון ובשני ודין אבילות והבריית אבלים בפורים.

204סימן רד - דין מלאכה בפורים.

205הערוגה השביעית סדר הפסח סימן רה - דין שבת שלפני הפסח למה קורין אותו שבת הגדול.

206סימן רו - דין בעור חמץ וברכתו ובטולו.

207סימן רז - דין הגעלת כלים וטהרתן.

208סימן רח - דין ערב הפסח באכילת מצה וחמץ ובכורות שמתענין ערב הפסח.

209סימן רט - דין ערב פסח בעשיית מלאכה.

210סימן רי - דין שמור חטים וקמח לשם מצה.

211סימן ריא - דין מים שלשין בהם את המצות ומי ראוי ללוש אותן וסדר לישתן.

212סימן ריב - דין שיעור חלה ואם ראויה אשה אחת ללוש יותר משיעור חלה.

213סימן ריג - דין מצות אם מותר ללוש אותן מלפני ערב הפסח בעוד שהחמץ קיים.

214סימן ריד - דין מצות הראויות לשמורים לצאת בהן ידי חובה ומהו ללוש מצה בתבלין ומי פירות ובדבש ובביצים או בשאר משקין.

215סימן רטו - דין שריית מורסן לבהמה חיה ועוף.

216סימן רטז - דין א"י הנכנס ברשותו של ישראל וחמץ בידו או שנפל חמץ מגגו של א"י לגגו של ישראל. וישראל וא"י שיש להם תנור בשותפות והא"י אופה בו חמץ בפסח. ואם רשאי ישראל לומר לא"י קנה לך חמץ שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ודין חמץ הבא דורון לישראל ביום אחרון של פסח, וישראל שלוה חמץ מחבירו לפני הפסח מהו לפרעו אחר הפסח.

217סימן ריז - דין שיעור איסורו של חמץ בין בזמנו בין שלא בזמנו. בין במינו ובין של במינו, וחטה הנמצאת בתרנגולת או בתבשיל.

218סימן ריח - דין מצות ההגדה וקריאתה ושתיית ארבעה כוסות וסדר הסיבתן ואכילת מרור ומצה ושאר ירקות וקריאת ההלל וכל הסדר לשני לילות הראשונים של פסח בין לעצמו ובין לאחרים.

219סימן ריט - דין סדר תפלה וקריאת התורה וסדר ההפטרת של כל ימי הפסח.

220הלכות חולו של מועד סימן רכ - דין חולו של מועד לכבדו באכילה ושתיה.

221סימן רכא - דין מלאכות המותרות בחולו של מועד.

222סימן רכב - דין פרגמטיא בחולו של מועד ומהו לקבל מלאכה לעשותו אחר המועד.

223סימן רכג - דין בהמה ליטול צפרניה במועד ולקבוע לה ניגרי ברזל ברגליה.

224סימן רכד - דין פינוי בית לבית ולהביא כלים מבית האומן במועד.

225סימן רכה - דין דברים המותרין לכתבן בחולו של מועד.

226סימן רכו - דין ציצית לטוותו במועד.

227סימן רכז - דין תפירת בגדים וסירוג מטות במועד.

228סימן רכח - דין כיבוס בגדים בחולו של מועד.

229סימן רכט - דין הקזה ורפואה ורחיצת חמין וחפיפת הראש במועד.

230סימן רל - דין גילוח שיער בחולו של מועד.

231סימן רלא - דין נטילת צפרנים בחולו של מועד.

232סימן רלב - דין אם מותר לכנוס אשה במועד.

233סימן רלג - דין חפירת כוכין וקברות בחולו של מועד.

234סימן רלד - דין מצות ספירת העומר וברכותיה.

235סימן רלה - דין הנשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בלילות בין פסח לעצרת כל הלילות של ספירת העומר.

236הערוגה השמינית סדר העצרת סימן רלו - דין חג שבועות למה תלה הכתוב קביעתי' בספירה.

237סימן רלז - דין קידוש על הכוס וברכת זמן בין בליל ראשון בין בליל שני.

238סימן רלח - דין יום טוב לבצוע על שתי ככרות.

239סימן רלט - דין סדר היום בתפלה ובהלל וקריאת התורה והפטרה ומה שנוהגין לפסוק נדבתן לשלש פעמים.

240הלכות ימים טובים סימן רמ - דין ימים טובים לכבדן באכילה ושתיה וכסות נקיה.

241סימן רמא - דין מלאכה האסורה ביום טוב.

242סימן רמב - דין עירוב והוצאה ליום טוב והדלקת נרות בבתי כנסיות.

243סימן רמג - דין רחיצה בחמין ביו"ט וטלטול עצי בשמים ותקונן להריח בהן.

244סימן רמד - דין אוכלי בהמה לתקנן ולזמן א"י בסעודה ביום טוב.

245סימן רמה - דין איסור הכנה מיו"ט לחבירו וכל שכן מיו"ט לחול, ובהמה מסוכנת מהו לשוחטה ביו"ט.

246סימן רמו - דין הכנה מיו"ט לשבת ע"י עירובי תבשילין.

247סימן רמז - דין מחובר שנתלש וחיה ועוף ודגים שניצודו ביו"ט ושבת ויו"ט הסמוכים זה לזה.

248סימן רמח - דין מוקצה ונולד ביו"ט בין לבו ביום בין ליום טוב שני וכן מחובר שנתלש בראשון וביצה שנולדה בראשון מה הן בשני.

249סימן רמט - דין ביקוע עצים ביום טוב ועצים המותרין להסיקן ביום טוב.

250סימן רנ - דין ברירת פירות וקטניות והרקדת קמח.

251סימן רנא - דין השחזת סכין ביו"ט והשוחט אם מותר להראות סכינו לחכם.

252סימן רנב - דין כיסוי דם חיה ועוף ביו"ט ובהמה שיש בה חלק לא"י מהו לשוחטה ביו"ט והשוחט בהמה בשדה באיזו ענין הותרה לו הבאתה לביתו ובכור שנפל לבור מהו להעלותו ביו"ט.

253סימן רנג - דין אם מותר למרוט הנוצה שעל בית השחיטה ביו"ט והפשטת בהמה ונתינת עור לפני הדריסה ומליחת חלבים.

254סימן רנד - דין היאך נמנין על הבהמה לשוחטה כדי לחלקה ביניהם והבא ליטול בשר מן הטבח ומהו לשקול בשר ביו"ט בכף מאזנים או ביד והוא הדין לשאר אוכלין ומהו לילך אצל החנוני ליטול ממנו יין או שאר אוכלין.

255סימן רנה - דין מליחת בשר ביו"ט ומליגת הראש והרגלים.

256סימן רנו - דין מהו לדוך תבלין ולשחוק מלח ביו"ט.

257סימן רנז - דין פירות שירדו עליהן גשמים לטלטלן מגגו אל גג או לכסותן בכלים מפני הדלף.

258סימן רנח - דין בהמה וכלים כרגלי הבעלים או כרגלי הרועה ורגלי השואל ומה לקרד או לקרצף הבהמה ביו"ט.

259סימן רנט - דין מהו לכחול את העינים ביו"ט.

260סימן רס - דין מהו לעשות פתילה ביו"ט. ומהו לכבות את הנר מפני דבר אחר או לכבות את הבקעת שלא יתעשן הבית או את הקדרה.

261סימן רסא - דין חליבת בהמה ביו"ט.

262סימן רסב - דין חיוב שמחה ברגל ואפי' ביום שלאחר הרגל.

263הערוגה התשיעית סדר תענית סימן רסג - דין ארבע צומות.

264סימן רסד - דין אם מותר לכבס ולרחוץ מראש חדש אב עד התענית.

265סימן רסה - דין סעודת ערב תשעה באב בחול.

266סימן רסו - דין סעודת תשעה באב או ערב תשעה באב שחלו בשבת וכן שבת שחל בו תשעה באב מה הן בתשמיש המטה.

267סימן רסז - דין תפלת ליל ת"ב בין באמצע החול בין במוצאי שבת.

268סימן רסח - דין ת"ב שחל להיות במוצאי שבת לברך על הנר והבשמים.

269סימן רסט - דין רחיצת ידים שחרית וסדר תפלה וקריאת התורה והפטרה בין בשחרית בין במנחה.

270סימן רע - דין הנחת תפילין וציצית בת"ב.

271סימן רעא - דין מילה שחלה בת"ב ויוה"כ ושאר תעניות.

272סימן רעב - דין הדברים הנאסרים בת"ב.

273סימן רעג - דין עוברות ומניקות מה הן בתענית ואם אומרים צדוק הדין על המת.

274סימן רעד - דין סעודת מוצאי תשעה באב.

275סימן רעה - דין קבלת תענית מבעוד יום.

276סימן רעו - דין עד מתי מותר לאכול ולשתות בליל התענית בכניסתו.

277סימן רעז - דין סדר תפלת תענית ולמה נהגו להתענות שני וחמישי.

278סימן רעח - דין שבת ויו"ט מה הם בתענית חלום ועשרים וארבע צומות מה הם בר"ח.

279סימן רעט - דין השרוי בתענית מהו לטעום את התבשיל.

280סימן רפ - דין אגרא דתעניתא.

281הערוגה העשירית סדר ראש השנה סימן רפא - דין ר"ח אלול למה נהגו לתקוע בשופר.

282סימן רפב - דין סדר מעמדות מראש השנה עד יום הכפורים. שהן ימי תשובה ותעניות ומעשים טובים.

283סימן רפג - דין טבילה בערב ר"ה ומה שנהגו לשחוט תרנגול ודברים שהן לסימן טוב בר"ה.

284סימן רפד - דין מהו להתענות בראש השנה.

285סימן רפה - דין קידוש וסעודה בלילי ראש השנה.

286סימן רפו - דין סדר תפלת לילי ראש השנה.

287סימן רפז - דין סדר תפלת היום.

288סימן רפח - דין קריאת התורה והפטרה.

289סימן רפט - דין סדר תקיעות שתוקעין כשהן יושבין.

290סימן רצ - דין סדר תפלת מוסף והלכותיה.

291סימן רצא - דין ש"ץ אם מוציא רבים ידי חובתן בברכות של ר"ה ויום הכיפורים.

292סימן רצב - דין מצות תקיעה בשופר של איל.

293סימן רצג - דין הכשר שופר והלכותיו.

294סימן רצד - דין שופר לדחות את השבת או לפקח עליו את הגל ביו"ט או להעביר עליו את התחום ולהורידו מן האילן או לחותכו ולתקנו.

295סימן רצה - דין מי ראוי להוציא רבים ידי חובתן בתקיעות ונשים ותינוקת אם רשאים הן לתקוע לעצמן או להתלמד.

296סימן רצו - דין קולות הכשרים בשופר.

297סימן רצז - דין כוונה אם מעכבת בתקיעות או אם אינה מעכבת.

298סימן רצח - דין שיעור התקיעות.

299סימן רצט - דין תקיעות אם שמען בסירוגין או משני בני אדם כאחד.

300סימן ש - דין מי שלא היה עמו שופר בשעת תפלה ואח"כ נזדמן לו.

301סימן שא - דין שיעור התקיעות שעל סדר הברכות.

302סימן שב - דין תקיעות שעל סדר הברכות אם טעונין ברכת תקיעה.

303סימן שג - דין אם רשאין להפסיק ולשוח בין תקיעות הראשונות לתקיעות שעל סדר ברכות.

304סימן שד - דין תקיעה במוספין ולא בשחרית.

305סימן שה - דין ימים שבין ר"ה ויום הכיפורים להתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט וזכרנו לחיים ומי כמוך.

306סימן שו - דין שבת שבין ר"ה ליוה"כ להתענות בין יחידים המתענין בימים האלה וקריאת פרשת האזינו.

307ערוגה אחד עשרה סדר יום הכפורים סימן שז - דין סעודת ערב יום הכיפורים.

308סימן שח - דין הפסקת סעודת ערב יוה"כ מבעוד יום.

309סימן שט - דין הטמנה לצורך מוצאי יוה"כ.

310סימן שי - דין טבילה בערב יום הכיפורים וסדר וידוי בתפלת המנחה.

311סימן שיא - דין זמן לאמרו ביוה"כ ושבת ויום הכיפורים מהו בקידוש היום.

312סימן שיב - דין איסור אכילה ושתיה ביוה"כ.

313סימן שיג - דין רחיצה וסיכה.

314סימן שיד - דין נעילת הסנדל.

315סימן שטו - דין תשמיש המטה.

316סימן שטז - דין איסור מלאכה ביום הכיפורים.

317סימן שיז - דין סדר תפלת ערבית והיתר נדרים בליל יום הכיפורים.

318סימן שיח - דין אם מותר לקרות בבית הכנסת ולומר סליחות ווידוים לאור הנר ואם רשאין להדליק נרות בבתיהן.

319סימן שיט - דין נטילת שחרית פניו וידיו וסדר תפלת שחרית.

320סימן שכ - דין סדר קריאת התורה והפטרה ותפלת מוסף ותפלת מנחה ואם יש נשיאת כפים במנחה.

321סימן שכא - דין סדר תפלת נעילה.

322סימן שכב - דין סדר תפלת ערבית ותקיעה והבדלה במוצאי יום הכיפורים.

323סימן שכג - דין ימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות.

324ערוגה שתים עשרה חג הסוכות סימן שכד - דין דברים הפסולין לסכך.

325סימן שכה - דין סיכוך בדבר המחובר לקרקע.

326סימן שכו - דין דברים הראוין לסכך בהן.

327סימן שכז - דין הכשר גובה סוכה.

328סימן שכח - דין שיעור אויר הפוסל בסוכה.

329סימן שכט - דין הכשר סוכה קטנה.

330סימן של - דין הכשר הסכך מעובה או דק.

331סימן שלא - דין סוכה תחת סוכה או בתוך הבית ותקרה שאין עליה מעזיבה.

332סימן שלב - דין הישן בכילה בסוכה או שפירש סדין תחת הסכך או על הסכך.

333סימן שלג - דין העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה ובין האילנות.

334סימן שלד - דין סוכה העשויה כמין צריף או שסמכה לכרעי המטה.

335סימן שלה - דין דברים הראוין לדפנות.

336סימן שלו - דין שיעור דפנות.

337סימן שלז - דין סוכה שלא נעשו לשם חג כגון סוכות יוצרים וסוכות גנב"ך וסכות רקב"ש וסכה ישנה.

338סימן שלח - דין סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים.

339סימן שלט - דין עצי סוכה מהו ליהנות מהן כל שבעה.

340סימן שמ - דין נויי סוכה מהו בהנאה כל שבעה.

341סימן שמא - דין מהו לצאת מסוכה לסוכה ולעשות סוכה בחול המועד.

342סימן שמב - דין מי הן החייבין ומי הן הפטורין מן הסוכה.

343סימן שמג - דין הנולד לו צער בסוכה אם רשאי לצאת ממנה.

344סימן שדמ - דין כלים הראוין להעלותן בסוכה ודין אכילת עראי חוץ לסוכה.

345סימן שמה - דין סעודות שחייב אדם לאכול בסוכה.

346סימן שמו - דין סוכה בברכותיה.

347סימן שמז - דין סוכת השותפין וסוכת בתי כנסיות בברכה.

348סימן שמח - דין לולב הגזול בין שנגזל מישראל בין שנגזל מא"י.

349סימן שמט - דין לולב היבש.

350סימן שנ - דין לולב של ע"ז איזה אסור ואיזה מותר.

351סימן שנא - דין הכשר לולב ופיסולו בקטימת עלין או בכל ענין אחר.

352סימן שנב - דין איזה אילן הנקרא עץ עבות.

353סימן שנג - דין הדס הגזול והיבש ואיזה נקרא עבות והכשירו ופיסולו.

354סימן שנד - דין עינבי ההדס אם מעכבין בו לפוסלו אם לאו.

355סימן שנה - דין הדס הקטום וכמה הדסים צריכין ללולב.

356סימן שנו - דין מצות ערבה שבלולב וברכותיה.

357סימן שנז - דין הדס וערבה לאוגדן עם הלולב.

358סימן שנח - דין שיעור אורך לולב והדס וערבה ואם רשאי להרבות בהדס וערבה ואם האתרוג בא עמהם באגודה.

359סימן שנט - דין פרי הנקרא עץ הדר.

360סימן שס - דין הכשר אתרוג ופסולו.

361סימן שסא - דין שיעורו של אתרוג.

362סימן שסב - דין ד' מינין הללו אם מעכבין זה את זה ומהו להריח בהן.

363סימן שסג - דין ארבעת המינין הללו שאין ניטלין בשבת.

364סימן שסד - דין לולב השאול או של שותפין.

365סימן שסה - דין לולב בימין ואתרוג בשמאל ומצות נטילתן דרך גדילתן.

366סימן שסו - דין זמן נטילת לולב וסדר ברכתו.

367סימן שסז - דין מצות נענועו של לולב בשעת הברכה וקריאת ההלל וסדר נענוע.

368סימן שסח - דין לולב מהו לטלטלו ביום טוב לאחר שיצא בו.

369סימן שסט - דין מצות ערבה בשביעי של חג הוא יום הושענא רבא.

370סימן שע - דין ארבעה מינין הללו מהו בהנאה יום שביעי לאחר שנעשה מצותן.

371סימן שעא - דין סדר תפלה וקריאת התורה והפטרת לשבעת ימי הרגל.

372סימן שעב - דין שמיני עצרת לקידוש ותפלה וקריאת התורה והפטרה.

373נשלם סימני הלכותיהן ומניינם שלש מאות ושבעים ושנים וסימנם שב"ע השבלים הטובות: