שבלי הלקט קנח

1דין כוס של ברכת המזון לברך עליו לפניו ולאחריו וברכה אחת מעין שלש אם טעונה כוס או לא.

2וכוס של ברכת המזון צריך לברך עליו בורא פרי הגפן כי הא דרב יעקב בר אבא איקלע לבי רבה חזיא לרבה דבריך בורא פרי הגפן לכסא קמא ואכסא דברכתא אמר ליה למה ליה למר כולי האי הא בריך ליה מר חדא זימנא אמר ליה כי הוינן בי ריש גלותא הכי הוי עבדינן אמר ליה בי ריש גלותא לא ידעיתו אי משקו לכו בתר כסא דברכתא אי לא משקו לכו הכא הא מנח קמן ודעתין עלויה אמר ליה אנא דעבדי כתלמידי דרב דרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא הוי קאי עלייהו רב ייבא סבא אמרו ליה הב ונברך הדר אמרו ליה הב ונשתי אמר להו הכי אמר רב כיון דאמריתו הב ונברך אתסר לכו למשתי וכן הלכתא. וכוס של ברכת המזון צריך לברך אחריו על הגפן וכבר הקדמתי לכתוב מזה בערוגה זו הלכה קמ"ח. וכן נמצא בתשובות הגאונים ז"ל. כוס של ברכת המזון צריך לברך אחריו ברכה אחת מעין שלש.

3ומצאתי בשם הר"ר שמחה זצ"ל שפירש דנראים הדברים היכא דשתא כדי רביעית כדאמר בפרק שלשה שאכלו ושבעת זו שתיה ולא מצינו שיעור שתייה פחות מרביעית. אבל יין שבתוך המזון ברכת המזון פוטרו דמעיין שלש הוי בכלל שלש יש שרוצין להוכיח שברכה אחת מעין שלש טעונה כוס ואם כן אין לדבר סוף ומפרשין שאין לשתות מכוס ברכת המזון כל כך שיצטרך לברך אחריו על הגפן דהיינו רביעית אלא ישתה רק מעט ומצאתי שרבינו יצחק זצ"ל היה מברך אחריו בורא נפשות רבות ואיני יודע אם הטעם של אותן שמצריכין שלא לשתות אלא מעט משום דסבירא להו דחשיבא ברכה אחת מעין שלש לרבנן כי היכי דחשיבי שלש ברכות לרבן גמליאל. דרבן גמליאל קאמר אכל תאנים וענבים ורימונים מברך לאחריהן שלש ברכות וכי היכי דשלש ברכות טעונין כוס ברכה אחת מעין שלש נמי טעונה כוס ומאן דתמיהא ליה אליבא דרבן גמליאל כיון דשבעת המינין טעונין שלש ברכות ושלש ברכות טעונין כוס אם כן אין לדבר סוף שלעולם כשישתה צריך שלש ברכות אחרי כן ועל זה השיב הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל לר' צדקיה ב"ר בנימין אחי שני זצ"ל ברכת על הגפן אינה טעונה כוס דלא קבעו חכמים כוס אלא אחר סעודה ולא אחר שבעת המינין אפי' לרבן גמליאל דאמר בפ' כיצד מברכין דמברכינן עלייהו שלש ברכות ואותן שלש ברכות נמי דקאמר רבן גמליאל לא כל שלש ברכות ממש אלא שלש ברכות קצרות דאע"ג דחמרא זיין ופורתא סעיד ומשמח מזון מיהא לא איקרא כל שכן שאר המינין לבד מחיטה ושעורה ועתה יהיה לדבר סוף ובלאו הכי לא תיקשי דאיכא למימר אפי' כל שבעת המינין אם תמצא לומר דטעונין כוס יש כאן סוף דאע"ג דכוס של ברכה צריך שיעור לא ישתה את כלו אלא רק חצי שיעור ואז לא יתחייב לברך לאחריו כיון ששתה פחות מרביעית מידי דהוה אפחות מכזית באוכלין דטעון ברכה לפניו ולא לאחריו עד כאן תשובת הרב.

4ובשם רבינו יצחק הזקן מצאתי הא דאמר רבן גמליאל דשבעת המינין טעונין שלש ברכות היינו כשעושה אותן מרצונו שאוכל ענבים או תאנים אז צריך שלש ברכות אבל כוס של ברכת המזון אינו עושה אותו מרצונו אלא חכמים הצריכוהו ורבינו יצחק הצרפתי זצ"ל כתב נראה לר' שיש להחמיר ולברך אחריו אפי' אם שתה פחות ממלא לוגמיו יין והוא ששתה ד' חומשי ביצה כדאמ' בפ' ערבי פסחים. והוא דשתי רובא דכסא דאע"ג דלגבי יום הכיפורים שיעורו מלא לוגמיו לענין ברכה יכול להיות שחייב אפי' על פחות ממלא לוגמיו דהכי נמי אשכחן גבי אוכלין ששיעורן בככותבות לגבי יום הכיפורים ואילו לענין ברכה משמע שחייב אפי' בכזית שהוא פחות מככותבות כדאמ' בברכות פרק כיצד מברכין אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו תחלה וסוף ולא דוקא זית מליח דהוא הדין לכל דבר שהוא כזית ואם תקשה מדר' יהודה דפליג על ר' מאיר ואמר עד כביצה יש לומר כיון דר' יוחנן שהוא אמורא עבד עובדא כזית כר' מאיר ש"מ דהכי הלכתא ואע"ג דאביי פליג על ר' יוחנן בפ' שלשה שאכלו במאי דאמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה מיהו בפסק הלכה לא אשכחן דפליג עליה. ולפניו צריך לברך אפי' על פחות מכזית דקתני בתוספתא לא יטעום כלום עד שיברך שנאמר לה' הארץ ומלואה:

5וכתב אחי ר' בנימין דלא סבירא ליה שיהא פחות מרביעית טעון ברכה לאחריו על הגפן דלא אשכחן פחות מכשיעור שיהא טעון ברכה לאחריו כלל. ושיעור אוכלין בכזית ושיעור משקין ברביעית וכשם שאין פחות מכזית טעון ברכה לאחריו כך אין פחות מרביעית טעון ברכה לאחריו ומלא לוגמיו הוי פחות מרביעית. דאמר רב הונא וכן תני גידל דמן נרש המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא ושיעור הכוס ברביעית ומה שנשתנית אכילת יום הכיפורים בככותבות משאר כל האכילות שהן בכזית לפי שאין אכילה כתובה ביום הכיפורים והכי איתא בירושלמי ר' שמעון בן לקיש בעי מה הוי ליה למימר לא תעונה ולא תאכל אלא כל אכילות שבתורה בכזית וכאן בככותבת. והטעם דבעינן כדי השבת נפש והשבת נפש הוי בככותבות. והכי אמרינן במדרש איכה כמה השבת נפש רב אמר עד כגרוגרת ר' חנינא עד ככותבות וכיון שהטעם משום השבת נפש לא הלכו בה חכמים אחר שיעוריהן תדע שהרי משקין שיעורן ברביעית וביום הכיפורים מלא לוגמיו דקים להו לרבנן דבהכי מתייתבא דעתיה ולא ילפינן מינה לענין ברכה לברך מאחריו על פחות מרביעית. וכן השיב הר"ר אביגדור כהן צדק זצל בתשובתו שכתבנו. שאם שתה פחות מרביעית אין מברכין אחריו על הגפן. מיהו בורא נפשות מברך לאחריו. וכ"כ רבינו יצחק פאסי זצ"ל קיימא לן כל ולבסוף ולא כלום בורא נפשות רבות מברך: