שבלי הלקט רב

1דין מגביית מעות פורים.

2וכשם שאדם חייב לשמוח בפורים כן חייב לשמח את העניים עמו דתני ר' יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו [שתי מתנות לאדם אחד] ומתנות לאביונים שני מתנות לשני בני אדם כלומר די במתנה אחד לעני אחד דהכי משמע מתנות שנים לאביונים שנים.

3מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל במעות פורים אין קצבה כל מה שירצה האיש ליתן יתן מפני שהוא צדקה וצדקה כל אחד ואחד לפי עינו הטובה יתן ומנהג פשוט אצלינו לחלק מעות לעניים בפורים ומיני מאכל ומשתה.

4ומצאתי שכך היה מנהגו של רבינו קלונימוס הזקן כשהיה מחלק מעות לאביונים בפורים אינו נותן לעבדים ולשפחות כלום וכן היה אומר הנותן פרוטה לעבד גוזל את העניים ומראה עצמו כאילו מקיים ומתנות לאביונים האמור באביוני ישראל לפי שמתחלה נהגו עניים המתביישים לשלוח התינוקות לפתחיהן של ישראל. ונהגו ליתן אף לשפחות ולמיניקות עובדות כוכבים שלא לצורך התינוקת ור' קלונימוס אינו נוהג כן אבל אומר מי שעושה כן טוב ממנו הזורק צרור לים וקורא על העושה כן וכסף הרביתי לה וכו' שהקב"ה הרבה זהב לישראל ממנו לעבודת המשכן אירע להם מעשה העגל ופרקו נזמי הזהב משל לאדם שהיה מנהגו לקבל אורחים באו אורחי ישראל וקיבלם באו אורחי כותים וקיבלם אמרי שוטה הוא ודרכו בכך ואיבד מה שעשה בראשונה. שנו חכמים מגביית פורים לפורים ואין מדקדקין בדבר. ואין העני רשאי ליקח מהם רצועה לסנדלו אלא א"כ התנה עמו במעמד אנשי העיר דברי רבי יעקב שאמר משום ר"מ ורבן [שמעון בן] גמליאל מיקל. הגאונים ז"ל פירשו אין מדקדקין בדבר שאין אומרין דיי לנו כך וכך לסעודתינו לא נפסיד כל הזוזים הללו בסעודה אחת ורבינו שלמה פירש מגבית פורים לפורים מעות שגובין הגבאין מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים יתנום כולם לעניים לפורים ואין מדקדקין בדבר לומר דיים בפחות והמותר יפול בכיס של צדקה ופסקו רבינו יצחק פאסי ורבינו ישעיה זצ"ל דהלכה כרבן [שמעון בן] גמליאל ורשאי העני ליקח מהן מה שלבו חפץ: