עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשבלי הלקט

שבלי הלקט רטו

שבלי הלקט · Shibbolei HaLeket 215

Open in the reader →

1דין שריית מורסן לבהמה חיה ועוף.

2אין שורין את המורסן לתרנגולין אבל חולטין. האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה אל המרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש. לא ילעוס אדם חטים ויתן על גבי מכתו מפני שהן מחמיצות פי' בדליכא סכנה דווקא אבל היכא דאיכא סכנה קיימא לן בכל מתרפאין חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים שאין לך [דבר] שעומד מפני פקוח נפש:

3בהלכות פסח של רבינו שלמה זצ"ל אין עושין מורסן לעופות בשני ימים [טובים] ראשונים ואחרונים של פסח ולא בשאר ימים טובים משום דכתיב לכם לכל צרכים ולא לצורך בהמתכם אבל בחולו של מועד שרי. ובחולו של מועד של פסח צריך שינוי שלא יבא לידי חימוץ הלכך צריך להכניס הסובין במים הרותחין כשהן בכלי על האור וכל שעה יהא ממרס הסובין במים הרותחין כשהן בכלי על האור ובענין זה הוא מותר אבל יזהר שלא יערה המים על הסובין בכלי שני פן יחמיץ. ירושלמי בין חמין לתוך מורסן בין מורסן לתוך חמין אסור. והאידנא דשדרו רבנן ממתיבתא דאין אנו בקיאין בחליטה בכל ענין אסור ואין עושין מורסן לעופות בפסח כלל וכתב אחי ר' בנימין נר"ו המשליך חטים לתרנגולים או לשאר עופות בפסח צריך ליזהר שלא ישליך במקום ששופכין שם מים שמא ישורו ויבואו לידי חימוץ: