שבלי הלקט רכג
שבלי הלקט · Shibbolei HaLeket 223
Open in the reader →1דין בהמה ליטול צפרניה במועד ולקבוע לה נגרי ברזל ברגליה.
2גרסינן בפרק משקין בית השלחין משום רבינו אמרו סוס שרוכב עליו מותר ליטול צפורנים שלהם בחולו של מועד אבל חמרא דריחיא לא. רב יהודה שרי למישקל טופרי לחמרא דריחיא ולמבני אמת ריחיא. ועל מה שנוהגין לתקן את פרסות הסוסים בנגרי ברזל.
3מצאתי למפרש אחד שפי' גבי נתינת הברזלים שקורין פאריר אין לנו כח להתיר דאמרינן כי התירו נטילת צפרנים של סוס וחמור שצריך להם הני מילי נטילת צפורין דוקא דליכא טירחא ושמא ליכא הפסד כמו שבצפרנים הגדולים וצריך להחמיר בדבר שמא יכול לסבול הסוס בלא ברזל כל ימי הרגל ואפי' רוכב עליו. מפי' ר'. ושמא לא היה מנהגם כי השתא שאין נטפלין בלא נתינת ברזל וליכא להקל בדבר דאיכא במלאכת חול המועד איסורא דאורייתא.
4ורבינו יצחק בר' יהודה זצ"ל פי' שמותר לתקן פרסות הסוס בנגרי ברזל דיש לומר כדבר האבוד דמי ומותר על ידי אומן נכרי לצורך המועד. מדברי שניהם נלמוד אם יכול לסבול שלא לתקן במועד שאסור לתקן ואם היה צריך לילך בדרך דאיכא למיחש שמא יתקלקלו צפורני הסוס יש לומר שמותר משום דודאי הוי דבר האבוד אחר שהורגלו בכך אבל אם לא הורגלו בכך מעולם צריך להמתין עד לאחר המועד: