שבלי הלקט לד

1דין קריאת כהן במקום שאין לוי וקריאת לוי במקום שאין כהן.

2אמר אביי נקטינן אם אין שם לוי כהן קורא תחתיו דאשכחן דכהנים איקרי לוים כדר' יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי בכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים. ואחר שקרא הכהן חלקו מברך לאחריה והחזן אומר לו תקרא במקום לוי וחוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה וכן מצאתי בשם רב עמרם גאון זצ"ל ובעל עשרת הדברות כתב שכהן הקורא במקום לוי אינו מברך אלא פעם אחת לפניה ולאחריה בין שתי הקריאות ומנהגינו לברך על קריאתו לפניה ולאחריה ועל קריאת הלוי לפניה ולאחריה כדברי רב עמרם גאון זצ"ל ודוקא כהן שקרא ראשון הוא הקורא במקום לוי אבל כהן אחר לא דאמר ר' יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם וכנסת שכולה כהנים מצאתי שהורה ר' ענן ב"ר מרינוס הכהן זצ"ל מעיר סיפונטו שאחד מהכהנים קורא בכהן ולוי ב' פעמים וחוזר ויושב במקומו ואח"כ קוראים הכהנים האחרים עד שיגמרו קריאתן אחד שבת ואחד יום טוב וקורא אותן עמוד מר פלוני הכהן ואם יש שם ישראלים קטנים שיודעים לקרות קורא אותן ואל יבטלו ברכות של תורה:

3ואמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה פירש רבינו שלמה זצ"ל איבד הלוי את זכותו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן ומורינו רבינו יצחק ב"ר יהודה זצ"ל וכן סדר רב עמרם גאון זצ"ל אבל מתלמידי מורי רבינו יצחק הלוי זצ"ל שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדום.

4ובעל הדברות כתב שהחזן יאמר יעמוד לוי במקום ישראל ואין בו חשש וכן יעמוד כהן במקום לוי ואין בו חשש ולגאון אחר מצאתי הילך תשובה לאומרין שאין לוי קורא כלל במקום שאין כהן נראין הדברים שגופו של מעשה ועקרו מפורש במס' גיטין דאמרינן אמר אביי אם אין שם כהן נתפרדה חבילה דמשמע החבילה והסדר ממשנתינו נתפרדה לגמרי דתו לא אמרינן לוי ואחר כך ישראל אלא כל הגדול מחבירו קודם את חבירו אם לוי גדול קודם את ישראל ואם ישראל גדול קודם ללוי זהו דינם של לוים ללמד משפטם שאין עליו תשובה והאומר שדינן לקרוא ראשון במקום שאין כהן אין רוח חכמים נוחה הימנו וראי' לדבר מדגרסינן נמי התם אמר אביי אם אין שם לוי קורא כהן ואי סלקא דעתך דלוי נמי קורא ראשון במקום שאין כהן למה ליה למימר נתפרדה חבילה לימא נמי אם אין שם כהן קורא לוי אלא מדמשני תלמודא לישנא דכהן מלישנא דלוי שמע מינה היכא דליכא כהן הוא דנתפרדה החבילה שאין לוי קורא לפני ישראל אלא אם כן גדול הימנו אבל היכא דליכא לוי לא נתפרדה חבילה אלא כהן קורא במקומו ראשון ואפי' עם הארץ ומכאן למדנו תשובה לאומרים שהלוים אינן קוראין כלל במקום שאין כהן דאם איתא דלא יקראו כלל במקום שאין שם כהן למה ליה למימר נתפרדה חבילה לימא אם אין שם כהן אין קורא לוי אלא מדאפקיה בהאי לישנא שמע מינה דהכי בעי למימר שמאחר שאין שם כהן נתפרדה החבילה והסדר שתקנו חכמים מפני דרכי שלום אלא כל הקודם זכה כשאר ישראלים ואין להם סדר והכי עיקר וכן הורה הגאון רבינו שמואל ב"ר דוד זצ"ל שמותרין לויים לקרוא בתורה בלא כהן בכל עניינים.

5וגם לגאון אחר מצאתי כן ונראה בעיני שאין לוי יכול לקרוא שני אם אין שם כהן דאמרינן בכתובות פרק שני ההוא דאתא לקמיה דרב אמי אמר ליה מוחזק אני בזה שהוא כהן מה ראית שקרא ראשון בבית הכנסת בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול שקרא אחריו לוי והעלהו רב אמי לכהונה על פיו ואילו היה לוי יכול לקרות שני בלא כהן היאך היה רב אמי מעלה הראשון לכהונה ניחוש שמא ישראל הוא אלא שמע מינה שאין הלוי יכול לקרות שני אלא אחר כהן אבל אחר ישראל לא יקרא שני אבל שלישי או רביעי מאחר שאין קריאתן קבועה מותר וכן שאלו לפני רבינו יהודאי גאון זצ"ל מהו שיקרא לוי חתן שלישי בין במקום שיש שם כהן בין במקום שאין שם כהן והשיב כיון דחזינן בכל יומא דלא קרי שלישי והשתא קרי מינכרא מילתא דמשום חתנות הוא [ומותר]: