שואל ומשיב מהדורא קמא ג:קסה

1בב"ק דף צ"ד הניח להם אביהם פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם ופירש"י דלכך ברישא אין חייבין להחזיר משום דקנהו בשינוי וקסבר רשות יורש כרשות לוקח דמי ונשאלתי בזה מחכם אחד מלייפציק דלמה פירש רש"י דלא כהלכתא והלא רבא מפרש בב"ק דף קי"ב משום דלבריה לא אזהר רחמנא וכבר קדמו בג"ת הובא במלמ"ל פ"ד ממלוה והנה בראשית ההשקפה השבתי ע"פ מה דפריך הש"ס אקרי כאן ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך והטור יו"ד סי' ר"מ הקשה מזה על הרמב"ם שכתב דאף רשע ובעל עבירות מחויב לכבדו ועיין בב"י מ"ש דמשלו אינו חייב לכבדו והוא נדחק ועט"ז שם אמנם לממ"ש רש"י דקנה בשינוי ורשות יורש כרשות לוקח א"כ פשיטא דהוא של הבן ושוב אינו חייב לכבדו משלו ושפיר פריך אקרי כאן דאל"כ אין מקום לקושיא זו והקושיא הוה לרמב"ח דמפרש הטעם משום דרשות יורש כרשות לוקח דמי ודו"ק. עוד נראה לפע"ד ע"ד הפלפול דהנה צ"ב מה דאמרו מפני כבוד אביהם חייבים להחזיר וכאן יקשה דלמא לאו אביהם הוא וא"ל דאזלינן בתר רוב והא בממון לא אזלי בתר רוב ולמה יתחייבו להחזיר וא"ל דכל הטעם דלא אזלינן בממון בתר רוב משום דסמוך מיעוטא לחזקת ממון וכאן שוב אין זה ממונם דז"א דאם נימא דלבנו לא אזהר רחמנא א"כ שוב כל שהי' ספק אם הוא אביו וחייב לכבדו שוב אזהר רחמנא ע"ז משום כבוד אביהם ועכ"פ חזקת ממון לא שייך דהא הספק על התחלת הירושה אך למ"ד רשות יורש כרשות לוקח דמי וא"כ כיון דלענין ירושה אזלינן בתר רוב והרי הן שלהם שוב אולי לאו אביו הוא ולמה יתחייב להחזיר אמנם צ"ל דכיון דמשום כבוד אביהם הוא והרי הוא מוחזק שהוא אביהם ושייך כבוד אביהם עכ"פ בזה דלגבי כל עולם הוא אביהם דע"פ רוב היא אביהם ושייך משום כבודו ודו"ק ובזה מיושב היטב קושית הטור דשפיר פריך והא אינו עושה מעשה עמך וא"ל דמ"מ מחויב לכבדו דז"א דכאן שוב יקשה הא אין הולכין בממון אחר הרוב ומ"מ כבוד אביהם ל"ש בזה דהא הוא רשע ואף דהבן מ"מ מחויב לכבדו הא לענין זה שוב כל שהספק שמא אינו בנו שוב א"ח לכבדו וכבוד אביהם לא שייך דהא אינו עושה מעשה עמך ודו"ק היטב ומעתה זה דוקא אם נימא דקנה בשינוי רשות אבל אם נימא דלבריה לא אזהר רחמנא א"כ כל שהוא ספק שמא לא התחיל החזקת ממון שוב חייבין להחזיר ושוב יקשה מה פריך אקרי כאן הא מ"מ חייב לכבדו אף שהוא רשע כמ"ש הרמב"ם ודו"ק היטב כי הוא חריף ועמוק כתבתיו ע"ד הפלפול.