שואל ומשיב מהדורא תנינא א:לח

1במוצאי יו"ט בצאת ישראל ממצרים. ברכה ושלום וחיים.

2אל כבוד הרב הה"ג החריף ובקי המפורסם מוה' ארי' זבולין האבד"ק פיליפאוועה יצ"ו:

3מכתבו עם שאלתו וח"ת הגיעני ביו"ט האחרון ז' פסח הלז. והנה אם כי רבים ההולכים ובאים לקבל פני וגם הוראות או"ה וכמעט שעברתי במרוצה אך יען כי בקש מאד להשיבהו כי נחוץ הוא אמרתי להשיבו ובשעה ראשונה כעת אשיבהו כפי אשר יעלה מצודתי בעזה"י. והנה שאלתו אשה אחת אשר זה שבע שנים יצאה מקהילתנו בעודה פנויה לשוט בארץ וזה יותר משלש שנים שחזרה לביתה מלובשת בגדי נשואות ובכיסוי ראש כנהוג והשכירה עצמה למינקת באמרה כי נשאת לאיש ונתגרשה ומפני שהבן מת ע"כ היא מינקת. וזה יותר מג' חדשים שנשתדכה לאיש וכאשר רצתה להנשא שלח מעל' לחקור אם יש לה גט ואמרה כי אבדה הראי' שנתגרשה ובקשה לכתוב לבארוסאב לא רחוק ממונסק כי שם נתגרשה מבעלה שמו כך וכך ושם אביו ובעלה הי' ג"כ מהנודדים בארץ ונשאת במינסק ונתגרשה בבארוסאב ושלח מעל' להב"ד ד"ק באריסאב והשיבו שבהיות שם שרפה בעירם ואף המעשה אינם זוכרים. ועתה באת אשה הלז ובכתה כי אם לא תנשא תשאר עגונה לעולם. והנה מע"ל החל לפלפל בדבר שמלובשת בגדי נשואות שוב אינה נאמנת לומר גרושה אני כי נודע ע"פ בגדיה שהיא נשואה וכמו לבשה בגדי נדות ומעל' דחה זאת דל"ד ללבשה בגדי נדות דחזקת בגדיה סותרים דברי' לגמרי משא"כ כאן דאינו סותר דברי' שאמרה גרושה אני והאריך בזה ויפה כתב בזה. ויעיין בשו"ת חוות יאיר סי' קל"ח כתב ג"כ דאין בגדי נשואין ראי' ועיין בשו"ת זכרון יוסף סי' ח"י ועי' בשו"ת ספר יהושע סי' כ"ט ובשאר אחרונים בזה. אמנם מעל' כתב בזה כיון שהשכירה עצמה למינקת ע"כ שכבר נשאת דא"ל דזינתה דיש חזקת כשרות והאריך בזה דכנגד זה יש לה חזקת פנוי' דעדיפא מחזקת כשרות והביא שבשו"ת פ"י ח"א סי' א' באבע"ז דכתב דחזקת פנוי' הוא חזקה אלימתא ועדיף מחזקת כשרות. והנה אין הזמן מסכים לחפש אבל אני הארכתי בספרי יד שאול סי' רל"ד ס"ק ב' והבאתי דברי המהרי"ט ושו"ת תה"ד דחזקת פנוי' כאן דגופא לא נשתנה לא אלים כ"כ חזקתה והארכתי בזה יעיין אם ישנו שם. והנה מע"ל הביא מ"ש הטור באהע"ז ובש"ע שם דאמרה גרושה אני אי דוקא בתכ"ד אי אף לאחר כ"ד והביא דברי המחנה אפרים ה' א"ב דתלי לה אי צריך דוקא מגו ומשום מגו נאמנת לכך צריך להיות תוך כ"ד או דא"צ מתורת מגו. והנה באמת הפה שאסר הפה שהתיר ל"צ לטעם מגו דעדיף ממגו ועי' ש"ך סי' ק"ח בחו"מ סק"ז שהאריך בזה דמחלוקת הקדמונים היא אמנם באמת הש"ך סי' פ"ב בדיני מגו הביא בשם הר"ש מקנון דמגו בעי דוקא תוך כ"ד. והביא ראי' מהך דאמרה א"א היתי ופנוי' אני והביא שם גרסא אחרת והש"ך כתב דיש ראי' מהא דפריך הש"ס והא שוויא אנפשא חד"א אלמא דאינו מגו דלא הוה תכ"ד ע"ש ומהתימא שלא הזכיר מחלוקת הקדמונים בזה בטור סי' קנ"ב הנ"ל וע' בשטה מקובצת שם תמצא ג"כ מחלוקת הלז והלח"מ פי"ב מגרושין ה"א האריך בקושיות וכשתעיין בשיטה שם תמצא שהרגישו בזה יעו"ש אמנם גוף דברי הש"ך תמוה וכבר נשאלתי בזה דמאי ראי' דלמא לעולם נאמן במגו אף לאחר כ"ד רק דמ"מ כאן דשויא עלה חד"א מה בכך דנאמנת במגו מ"א היא אסרה עצמה וכל שויא חד"א היא אף שדבר כזה היתר מ"מ הוא אסר עצמו עליו ה"ה הכא ולכאו' הוא תמיה גדולה אמנם לפע"ד הדבר נכון דשאני כל שוויא חד"א דהוא אוסר עצמו בדבר של היתר וזה יש בכוחו או מטעם נדר או מטעם הודאת בע"ד אבל כאן כל דאידון דנאמנת במגו והיא פנוי' מה בכך שאסרה עצמה וקבלה בנדר או הודאת בע"ד הא דבר שבערוה צריך שנים וא"כ אף שתודה שנתקדשה בפני שנים כל שבאמת לא נתקדשה בפני שנים באמת ל"מ הודאתה ולא נדרה שתהי' א"א ושפיר הביא הש"ך ראי' מזה וז"ב כשמש עכ"פ גם הר"ש מקונין והש"ך מפרשים דבעי מגו וכאן ל"ש מגו וכמ"ש מע"ל דאינו רוצה להעשות זונה ולא תרצה לפגום נפשה גם אינה נאמנת דא"א מע"ר ומ"ש מעל' דיש לה מגו דאי בעי היתה אומרת מת בעלי זה לאו מגו דלמא יבא בעלה שע"כ צריכה לומר מי הוא בעלה ויבא ויכחישנה וכן מצאתי בספר יהושע סי' כ"ט שכ"כ בהדיא אמנם בגוף הדין יפה כתב מע"ל כיון דהיא מלתא דעדל"ג נאמנת והנה מע"ל הביא דברי הנוב"י חלק אהע"ז סי' כ"ז שהאריך בזה ומע"ל כתב דיש ראי' דבאתחזק איסורא אין נאמן אף במדעל"ג מהך דאמרו אשתמודענ' דאחוה היא ולא אמרו שהיא בעצמה מעידה ע"כ משום דאתחזיק איסורא ודבריו תמוהים דא"כ למה נאמן עבד וקטן בזה הא איתחזק איסורא וצ"ל דכונת מע"ל דכל שהוא נוגע לא נאמן באיתחזק איסורא והיא נוגעת בעצמה משא"כ קטן אחר ועי' בנו"ב שם אמנם באמת בבכורות דף ל"ה מבואר לענין בכור דנאמן במלת' דעדל"ג אף דבכור מקרי אתחזק איסורא כמ"ש הר"ש פ"ב דנגעים והובא בט"ז יורה דעה סי' שנ"ב עיי"ש ויש לי קצת עיון בדברי הר"ש האלו שמחלק בין אתחזק אסורא או לא דהרי הר"ש בעצמו מביא שם התוספתא דנוגע עצמו נאמן ושם לעיל מני' מיירי לענין פשה הנגע והוי אתחזיק איסורא דעכ"פ הי' שם נגע ויש לדחות ואכ"מ עכ"פ מבואר דנאמן במלתי' דעדל"ג אף באתחזק איסורא וע' ב"ש סי' ק"כ סק"ה ודברי הש"ס והב"ש הנ"ל הי' בהעלם עין מהנוב"י שם ובשו"ת פי' ח"ב כתב להיפך לענין אי נאמן נוגע במדעל"ג והדבר מבואר בש"ס הנ"ל ובב"ש ועכ"פ נראה כיון דמלתי' דעדל"ג היא שהיא לא ידעה אם נשרף הגיטין בב"ד ואמרה שם בעלה ואביו ובקשה לשלוח אחר זה לדרוש ולחקור ע"כ שהאמת אתה ובלא"ה נלפע"ד דיש לה מגו דתוכל לומר באמבטי נתעברה וכשרה היא ועח"מ וב"ש סי' א' ואף דהמל"מ פט"ו מאשות רצה לדחות דבר זה מהלכה דבריו תמוהים דרוצה לדחות דברי בן זומא בקש וחלילה חלילה לעשות זאת ואלו ראה דברי התשב"ץ ח"ג סי' רס"ו ובהג"ה שם ימצא שהי' הדבר הזה כן ועי' שבת דף פ"ז באיש טמאה כ"ז שהוא לחה וברש"י ותו' שם וברמב"ם פ"ה מה' אה"ט הלכה י"ג ודו"ק היטיב וע' ברכי יוסף סי' ג' ובבני אהובה שכולם קיימו וקבלו דברי הש"ס ואכ"מל ואף דהי' מלתי' דלא שכיחא כבר העלה הש"ך בכללי מגו דאף מגו דל"ש אמרינן עיי"ש וא"כ יש לה מגו ושפיר נאמנת וע"פ הדין דין אמת דנאמנת דברי הכותב בנחיצה והדו"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן האבד"ק לבוב והגליל: