עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשואל ומשיב מהדורא תנינא

שואל ומשיב מהדורא תנינא א:ד

שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 1:4

Open in the reader →

1שלום וכל טוב לאברך החריף והשנון בנש"ק מוה' יצחק ליב סופר נ"י. בהגאון המנוח אב"ד דק"ק פ"ב זלה"ה:

2מכתבו היקר הגיעני מגילה עפה עש"ק העבר סמוך להתקדש ליל שבת ואני יושב קרית חוצות להשיב נפשי ולשתות מי מעיין הקשה למעיין ומחוסר ספרים. ובכל זאת למען כבודו ולמען למודו אמרתי להשיב בקצרה מה שהקשה על מהר"ש מבונבורג שכתב להתיר למי ששכח לעשות ע"ת להניח ביו"ט שני כיון דלא שייך שיפשע דהא שכח יע"ש וא"כ אמאי אמר שמואל לההוא סמיא סמוך אדידי ולמה לא התיר לו להניח בעצמו וגם בשנה שניה דא"ל פושע את ולכ"ע שרי ולדידך אסור ולמה לא התיר לו להניח בעצמו. הנה זוכרני שהקושי' הנ"ל כבר קדמוהו בספרים אחרים אבל מה אעשה שאין אתי פה שום ספר אך הקושיא שנייה לא ידעתי שאחרי שאמר לו שמואל שהוא פושע שוב אסור כמ"ש הר"ש מבונבורג בעצמו שכל שפשע אסור וכיון דקרא לו פושע למה יתיר לו. אמנם קושיתו יש לו מקום דאחר דסמיא לא ידע מהאי דחידש שמואל דזה נקרא פושע שוב למה לא הניח בעצמו בשנה שנייה והנה מעלתו האריך בפלפול נחמד כנהוג והיטב אשר דבר כי טל ילדות עליו:

3ולפעד"נ דהנה קשה על מהר"ש מבונבורג כיון דרבא חייש לשמא יפשע א"כ למה יהי' מותר להניח בי"ט שני כששכח הא יוכל להערים אף כשיהי' מזיד ויאמר ששכח עי' ביצה י"ז דחשו להערמה. וצ"ל דכאן אין לחוש להערמה דלמה יערים הא יוכל לסמוך ע"ג הדור שמניח בשביל כולם ועיין ב"י סי' תקכ"ד וא"כ למה יערים והרי יוכל לסמוך על גדול הדור. ולפ"ז לאחר שחידש שמואל שיכול לסמוך ע"ג הדור שוב מותר כששכח וכאן שאמר שמואל סמוך אדידי שוב הי' יכול להניח בעצמו וז"ב ומיושב קושיא ראשונה. ולפ"ז בשנה שניה דא"ל דמיקרי פושע שוב אסור להניח בעצמו דבפושע לא התיר מהר"ש מבונבורג ובזה מיושב מה שאמר לכ"ע שרי ולדידך אסור ודיקדק מעלתו הא גם לכ"ע כשיהי' פושעים אסורין ולפמ"ש א"ש דהנה הסמיא באמת טעה בדין ולא ידע הך דר"ש מבונבורג וחשיב ששמואל לא התיר רק לסמוך עליו והנה מבואר בתרומת הדשן. בשם או"ז הובא בח"מ וב"ש סימן י"ג באהע"ז דת"ח הטועה בדין לא חשיב שוגג כי אם מזיד והוא מב"ק דף צ"ה. ולפ"ז שפיר קא"ל לכ"ע מותר בשכח אבל לדידך שאתה ת"ח חשוב שוגג שלך מזיד ואסור ודוק היטב כי הוא נחמד ונעים:

4זה חזיתי לכתוב למעכ"ת למען יהי' לו לאות כי ראיתי דבריו ושמחתי בהן והי' ד' עמו ויעלה על במתי אב כנפשו ונפש הדו"ש תמיד באהבה: