שואל ומשיב מהדורא תנינא ג:ב

1שלום וכ"ט אל כבוד הרב המאוה"ג וכו' מו"ה גרשון אבד"ק איוואסקיוץ נ"י:

2מכתבו הגיעני היום רצוף בתוכו העתק תשובתו. והנה אשר שאל בדבר שנראה מהשליח שביטל שליחתו והביא דברי זקני הפ"י בח"ב מתשובותיו סי' פ"ה שכתב שיכול להיות שליחמחדש אם נתרצה אח"כ וע"ז הביא דבט"ז סי' קמ"א סנ"ט כתב דשליח יכול לבטל שליחותו. הנה באמת לפענ"ד לולא שאיני כדאי להכריע בין הרים הגדולים לפענ"ד דברי זקני הפ"י נכונים מדברי הט"ז דאתי דיבור ומבטל דיבור לא שייך לנדון זה דהגט שהוא מעשה זה לא נתבטל ע"י שביטל שליחתו והבעל בעצמו לא יוכל לבטל לאחר שנכתב הגט רק שהשליחות יכול לבטל אבל הגט לא נתבטל ויכול לגרש בו עוד כדקי"ל בסי' קמ"א סעיף ס"ו ואף אם אמר בטל הוא אם גרש בו אח"כ היא ספק מגורשת ועב"ש ס"ק ק"ג ומ"ש התוס' ריש השולח ע"ב ד"ה רב ששת דוקא רב ששת ס"ל כן אבל אנן קיי"ל כר"נ דהגט לא נתבטל ולפ"ז כל שהבעל לא ביטל השליחות רק שהשליח לא רצה להיות שליח כל שנתרצה אח"כ לתת לה הגט א"צ למלך בבעל כלל ויכול להוליך הגט כמ"ש הפ"י אמנם כאן א"צ לזה שלא הי' שום ביטול להשליחות רק שבעת שהאשה לא נתרצית לקבל הגט אמר שטוב לפניו שלא רצתה לקבל ואדע שוב מה שאקח שכר שליחות שגם בזה לא הוה רק גלוי דעתא ואולי אמר כן לאיים עלי' ואם כן לא נתבטל השליחות מידי דהוה אם הבעל אמר הטוב והמטיב דקי"ל כאביי וגם מע"ל האריך בפרט הזה באופן שלא נתבטל השליחות. ומ"ש מעלתו ששלחו שני גיטין ע"י השליח אחד בשם ריזל לבד ואחד בשם ריזל דאתקריא בלומא ריזל ובלומא כתב בואו וע"ז חשש מע"ל למ"ש הנו"ב שע"י שליח יש חשש ברירה והנה באמת יש חשש בזה אבל מ"מ בדיעבד כשר הגט ומה גם שכתבו דאתקריא בלומא ריזל הנה לא כתבו רק דאתקריא ול"ש כ"כ לברירה די"ל דרצו בשניהם ומ"ש בלומא בואו אינו פוסל בדיעבד כנלע"ד דהגיטין כשרים בדיעבד ובשעת הדחק ועיגון ומפני כי היום באו אלי הרבה שאלות הנחוצים ע"כ דברי מעטים ויעיין בשו"ת רמ"א לענין שני גיטין ובגט פשוט שהאריך ואין לחוש לחשש ברירה דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטינזאהן האבד"ק לבוב והגליל:

3ובדבר הס"י לענין שעטנז והביא מ"ש זקני הפ"י בתשובותיו יעוין בספרי שו"ת שואל ומשיב בענין זה וגם שם כתבתי במפתחות שצ"ע בזה אמנם אחרי צאת ספרי לאור מצאתי באגדת בראשית שחיבר רב שבפרק כ' שם הביא משל לשנים אחד מוכר פשתן ואחד מוכר אמינטון ואמר הרי אש לפניכם והפשתן נשרף ואמינטון לא נשרף ונדפס שם בהג"ה להרב ר' מנחם דליזאני ז"ל שאמנטין הוא קנבוס ונראה ברור שמזה יצא להה"מ שזה הסימן בין קנבוס לפשתן אבל שם כתוב בהג"ה שם שאמינטין אינו קנבוס ע"ש ולפ"ז לפי מה שהבין הה"מ ור' מנחם דולזאני שאמינטין הוא קנבוס א"כ מבואר הסי' במדרש ונוכל לסמוך בזה על המדרש ואף שאין למדין מהמדרש הלכות בכה"ג שאינו רק מגלה דבר וגלוי מלתא בעלמא נוכל ללמוד מהמדרש כמ"ש הנו"ב בתשובתו מהד"ב חלק יו"ד ס"י ע"ש כנלע"ד תוכן השאלה מן הגיטין כך הוא שם האשה מהעריסה היא בלומא ריזל וכן נכתב בהכתובה שני השמות וזה לא כביר שנכתבה הכתובה אמנם אין שום אחד קורא אותה בשני השמות רק בשם ריזל לבד בין קודם שנכתבה הכתובה בין אחר שנכתב הכתובה אין זכר לשם בלומא כלל והמסדרים סדרו שני גיטין ע"י שליח א' בשם ריזל לבד וה"ב כתבו בו ריזל דאתקריא בלומא ריזל ובלומא כתבו בואו אחר הלמד וכאשר התחלו לסדר הגיטין חזרה בה האשה ואמרה שאין רצונה לקבל גט ונתבטל הענין קצת ואז אמר השליח בפני הב"ד טוב הדבר אשר אינה רוצה לקבל הגט ולואי שאראה אותה באמצע הדרך בכפר הסמוך אלא שמורא על ראשי פן כשאתחיל לילך לדרך ויראו מבית האשה יקראו אותי לחזור ליתן לה הגט ומשמעות הענין היה שטוב הדבר בעיניו מה שלא קבלה הגט בכדי שכשיבא הדבר לידי גמר ישלחו אותו עוד הפעם ויקח עוד הפעם שכר שליחות וכמדומה שאמר בזה הלשון טוב הדבר מה שלא קבלה הגט ואדע שוב כמה ליקח שכר שליחות כאשר ישלחו אותי עוד הפעם כשיבא הדבר לידי גמר ותתרצה כי אחר לא ישלחו רק אותי. ואח"כ נתרצתה האשה וסדרנו הגיטין כדת: