שואל ומשיב מהדורא תנינא ג:מט
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 3:49
Open in the reader →1יאצ"ט של רבינו הגדול בעל הט"ז ז"ל. בסי' קנ"ד סי"ח וסי' י"ט בחו"מ מבואר דשיטת הגאונים דלא אמרינן הבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם רק לגריעותא ולא לטיבותא אח"כ בסי"ט מביא הרמ"א על הש"ך דכתב להיפך מסי"ח והרמ"א כתב ע"ז דיש חולקין והיא תימה דהמחבר בסי"ט ס"ל כי"ח דסי"ח ברמ"א וכבר נתקשה בזה הט"ז והש"ך גם הסמ"ע הקשה על סי"ח לשיטת הגאונים דרק לגריעותא ולא לטיבותא מסי' מ"ה לענין הרחיק שני שיטין וסי' ס"ו לענין שאינו יכול למוחלו וסי' ס"ז לענין שמטה דשם פסק דהבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם אף לטיבותא והסמ"ע נדחק בזה וע"ש בט"ז. ולפענ"ד נראה ומקודם נבין סברת הגאונים דרק לגריעותא ולא לטיבותא אמרינן הבא מכח עכו"ם ולמדו מהא דאמרו בב"ב דף ל"ד ישראל הבא מעכו"ם אינו קונה בחזקה דעכו"ם אינו קונה בחזקה. ולפענ"ד הסברא הוא כך דהנה בב"ק דף קי"ג אמרו ישראל ועכו"ם שבאו לפניך לדין אם אתה יכול לזכותו בדיניהם כו' ואם אתה יכול לזכותו בדינינו כו' והרמב"ם פסק כן בפ"י ממלכים וצ"ע על הטור וש"ע שלא הזכירו כלל ולפ"ז זהו סברתם כיון שהעכו"ם אין לו חזקה בדיניהם א"כ דיינינן ליה כדיניהם וכן לישראל הבא מחמתו. ולפ"ז לכך לגריעותא אמרינן ולא לטיבותא דלטיבותא דיינינן ליה כדיני ישראל:
2ובזה נראה לפענ"ד דל"ק כל הקושיות של הסמ"ע דשם לענין הרחיק שני שיטין ולענין מחילה ולענין שמטה גם בדינינו אין בשטרות עכו"ם פסולים האלו ובדינינו ג"כ היה זוכה ולכך אמרינן אפילו לטיבותא כי לא עשו דין זה בעכו"ם. אבל היכא שנוכל לזכותו בדינינו דיינינן ליה בדינינו. ולכך אתי שפיר האי דסי' י"ח דעת המחבר דרק לגריעותא אמרינן דבדינינו אינו יכול לבנות כנגדו וע"ז קאי היא דתמיד יש לו זכות העכו"ם ולפענ"ד הסברא כמו דאמרו בבכורות דף י' ע"ב דקאמר ליה קאתינא מכח גברא דלא מצית אשתעי דינא בהדיה וה"ה כאן כיון דבדיניהם הדין עם העכו"ם ולא מצי אשתעי ישראל דינא בהדיה לכן גם ישראל הבא מכחו יש לו זכות זה. ובאמת לפמ"ש לענין מרוחקין גם בדינינו לא היה מתחייב והם סברי דכל דלא מצי אשתעי דינא בהדיה אף אם יהיה בדינינו הדין עם הישראל מכל מקום הבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם והרי הם השמיטו הך דבב"ק דף קי"ג ובזה נראה לפענ"ד בסי"ט דכתב המחבר ואפילו טוען ראובן שלקחו מהעכו"ם והיינו הזכות והיה העכו"ם מפסיד כנגדו בדינינו וע"ז שפיר קאמר הרמ"א דבכגון זה שראובן טוען שלקחו מן העכו"ם דבזה ל"ש שנאמר גם לטיבותא כיון דעפ"י דינינו היה מפסיד העכו"ם. אמנם אי קשיא הא קשיא בהא דאמרו בב"מ דף ק"ח דהלוקח מהעכו"ם אין בו דינא דב"מ מ"ט דא"ל אריה אברחת ממצרך ולמה ליה האי טעמא הא הבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם ואפשר כיון דהוא מצד ועשית הישר והטוב והוא חל על הלוקח א"כ גם בקונה מן העכו"ם הי' חל עליו ודו"ק: