עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשואל ומשיב מהדורא תנינא

שואל ומשיב מהדורא תנינא ד:קלב

שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 4:132

Open in the reader →

1ראיתי ונתון אל לבי בהא דמבואר באהע"ז סי' ס"ה דאין כונסין את הבתולה לחופה בשבת דהוה כקונה קנין וכן קי"ל וכמה טרחות טרח הרמ"א בתשובה סי' קכ"ד במה שעשה חופה בליל שבת כב' שעות בלילה ולמה לא עשה תקנה שיסלק עצמו ממעשה ידיה ומציאתה בשבת דסילוק שמסלק עצמו מותר גם בשבת דאינו עושה מעשה וסילוק מועיל אף בלי כתב כמו מחילה דאין צריך קנין ואם כן לא יקנה בשבת כלום ואין לומר דלא מועיל סילוק דכבר זכה בו דזה אינו דאחר הקידושין קודם החופה הוה כמו שסילק עצמו בארוסה וכדאמרו בכותב לה ועודה ארוסה וכמ"ש הר"ן דכל שכבר נתארסה הוה לו קצת שייכות ומכל מקום לא זכה לגמרי עד הנשואין מועיל סילוק וכמבואר ריש הכותב ברמב"ן ור"ן שם וא"כ לא יקנה בשבת כלום ואין לומר דאינו רוצה לסלק ממעשה ידיה דזה אינו דאפשר לו לסלק עד לאחר השבת מיהו ז"א דא"כ במה יזכה אח"כ כל שנשאת לו קודם ובא אליה וא"כ לא יזכה אח"כ ואף דהתנה שלא מסתלק עד לאחר השבת לא מועיל וצריך קנין וכתב וזה בודאי שייך החשש שמא יכתוב ובאמת לא ידעתי למה לא חשו דאין מערבין שמחה בשמחה וכמ"ש הרמב"ם. ואולי מזה ראיה למ"ש רבינו אפרים לא טרחנא וכנסנא בלא סעודה כל שהיא מסכמת ג"כ לא חיישינן לזה הן אמת דהרמב"ם כתב משום דאין מערבין שמחה בשמחה ובשבת לא שייך שמחה וכמ"ש התב"ש בבכ"ש וכבר הארכתי בזה בחבורי יד שאול סי' רכ"ח בזה ועכ"פ לפענ"ד דאם רוצה לסלק מותר לכנס בשבת ויו"ט. ובזה נראה לפענ"ד מה דאמרו בכתובות דף ה' מאי איכא בין שקדו לברכה יו"ט שחל להיות ערב שבת והקשה בקדושת ישראל דהא ביו"ט אסור לכנוס ולפמ"ש אתי שפיר דמשכחת לה בשסילק עצמו ממעשה ידיה וממציאתה ולא עשה סעודה ודו"ק ובאמת מה דמקשה בירושלמי ולא נמצא כקונה קנין בשבת דלמה לא אמר שהכה"ג רצה לסלק ממעשה ידיה ומציאתה וכדומה ואז לא שייך לא משום סעודה דהא הוה יוה"כ ולא משום שמא יכתוב דביוה"כ שהכה"ג עסוק בקדושת היום ודאי לא אתי למכתב וגם לא משום קנין וכמ"ש וצע"ג. והנה בגוף דברי הירושלמי דאמר הלין דכנסין ארמלין שמזה הוציא הרא"ש דאין נקנין קנין בשבת אבל לא נודע דלמה נקט דוקא באלמנה ועיין מהרי"ט בחידושיו לכתובות דמ"ש אלמנה מבתולה וכלם האריכו בזה. ומה שנראה לי בזה הוא דהנה בדף נ"ו מבעיא ליה לרבין אי חיבת חופה קונה ואח"כ בעי בפירסה נדה דבעינן חופה דחזיא לביאה ע"ש ולפ"ז נראה לי ברור דע"כ לא שייך חיבת חופה רק בבתולה דבודאי יש חיבת ביאה דהיא בתולה א"כ גם החופה דחזיא לביאה גם כן קונה אבל באלמנה לא שייך כל כך חבת ביאה א"כ החופה ודאי לא קני עד שיבעול ממש ולכך בעי שיכניסנה מבעוד יום ויהיה יחוד דחזיא לביאה דאל"כ ע"י הביאה יקנה וקונה בשבת אבל בבתולה די שיהיה החופה מבע"י אף שלא יהיה יחוד הראויה לביאה והירושלמי דמקשה מכה"ג היינו שם דהיא בתולה ואם כן חיבת חופה סגי אף דאסור הביאה אז ודו"ק: