שואל ומשיב מהדורא תנינא ד:קמ
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 4:140
Open in the reader →1בנזיר דף כ"ח בתגלחת הטומאה יפר בשנת תרט"ז ל"א למב"י ד' בחקותי שאל אותי הרב החריף מו"ה מאיר בראם נ"י בשם הרב השלם הגביר מו"ה מאיר מינץ נ"י מנזיר פ"ד הלכה י"ז במה דברים אמורים בתגלחת טהרה אבל בתגלחת טומאה יפר אעפ"י שקרבו הקרבנות של תגלחת טומאה מפני שהיא עדיין צריכה למנות נזירות אחרת. והוא תימה דמה לשון אומרת אעפ"י שקרבו כל הקרבנות והלא אדרבא בכל הקרבנות ליכא הפסד קדשים כל כך ואדרבא היה לו לומר אעפ"י שנשחטה אחת מכל הקרבנות ועיין תוס' שם שצדדו דקאי על ר"ע דאמר משום הפסד קדשים א"י להפר אבל בטומאה כיון שהוא עינוי גדול שצריכה למנות מחדש יכול להפר וא"כ למה אמר אעפ"י שקרבו כל הקרב נוח והוא תימה גדולה דאף אם נימא דרבינו מפרש כפירש"י דקאי על הת"ק מכל מקום למה שינה וכתב מה שאינו מבואר במשנה דבמשנה קאי בנזרק אחד מן הקדשים והנראה בזה דהנה הרב החריף מו"ה מאיר בראם נ"י הקשה בהא דאמר ר"ע משום הפסד קדשים וכיון שיש עינוי והפסד קדשים יכול להפר והלא אין כאן הפסד קדשים דהא אמרו בנזיר דף י"ט ודף כ"ב אשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואח"כ הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ופריך מה קסבר אי קסבר דבעל מעקר קא עקר חטאת העוף נמי לא לייתי אי קסבר בעל מיגז גייז עולת העוף נמי לייתי ומשני דר"א הקפר הוא דנזיר נקרא חוטא ומסיק הש"ס דשנה בחטא ועיין בתוס' שם ד"ה המצמר דחטאת בהמה דהיינו בנזיר טהור לא מייתי על הספק אבל חטאת העוף מייתי ע"ש ואם כן לפ"ז ליכא הפסד קדשים כלל דהא מביא ולשיטת הרמב"ם מייתי כל הקרבנות כמ"ש פ"ט מנזירות הי"א וא"כ מה קאמר דהוה הפסד קדשים ומשום נוול לבד יקשה קושית התוס' דהיה לו לומר משום עינוי. אמנם נראה דבאמת לא קי"ל כר"א הקפר דס"ל נזיר חוטא והרי בנדרים דף יו"ד אמרו דשיטה היא וליה לא ס"ל ועיין שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תי"ח דאף דנזיר טמא נקרא חוטא אבל מ"מ נלפענ"ד דעכ"פ כפרה ל"צ להביא דכיון דמיפר לה וא"כ לא שינתה בחטא שוב אינה מביאה ושוב איכא ביזיון והפסד קדשים ולפ"ז לפי מה דפסק הרמב"ם פ"ט מנזירות הי"א דמביאה כל הקרבנות דפסק דבעל מיגז גייז ועיין במלמ"ל שם ובלח"מ פ"ו שם הי"ג א"כ זה שכתב רבינו דאעפ"י שמביאה כל הקרבנות דהא בעל מיגז גייז וצריכה להביא כלם מכל מקום יכול להפר מפני שאומר אי אפשי באשה מנוולת ועיין שו"ת בית יעקב סי' קנ"ב ובמלמ"ל פי"ב הנדרים הלכה ד'. והנה לכאורה קשה לי בהא דאמרו בקידושין דף פ' אשה הפרם וד' יסלח לה במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר והבעל הפר והיא לא ידעה וקשה למה לא אוקמא גם בידעה וא"ל דאם כן למה לה סליחה הא בעל הפר לה דזה אינו דהרי ציערה עצמה מן היין ולר"א הקפר כל שנטמאת צריכה להביא קרבן שהרי נצטערה וצריכה כפרה וא"כ שייך וד' יסלח לה והיא קושיא נפלאה. ולפמ"ש יש לישב דהרי הש"ס אמר דו"ע כי מטי להאי קרא בכי והרי ר"ע לשיטתו ע"כ לא ס"ל כר"א הקפר דהרי אמר נזרק אחד מן הדמים דיכול להפר מפני הפסד קדשים ולר"א הקפר לא שייך זאת דהרי צריכה להביא חטאת העוף ושפיר אמרו דר"ע כי מטי להאי קרא בכי וא"ל דא"כ ליכא הפסד קדשים כלל דהא נעשו חולין דזה אינו דכל שכבר נזרק דמן לא יוכל לשאול עליהם ועיין תוס' כריתות דף י"ג ע"ב ובתוס' סוטה דף וא"ו ובשו"ת הגאון מוה"רץ העליר ז"ל הנעתק במפה"י בסופו: