שואל ומשיב מהדורא תנינא ד:קמה
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 4:145
Open in the reader →1להרב החריף וכעת הגאון מו"ה יצחק שמעלקיש נ"י:
2מכתבו הגיעני ביום א' נשא מ"ב למב"י שנת תרט"ז. והנה תורף שאלתו באחד שבנה לו קלויז בשנת תר"ו ואח"כ במשך ב' שנים בנה סמוך להקלויז שפעכלער ובית דירה להשמש מהקלויז ובצד השפעכלער והבית דירה הי' בית חמיו אשר היה שייך לו ולזוגתו ולשלשה גיסיו הגבירים נ"י והיה בצד הבית הגדולה ב' אמות הנקרא ליק וסמך השפעכליר והבית דירה לביתם הגדולה להדופן באורך ח' אמות ויען כי לא היה מקום להשופכים מביתם לילך כי היה דרכו בהליק ולכן עשה דרך אחר להשופכין שהם יזובו אצל השכנים והיה בכל יום מריבות וקטטות בין השכנים ובינם ועתה האיש הלז אשר בנה קלויז גרש את אשתו ועשה חלוקה לזוגתו אשר חלק הבית הגדולה שייך לה והקלויז והשפעכליר שייכים לו ועתה רוצים גיסיו הנגידים להרוס בנינו באמרם כי הלוק שבין הקלויז וביתם וסמוך לדופן שלהם וטוענים כי לא מכרו ולא נתנו לו מעולם הב' אמות ומה ששתקו עד הנה כי היה גיסם ואשתו היא אחותם וגם התפללו בהקלויז ועתה הוא ימכור הקלויז לבית דירה גם הוא איש זר וכאריה רביע עליהם ולכן רצו לרחקו מהדופן ביחוד כי יהיה מקום להשופכים והוא טוען כי מלבד כי זה שמונה שנים אשר יש לו חזקה והמה מחלו לו והרשו לו לסמוך עוד בשנה העברה כשעשו חלוקה בין האחים מהבית וכתב שם בהפינקטען כי הוא מחוייב לבנות מקום השופכין החדש שעשו ולפצות השכנים וזה היה בק"ג א"ס לפני הרב וע"כ הקנו לו המקום שבנה וגם טוען כי בשנה העברה בשעת קנין החלוקה הקנו לו בפירוש המקום ואם עתה גרש אשתו מה להם בכך והמה מכחישים כל זאת רק מ"ש בכתב לא יוכלו לכפור. עתה נפשו בשאלתו את מי הדין ומעלתי האריך דהדין עם הנהו גיסי וביקש חוות דעתי. ואם אמנם אני טרוד כעת כי בשבוע זו יעמידו האבן החינוך להחומה מהחצר החדשה בית עולמים אשר יהיה ביום המיוחס וכבדוני העדה עם הפו"מ לדרוש להם. בכ"ז למען כבודו ולמען למודו לא אעבור על דבריו. והנה מ"ש דהוה חזקה שאין עמה טענה וגם מחילה בפירוש ל"מ בקרקע. אני תמה מאוד איך לא נקרא חזקה שיש עמה טענה והלא כיון שהשופכין היו עובר בהלוק ועתה שפכו כל השופכים בצד השכנים והיו קטטות ומריבות בינם לבין השכינים א"כ אין לך מעשה גדול מזה והרי בהך דרב ענן כתב בשטמ"ק דף כ"ט דמועיל דהו"ל כמעשה והרשב"ם פירש דהו"ל כאומר לך חזק וקני ומ"ש דל"מ חזקה כיון שהיה גיסם ומבואר בסי' קמ"ט ס"ו דה"ה לשאר קרובים הנה כ"ז אינו ענין לנ"ד דשם מיירי שזה לבדו אכל והחזיק אמרינן דאין ראיה ממה ששתקו דהם קרובים ולא רצו לערער אבל באמת לא מחלו אבל בנ"ד שעשו כלם מעשה ולקחו השופכים והעבידו מצד השכנים והיה יומם ולילה מריבות בינותם הנה פשיטא דמועיל והם בעצמם מחלו והחזיקו אותו וכבר אמרו בב"ב דף ל"א ע"ב דיבורא מקרי ואמרי מעשה לא עבדי ומכ"ש כאן שיגזלו להשכנים והיה קטטה ומריבה בודאי לא היו עושין כל שלא רצו ליתן לו בפירוש ומה גם שהם כלם שותפים בהבית ולא היה לכל אחד כי אם חצי אמה ואינו מבורר וא"כ פשיטא דכתב בלב שלם ומה גם שבכתב מבואר כשעשו חלוקה כתבו בפירוש שמחויב זה לעשות בנין למקום השופכים ולפצות השכנים פשיטא שאף שלא נכתב בפירוש שהקנו לו הב' אמות פשיטא שסתמן כך הוא כמפרש וכי בשופטני עסקינן שאם חלקו באופן שיצטרך זה לבנות מקום להשופכים והם יוכלו להרוס הבנין זה לא יעלה על לב אדם. אמנם מ"ש מעלתו שאף אם הקנו בפירוש מכל מקום שייך אומדנא שלא הקנו לו רק בהיותו גיסם ולאחותם הקנו וגם שהם התפללו בהקלויז. הנה יפה הביא מעלתו דברי חש"מ סי' שי"ב ס"ט דאף שנעשה שונא לא יכול להוציאו מן הבית והאריך בזה בענין אומדנא. והנה מלבד דבאומדנא א"י להוציא כמבואר ברדב"ז הובא בכנה"ג סי' ט"ו באורך ובשו"ת מהרי"ק סי' קכ"ט ויש לי אריכות דברים בכ"ז אבל בלא"ה אין מקום לכ"ז דלפענ"ד כל כה"ג שהתפללו שם ובעת שנבנה היה גיסם ונהנו מזה ובכה"ג אין מקום לומר אומדנא דאטו בשביל הנאת שמונה שנים אינו שוה כחצי אמה שיהיה להם ופשיטא שמחלו וכבר אמרו דאפילו לא אכל רק כדינר מחל בעבור הנאה ועיין בח"מ סי' נ"ג שאפילו מתה בלילה הראשונה אמרינן משום חיבת ביאה לילה הראשונה מחלה ומכ"ש בזה שהי' לכבוד להם כל שמונה שנים והתפללו שם ופשיטא שנתנו לו במתנה גמורה אף שלא פירשו וכבר מצינו פסיקא דר"ג דמשום חיבת חיתון גמרי ומקני מכ"ש בזה שהיה להם כל השנים האלו הנאה של המקומות פשיטא דאין לך הנאה גדולה מזו ונהנו ומחלו בלב שלם כנלפענ"ד ברור. והנה מ"ש מעלתו דבתוס' ב"ב דף כ"ט מבואר דלא שייך מחילה כל שלא טען ומשמע דבטען מועיל. הנה יגעתי ולא מצאתי וכוונתו לתוס' ב"ב דף מ"א ד"ה שלא ובשיטה מקובצת ב"ב דף כ"ח ד"ה אלא מעתה חזקה שאין עמה טענה בסופו ומ"ש מהריב"ש סי' רנ"ב שהובא במלמ"ל פי"ג מטוען ה"ח והנתיבות בסי' קמ"ט כפי הנראה היה בהעלם עין מהם וכונתו לס"ק ג'. הנה באמת שלא הזכיר מהך דמלמ"ל אך מה שאני תמה שהב"י וד"מ לא הזכירו הך דריב"ש והזכירו שם מדברי הריב"ש סי' רנ"ב ולא הזכירו זאת וצ"ע בגוף דברי הריב"ש כי אינו ת"י: