שואל ומשיב מהדורא תנינא ד:קנג
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 4:153
Open in the reader →1יום ב' מצורע שנת תרל"ב להחריף מו"ה ישכר בער נ"י מ"ק ביסק. במה שהגיד לי על קושית השעה"מ דלמה במת לאחר שלשים א"צ להחזיר ונימא דלמא היה נפל דאין הולכין בממון אחר הרוב וע"ז אמר ע"פ מה שמצא דבר חדש בשיטה מקובצת ב"ק דף מ"ו בהא דאמרו וכי אזלינן בתר רובא באיסורא כתב בשיטה שם בשם הרא"ה כלומר ט' חניות אבל בממונא כלומר ולא ידעינן אי מחייב ליה כלל ומשום רובא נפיק ממונא מחזקת מרא בהא לא אזלינן בתר רובא ע"ש. הנה האיר עינינו דלכך לא אזלינן בתר רובא בממון משום דלא ידענו כלל אי מחייב ליה ולפ"ז בפדיון הבן דהתורה אמרה מבן חודש תפדה א"כ איכא חיוב עליו מחמת המצוה שוב אזלינן בתר רובא. ואמרתי לו דבזה ימתק לשון השיטה בב"ק דף י"א גבי בכור שנטרף שכתב בזה"ל מיהו ק"ל נימא דמשום מצוה הולכין בממון אחר הרוב כדי לקיים עשה דופדויו וכוון לסברא זו אבל אחר העיון זה אינו דבלי הרוב ליכא עשה כלל דנפל לא חייבה התורה בפדיון. ובזה מיושב קושית השיטה שם בדף י"א הנ"ל ובאמת בנדה דף כ"ה אמרו דספק ממונא לקולא ע"ש ולא מחייב משום המצוה. אמנם הרווחנו בזה ליישב קושית האחרונים דאמאי מוציאין ממון ע"י חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו הא רובא עדיף מחזקה ואין הולכין בממון אחר הרוב. ולפמ"ש אתי שפיר דהרי יש חזקת חיוב ושפיר הולכין בתר רוב וחזקה ודו"ק היטב: