שואל ומשיב מהדורא תנינא ד:נא
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 4:51
Open in the reader →1בש"ק פ' חיי הגיעני מכתב מהרב מוהר"א אבד"ק פמאהרין נ"י ומש"ב החריף מו"ה יחיאל מיכל נ"י היילפרין ומו"ה שמואל זיינוויל חיים טארניר אודות הדין הלז. וזה אשר השבתי להם מכתבם הגיעני תמול שני כתובים וקראתי אותם ונפלאתי מאוד עליהם כי מלבד כי המכתבים הם כפתרון בלי חלום כי לא הציעו כלל המעשה המסודר וגם לא הציעו הטענות שטענו הצדדים ומה השיבו המחזיקים וגם לא ציירו המעשה כפי מה שהי' מקודם וגם לא כתבו שום ד"ת והזו מגדר אנשי תורה אשר יכתבו מכתב בלי שום ד"ת ולא מ"מ מהיכן הוציאו הדין וכי אין דין בישראל המבלי אין טוש"ע ויתר החיבורים למצא מקום להשיב זולת לכתוב בדרך גוזרי גזירות ויאמינו לי כי לולא את מעלתו הרב האב"ד נ"י וש"ב החריף נ"י הייתי גוער בגערה כי המבלי אין דין בישראל וכתבו אלי בדרך סתום אמנם כל אלה אם לא הייתי יודע הדבר מקדם אבל כבר קדמם הרב האבד"ק דינייב ושלח ציר מיוחד ובא הנה ביום ד' חיי העבר וכתב כי לפניו הקריבו משפטם ובאמת מצד הדין הוא כן כי כל הצדדים הם בעה"ב העיר והי' לו להרב בעיר למנוע מלישב על משפטם ושם הוצע לפני המעשה בפרטות והוא ברר הדבר כשמלה מפורשה שהדין עם המחזיקים וגם אני החזקתי בידו (כדבר האמור למעלה) ובלי ספק כבר ראיתם התשובה ואם לא ראיתם תראו להשיג התשובה ולא די כי אתם לא ישבתם על המשפט וכן ראוי לאנשים כמותכם להסתלק מן הדין שנוגע לבני העיר אף גם כי תכחדו ותעלימו הדברים ולא תציעו הטענות והדין כאשר הוא וד' יודע כי מרוב שיחי וכעסי דברתי עד הנה ומאוד נפלא הזה דרך תורה וכי לשוא עשו עט סופרים בטוש"ע ופוסקים ותשובות אם נמסר לגדול הדור שיפסוק כפי ראות עיניו מבלי שום לב ואני ממעמקי הלב מוציא מלים ולמה יהי' נקל בעיניו בלי לראות אחר מקור הדין ולהביט מצור חוצבו נקרת הדינים וידעתי כי אלהים נתן לו לב לדעת והוא חכם לכשירצה ואבקש לבלי יטרדני עוד בלי ד"ת כי אני אחוז בסבך הטרדות בענינים שונים והזמן יקר שבנמצאים ואם יברר מעלתו כי מעולם לא הי' הדין לפני הרב מדיניב נ"י אז אדע כי ערך שקר לפני עם חתימות רבות ובל"נ לא אשיב לו אבל אם באמת הרב ישב על מדין למה יעלים חנם דברי המדבר לכבוד התורה ולומדיה לשמה ולא להתיהר ולקנטר בהלכות או בדברי שיחותם:
2והנה ביום ד' תולדות הגיעני מכתב מהרב מדיניב אשר התעו אותו הבע"ד והערימו לדון בפניו זה טוען כך וזה כך והוא חשב כי המה בע"ד והאמת שהי' שניהם בעלי המחזיקים רק כחשו למען ידעו אם הדין עמהם אבל גוף הטענות הם כאשר הוא באמת וכן בא לפני אחד מהמחזיקים והיא סיפר לי המעשה גם כן כי כן עשה בערמה למען דעת האמת. אמנם אם בענין הקרקע הם של בעלי חנויות עצמם או שהי' שייכים להעיר בכללות זה לא יכולתי להוציא מפיו כי הוא אמר ששייכים להעיר אבל בעלי החנויות הראשונים טענו שהם עצמם החזיקו בזה הקרקע והאדון בנה החנות ולפענ"ד אף לדבריהם לא החזיקו בקרקע אחרי כי האדון בנה על גבול שאינו שלו במה יזכו הם והרי גם עם האדון דנו בזה שאין הקרקע שלו. והנה כן הגיעיני ביום ההוא מכתב מהרב אבד"ק פמאהרין וכתב דהפאטשינע שייך להבית והרי יכול לבנות על הפאטשינע כמ"ש בשו"ת הגאון מוהר"ז ז"ל מבראד בענין הפור לייבין ובשו"ת פ"י ונטע שעשועים ובשו"ת גוא"י והנה הפ"י דהוא מג"ש שכוונתו לסי' ד' וכן בנט"ש גם כן מיירי ממיצר שהחזיקו בו רבים דזה אסור אחר אבל מפיר לייבין לא מיירי ובשו"ת הגאון מוהר"ז ז"ל יש איזה דבר אבל אינו ת"י. אך כ"ז אינו ענין לנ"ד דשם מי שיש לו בית שלו ויש לו פירלייבין ע"ז ששם יניח אדם איזה דבר אף שהי' מעבר לרבים אבל הם שלו אבל כאן אין החנות שלהם ושכרו אותם אצל האדון ואם כן ניהו שהם שכרו גם הפיר לייבין ע"ז שאם יניח אדם איזה דבר יצטרך לשלם להם אבל לא החזיקו בהפיר לייבין וגם טעות מעיקרא הוא דדוקא אם הי' נשאר חנות הי' להם חזקה באפאטשניע אבל כאן אין להם חנות ומה יגיע להם בפאטשינע ומה שציין משו"ת דברי ריבות ומבי"ט אשר הובא דבריהם בכנה"ג חו"מ סי' ק"מ אות ע"ו צ"ז דאף אם נשרף ונהרס הבית הרבה שנים מ"מ כל שנבנה אח"כ החזקה במקומה וכ"ש כאן דרק הגג נשרף הנה לא הבינו מ"ש בתשובותיו דשם הי' הקרקע משועבד להחנות ואם כן אף שנהרס מכל מקום נשאר הקרקע אבל כאן הקרקע אינו שלהם ועל מה יחול חזקתם ואדרבא בהפאטשינע עצמו אין להם חזקה לא הראשונים ולא האחרונים כי הוא מיצר שהחזיקו בו רבים ואם כן לכל מי שהשר משכיר הרי יוכל לשכור ואדרבא מצד מיצר שהחזיקו בו רבים ודאי אין להם חזקה לא לראשונים ולא לאחרונים ואם כן אין להם טענה כלל: