שואל ומשיב מהדורא תנינא ד:עז
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 4:77
Open in the reader →1להמופלג מו"ה חיים הויפמאן נ"י.
2אשר שאל בדין המבואר בחו"מ סי' שט"ז במשכיר בית לחברו ורצה השוכר להשכירו לאחרים לא ישכירנו לאחד שבני ביתו מרובין משלו וכן מבואר בפשיטות בסי' קנ"ד ס"ב. והנה מצינו ראינו בשו"ת מהר"ם מרוטענבורג סי' רצ"ז ס"כ דיכול להשכיר לאחד שבני ביתו מרובין באופן שישומו כמה עולה ההיזק מחמת שבני ביתו מרובין וכן יתן השוכר להמשכיר וחתום על התשובה הנ"ל ר' חיים ולא הביא שום ראיה לדבריו גם הר"ם בר' ברוך בעצמו בסי' תתר"ב וסי' תרע"ט שדיבר מדין שוכר שמשכיר לאחרים מסתם קא סתם שאין השוכר רשאי להשכיר למרובין משלו ולא הביא משום דין שומא נראה מזה דדין שומא הדרא וראה זה דבר חדש הוא. הנה מ"ש מעלתו דמ"ש המהר"ם בר ברוך סי' רצ"ז בשם ר' חיים שישומו כמה עולה היזק מחמת שבני ביתו מרובים שלא נזכר בשום מקום ובסי' תתר"ב ותרע"ט בשו"ת מהר"ם שם לא נזכר כלל מדין שומא. לא ידעתי למה חרד כל החרדה הזאת ובאמת מ"ש שיכול להוסיף דיורין הנה במרדכי פרק האומנין כתב המהר"ם בעצמו בסי' שנ"ז שיכול להוסיף דיורין ואח"כ הביא דברי הרמב"ם שאין יכול להוסיף ואף שבסי' שמ"ה לא ס"ל כן ע"ש וגם בפ' חזקת סי' תקנ"ח כתב ג"כ להיפך. הנה על מ"ש בפ' חזקת כתב הב"י סי' שי"ב בסופו דלא קי"ל כן וכל דבריו דחוים ובאמת שסותר למ"ש בסי' שנ"ז בב"מ ועיין בד"מ סי' שט"ז ובשו"ת מהרש"ל סי' ט"ז מ"ש הרמ"א ומהרש"ל שם. ועכ"פ ראינו שמהר"ם בר ברוך בעצמו פוסח בזה על שתי הסעיפים. וע"כ לפענ"ד דברי ה"ר חיים שהוא בן הא"ז כמ"ש בחתימתו ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' תקע"א מוזכר ה"ר חיים הנ"ל הם כהחכם יודע פשר שיכול להוסיף דיורין רק שישומו ההיזק והפסד. ובאמת יש לומר דגם הרמב"ם מודה בזה רק שלא הזכיר זה מה שלא נזכר ראיה בש"ס לזה אבל לדינא מודה בזה ובזה יתיישב מ"ש הרמ"א בסי' של"ג ס"ב דאף שהוא מלאכה כבידה כל שמוסיף בשכרן יכול הבעה"ב לחזור בו וא"צ לשלם וכן הוא בסי' של"ה בהג"ה ואף דבנתיבות מקשה מסי' שט"ז לפענ"ד גם שם הדין כן רק שהמחבר כתב שם לשון הרמב"ם והרמב"ם אינו כותב רק מה שמוזכר בש"ס כדרכו ולכך לא העתיק הרמ"א זאת כי המרדכי לא מיירי רק בפועל אבל אה"נ דיכולין להוסיף וישומו כמ"ש ר"ח בן א"ז וזה ברור ופשוט ולפענ"ד דתלוי בשני הדיעות שבסי' של"ג בהג"ה שם ולפמ"ש הש"ך בסי' של"ג שם אין חולק ע"ז: