שואל ומשיב מהדורא תנינא ד:עט
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 4:79
Open in the reader →1ראובן היה לו בית אצל בית שמעון רק הבית של ראובן היתה נמשך באורך לסמטא יותר מהבית של שמעון כי שמעון לא היה לו ממה לבנות באורך בשוה עם בית של ראובן וקצר בנינו אך שהקרקע היתה שלו ונמשך בשוה עם אורך בית ראובן רק שנשארת בלי בנין וזה שלשים וחמש שנים נשרף בית של ראובן ובנה ביתו מחדש ועשה בית בתוך אורך ביתו ופתח חלון גדול לתוך גבול שמעון לאותה קרקע שעמדה ריקנית וראובן דר בזה הבית לערך עשרים שנים ומת והניח הבית לשני בניו ודרו היורשים בהבית הנ"ל חמשה עשר שנים ומת אח אחד והניח יורשים אח"כ עמד אח היורש עם יורשי אחיו ומכרו זה הבית לאיש ושמו אפרים שמואל ונמצא זה חלון עומד שם שלשים וחמש שנים ושמעון דר ג"כ בבית שלו כמה שנים ומת ומכרו היורשים לאיש ר' צבי ור' צבי הנ"ל דר שם לערך עשרה שנים ומכר לבנו ר' משה אלעזר וזה ב' שנים עמד ר' משה אלעזר הנ"ל והאריך בנינו בשוה עם אורך הבית של ר' אפרים שמואל הנ"ל והניח נגד החלון שיעור הרחקה כד"ת. ועתה עמד עם ר' אפרים לדין ורוצה לסתום החלון הנ"ל ואמר שעשה שלא כדין ראובן הנ"ל שמת זה ט"ו שנים והביא עדים ואמרו שמקודם שריפה לא היתה שם חלון ועוד עד אחד אומר שבעת שעשה ראובן הנ"ל החלון צווח שמעון ועמדו לדין ופסק הרב שאסור לו לעשות חלון אך אפשר שהתפשרו אח"כ הצדדין או שנתנו לו מעות או שמחל שמעון לראובן ואפרים שמואל הנ"ל טוען שלקח מהיורשים ומוטל על הב"ד לטעון בעד היורשים שמסתמא לא עשה בגזל והתפשר עם שמעון. ע"כ תורף השאלה:
2תשובה זו השאלה היא מ"ק מאגריב והדיין ר' משה יעקב בא אלי ושאל אותי היאך הדין. ואמרתי לפענ"ד הדין עם ר' משה אלעזר הבא מכח שמעון דהנה אם לא היה מביא רמ"א ע"א שמעיד שהיה לו דין עם ראובן אנן טענינן ללוקחי שמעון מה ששתק היה בשביל שהיה שמעון ע"ה ולא ידע דזה אין לו חזקה דבשביל שראובן עשה החלון בשעה שהיה מצר שמעון פנוי ולא אכפת לו ואף דהנתיבות כתב דבחלון קבוע גם הרא"ש מודה מכל מקום אטו מאן דלא ידע לזה לא גברא הוא וגדולה מזו מצינו בתוס' ב"מ דף ט"ז דכל שיש מ"ד דס"ל מתנה יכול לומר טעיתי וסברתי כזה וא"כ ניהו ששמעון בעצמו אם לא היה טוען שטעה לא טענינן ליה אבל בשביל לוקחי שמעון אנן טענינן ליה כן וא"כ שוב אין לו חזקה ואף שרמ"א הנ"ל הרחיק ד' אמות יכול לומר לא הייתי יודע הדין אבל אילו היית יודע הדין לא הייתי מוחל וא"כ הוה חזקה בטעות וא"כ אף שכעת הביא ע"א שתבע שמעון לראובן בדין מכל מקום יוכל לומר דלמא באמת היה הדין עם שמעון ומה שלא סתם החלון אולי היה ראובן מסרב לשמוע הפס"ד של הרב ולא נתפשר עמו ובא בהמשך הזמן עד שמתו וא"ל דהא גם מראובן יש לוקחים וא"כ טענינן להלוקחים של ראובן שאולי נתפשר כמו שטוענין בעד לוקחי שמעון וכעין מ"ש הפוסקים דיתומים מיתומים טענינן לזו כמו לזו ועיין בסי' ק"ח ובמלמ"ל פ"ו מערכין לענין הקדש מהקדש מכל מקום נראה לפענ"ד דכיון דזה מביא עד אחד שתבע אותו לדין והרב פסק שהדין עם שמעון וא"כ אף שלא נאמין לע"א מכל מקום עכשיו יותר מסתבר למטען בשביל לוקחי שמעון ממה שנטעון ליורשי ולוקחי ראובן משום ששמעון עכ"פ יש ע"א וטענתו יותר טובה וטענינן דלמא ראובן סירב לקיים הפסק ונמשך הדבר ולא נתפשר ומה גם שאם היה נתפשר היה לו לשמור הכתב ואף שלאחר ג' שנים לא מזדהר בשטר מכל מקום כיון שכבר היה להם ד"ת והיה לו פסק מהרב היה לו לזהר בשטרו וגם עכ"פ טענת לוקחי שמעון יותר טובה כנלפענ"ד בלי עיון בספר: