שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:קמב
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:142
Open in the reader →1שלום אל כבוד הרבני המופלג מוה' גדלי' שו"ב דק"ק קאמיניטץ נ"י:
2מכתבו השגתי תמול ואשר כתב ליישב מה שנהגו השו"ב כשמוצאין פגימה בסכין לאחר שחיטה משפשפים ע"ג היד ואם ע"י השפשוף יחזור הסכין לאיתנו הראשון הוא כשר ורבים מהגדולים אשר צווחו ע"ז וע"ז בא להגן בעדם עפ"י מה דאמרו בזבחים דף פ"ח סכין שנפגם אין משחיזין אותו וכו' אבא שאול אומר סכין מטרפת הי' במקדש ונמנו עליה וגנזוה פירש"י שהיתה רכה לפגם פגימות דקות תמיד ומטרפת את הקדשים וע"ז הקשה כיון דהיו פגימות דקות תמיד א"כ היאך שחטו אח"כ הא כבר נטרפה מפעם הראשון ואסור להשחיז וע"כ דהיו משפשפין ע"ג היד ובכה"ג לא שייך אין עניות במקום עשירות כל שהיו עושין מעין מלאכתן בלי השחזה ובכה"ג מותר אף להשחיז כמ"ש המשנה למלך פ"א מכלי המקדש וא"כ מבואר דאף שפשוף ע"ג היד מכל מקום מקרי פגומה והיתה מטרפת הקדשים והאריך בזה ועדיין קשה לדבריו למה לא גנזוהו תיכף בראשונה כיון שמקרי פגומה. אמנם באמת אין התחלה לדברים אלו דבאמת גם בסכין שייך לומר חסר ואתאי כמ"ש רש"י בביצה דף כ"ח ע"ב ד"ה מותר די"ל דמאתמול ומשלשום התחיל לקלקל הרי שדרך הסכין להתקלקל מעט מעט ואף דהתוס' בחולין דף יו"ד ד"ה סכין משמע דבסכין לא שייך חסר ואתאי וכמ"ש בתירוץ הראשון אבל בריש נדה לא כתבו התירוץ הלז ע"ש ולפ"ז יש לומר דהי' פגימות דקות ולא נטרף עדיין עד שברבות הימים נתקלקל הרבה עד שהיתה מטרפת הקדשים וא"כ אין ראיה משם. ומזה נראה ראיה דאין פגימה קטנה אוסרת ומטרפת וכן היא שיטת רש"י בהדיא כמ"ש הב"י סימן ח"י במעשה שבא לפני רש"י שמצא פגימה קטנה ולא רצה לאסרה עד שיהי' חגירת הצפורן ע"ש והן הן דברי רש"י כאן ודו"ק. איברא דלשיטת הפוסקים דבפגימה קטנה טריפה קשה מה עדותו של אבא שאול סכין המטרפת דמשמע דהיתה מטרפת הרבה פעמים ולמה לא גנזו תיכף בפעם ראשונה נראה לפענ"ד דמזה ראיה למ"ש הכו"פ סימן ח"י ליישב דברי הרמב"ם הסותרים שבהלכות שחיטה משמע דפגימה קטנה מטרפת ובכלי המקדש כתב מזבח שנפגם כדי שתחגור בצפורן כסכין של שחיטה ומשמע דעד שתחגור הצפורן לא מפסל והפר"ח האריך בזה וכבר קדמם הבית יעקב בתשובה סי' כ"א וכתב הכו"פ דיש לומר דשאני בוני המזבח דהיו שלמים בהרגשה והיו מרגישים בחגירת הצפורן שנפגם אבל אנן מחמרינן דלמא לא ירגיש בצפורן וע"כ כל פגימה קטנה פסול ע"ש. ואני מוסיף דכהנים זריזין הם והשחיטה ג"כ לא הניחו לזר לשחוט כמ"ש התוס' בקידושין דף ע"ו וא"כ הם הרגישו ונזהרו שלא תפסול השחיטה ועד שתחגור הצפורן לא עשו עיקור ושום פסול אבל אנן מחמירין וא"כ לכך שם במקדש היה סכין המטרפת ומ"מ לא נפסל שלא היה כדי חגירת הצפורן וכשר. ובזה יש ליישב מה דאמרו במכילתא ריש ויקהל שומע אני סכין שנפגם ישחיזנה אפילו בשבת ת"ל ויקהל משה בחול ולא בשבת ותמה בשו"ת בית יעקב דהא גם בחול סכין שנפגם אין משחיזין והיאך ס"ד דאפילו בשבת ישחיזנה. ולפמ"ש יש לומר דבאמת סכין שנפגם פגימה גדולה ואינו ראוי לעשות מלאכתו פשיטא דאסור להשחיז דאין עניות במקום עשירות אבל אם נפגם פגימה דקה דכשר עדיין אלא שיש לחוש שלא יתרבה הקלקול ויגיע לחגירת הצפורן הו"א דמותר להשחיז דעדיין אינו מתקן כלום וכשר הוא קמ"ל דבשבת אסור ודו"ק. ואשר האריך בענין חזקת הסכין דכל דבדקו מקודם השחיטה שוב י"ל חזקת הסכין חזקה גמורה וכמ"ש הר"ן והרשב"א בטעמא של ר"ח דאמר סכין אתרעי בהמה לא אתרעי משום שיש לסכין חזקה טובה ונגד חזקה דבהמה בחייה יש חזקת סכין וחזקת טהרה ושני חזקות עדיף והביא דברי הנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' מ"א ע"ש. הנה לפענ"ד כיון דבסכין שייך חסר ואתאי א"כ י"ל דהוה חזקה העשויה להשתנות והוה כמו שמא ימות דחיישינן ולדעתי הוא מטעם דסופו להשתנות. ובזה יש לסתור מה שדימו כמה ענינים לשמא מת ולפענ"ד כאן ודאי עשוי להשתנות וה"ה בסכין יש לומר דחסר ואתאי וכל הדברים כשמשתמשים מתחסר וכמ"ש אם קהה הברזל ודרשו חז"ל כל דבר כשמשתמש בו נחסר אבל דברי תורה אינו כן א"כ שפיר סכין אתרעי ולא שייך חזקת סכין ומכל מקום אם כבר שחטו ונאבד הסכין מוקמינן הסכין בחזקתו וכמ"ש ר"ת בקידושין דף מ"ה דזה הוה כמו שמא מת אבל כל שמצא פגום ל"מ שפשוף דאין כאן חזקה טובה כיון דהיה עשוי להשתנות וכל שראינו ריעותא אמרינן דנשתנה ונתחסר ודו"ק. והנה במ"ש דלרש"י כל שאינו חגירת הצפורן כשר השיב לי הרב החריף מוה' חיים יוסף עלינבערג נ"י דומ"ץ דפ"ק לבוב די"ל דניהו דרש"י ס"ל דהפגימה כל שאינו מגיע לחגירת הצפורן אינו פסול אבל לכתחלה אפשר דאסור לשחוט. אבל לפענ"ד לשיטת רש"י א"צ בדיקה כלל וגם כשר בפגימה כל שהוא והמעיין בפר"ח סימן ח"י ס"ק ה' ימצא דתלוי בפירוש חגירת צפורן אם שאוגרת הצפורן לתוכה או שמרגשת הצפורן בזה והמעיין ברש"י תהלים סי' ע"ו בפסוק שארית חמות תחגור ימצא כי רש"י פירש שבעינן שהצפורן יחזור בה ויעכב הסכין ודו"ק: