שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:קמו

1שלום להרבנים המופלגים וכו' נ"י:

2מכתבם הגיעני תמול והנה קשה עלי להעתיק הגב"ע והנה גם אני רואה כי הגט כשר וישר ולא יחרוך רמיה צדו והנה יפה כתבו מעלתם כיון שהעדים מכחישין זא"ז במקום הוה הכחשה בחקירות. ומה שכתבו שיש לומר כיון דעכ"פ אחד אומר אמת וכיון שאומר שעוד אחד הי' עמו שוב נאמן כמו בע"א בקידושין שכתב הרמ"א בסימן מ"ב דאם אמר שהיה ע"א עמו נאמן. לא ידעתי מהו שח דשם אין האחר לפנינו שמכחישו אבל כאן שהאחר מכחישו פשיטא דהו"ל עדות מוכחשת וע"א אינו נאמן. ובלא"ה נראה כיון דזה שאומר שביטל בפניו וגם בפני השני והבטיח להם מעות עכ"פ מעשה רשע עשו שרצו לבטל הגט ולעגן האשה אשר לא כדת ורב מנגיד אמאן דמבטל גיטא ועכ"פ מי שנעשה עד בדבר הזה ודאי לא יפה עשה ושלא כדין ולקח מעות לקלקל ולעוות הדין שנתנו לו מעות שיגרש וגם יתן הגט בודאי זה מעשה רשע כסל א"כ בודאי ראוי להאמין לזה ר' דוב בר' אלחנן שאמר שלא ידע כלל מענין הגט ובטולו רק שבא אליהם אחד ואמר שמבטל הגט והוא לא ידע כלל מי הוא האיש ומה כוונתו ולא ידע שמו ופשיטא דלא מועיל הביטול שביטל שהרי לא ידע כלל מי המבטל ומה שמו ומה ענין ביטולו וגם ר' צבי אמר לו שזה האיש כבר גירש זה שבוע או שתים את אשתו וא"כ פשיטא דכבר בא הגט ליד האשה ול"מ ביטולו ור' צבי אינו נאמן כלל לעשות עצמו רשע ומכ"ש לעשות לרשע זה ר' דוב פשיטא דאינו נאמן וא"כ אין כאן ביטול כלל ובפני שנים ודאי לא ביטל אף זה שלא בפני זה לא הוה וא"כ אין כאן ביטול בפני שנים וא"ל דאף לדברי ר' דוב עכ"פ ביטל שאמר איך בין גינייט גיוועהן על הגט אין דער גט איז בטל ומבוטל וא"כ יש לפי דבריו שני עדים על הביטול ואדרבא האחד לא נאמן שהוא עשה רשע וא"כ אמר הוא שביטל בפניו ובפני ר' צבי ובזה שוב הדרא טענתם דהתה"ד כתב דמועיל כל שאומר שביטל בפניו ועוד אחר עמו אבל גם זה אינו דע"כ לא כתב התה"ד והרמ"א בסי' מ"ב רק בע"א בקידושין והסמ"ג חושש לקידושין א"כ כל שמעיד שהי' בפניו ובפני עוד אחד בודאי חוששין לקידושין אבל כאן הרי אין כאן רק אחד שאומר כן וע"א בגירושין ודאי ל"מ וא"כ גם שמעיד שעוד אחד היה עמו ג"כ אינו נאמן. אמנם אחר העיון יש לדחות דכאן ודאי מהראוי להאמין דניהו דאין כאן שנים הא שאני התם דאין דבר שבערוה פחות משנים ולכך דעת הסמ"ג יחידית לחוש לקידושין בע"א ואפ"ה כל שאומר שהי' עוד אחד עמו נאמן מכ"ש כאן דאדרבא כל שאומר שבטלו בפני שנים הרי אדרבא מרחק האיסור אשת איש דמעיקרא וא"כ אדרבה הוא מחזק דבר שבערוה שהיה מקודם ובודאי מהראוי להאמינו וכן מצאתי בבית מאיר סימן קמ"א שכתב כך בסעיף סמ"ך. אך נראה כיון דר' דוב אמר שלא ידע כלל מהות האיש אף שמו לא ידע א"כ עכ"פ לא הכיר באונסו ואף דבגט לא בעי הכרה באונסו אבל כל שקבל מעות בודאי בעינן שיהיה מכיר באונסו וכמ"ש הב"ש סימן קל"ז ס"ק י"ד בהדיא וא"כ בודאי ל"מ דלא עדיף ממסירת מודעא דל"מ כל שקבל מעות ובעינן שיכיר באונסו. ובזה נראה דאף אם נאמין לעדות ר' צבי מכל מקום כיון שגם לפי דבריו אומר שר' דוב לא ידע כלל ממהות ענין רק שהוא סיפר לו שיוכל להרוויח מעות אבל אינו מכיר באונסו א"כ ל"מ ביטולו שבטל הגט שוב ראיתי שכתבו בשם הגאון מהר"ז ז"ל מבראד שכתב להגאון משכנות יעקב דבכה"ג דלא ידע לא מועיל הביטול ולא ציינו לי המקום ואני איני יודע היכן כתב כן ואולי במשכנות יעקב נמצא זאת ואינו ת"י לעיין וע"כ לפענ"ד הדבר ברור דאין בביטול זה ממש וגם כיון שר' דוב אמר שר' צבי אמר לו שזה האיש גירש אשתו זה שבוע או שתים א"כ בכה"ג הוה לשון ביטול לעבר ובודאי ל"מ כנלפענ"ד. והנה לכאורה רציתי לחתור אל היבשה במ"ש למעלה דכל שקיבל המעות בעינן שיכיר באונסו וה"ה כאן דזה אינו דדוקא לענין מסירת מודעא דמסר מודעא קודם נתינת הגט בזה כל שביטל אח"כ המודעות וקבל מעות אמרינן דכל שלא הכיר באונסו המודעא בטלה אבל כאן שבטל הגט אחר שביטל המודעות ל"מ אף שקבל המעות שהרי בטל בפירוש הגט. אך יש לומר כיון שר' דוב לא ידע כלל מתי בטלו ושאל לר' צבי וא"ל שזה שמונה ימים או ב' שבועות שזה גרש את אשתו א"כ עכ"פ יוכל להיות שכבר בא הגט ליד האשה ול"מ ביטולו כלל וא"כ לא הוה עד כלל וא"ל דכיון שר' דוב אומר שהיה בל"ג בעומר סמוך לשקיעת החמה שוב נצרף ג"כ מה שכ"ע יודעין דבל"ג בעומר גרש ושוב הוה ביטולו ביטול אבל זה אינו דכיון דעדותו לבד אינו סובל הביטול זולת כשנצרף מה שאנחנו יודעין שוב הו"ל כעדות מיוחדת ול"מ ועכ"פ הוה כמבטל זה שלא בפני זה שהרי לר' דוב לא היה ניכר כלל שמבטל שהוא חשב שצווח על דבר שכבר נעשה ונגמר ואף דבמבטל הגט מבואר בסימן קמ"א סעיף סמ"ך דמועיל אף זה שלא בפני זה הרי הב"ש ביאר הטעם דהוה כאילו מוסר מודעא על להבא לכן א"צ להיות ביחד וכבר ביארתי דכל שקיבל מעות לא מהני מסירת מודעא כשאינו מכיר באונסו וה"ה בזה וא"ל דלא הוה רק גילוי מלתא בעלמא דזה אינו דסוף סוף זה ר' דוב לא ידע כלל ענין הביטול ומתי ביטל ור' צבי כיחש לו שכבר גרש זה שמונה ימים או שבועות שתים והרי נגלה שבאותו יום גרש וא"כ פשיטא דלא מצטרפין אלו השנים להעיד וע"כ הגט כשר וגם יש עוד הרבה טעמים שכתבו מעלתם בשם האחרונים ואני טרוד מאד ודי במה שכתבתי לבטל העדות הנ"ל:

3עוד נראה לי דבנ"ד לא מועיל דהרי כל הטעם דמועיל ביטול בדיעבד לרבי הוא משום דל"ש משום ממזרות שהרי אם יוודע לשליח קודם שיתן לה לא יתן לה וכמ"ש התוס' ד"ה רבי ע"ש ומה"ט נראה דלכך בעי ביטול בפני שנים משום דבע"א לא יחוש השליח מליתן לה דהא ע"א אינו נאמן בדבר שבערוה ואף דכתבתי לעיל דכאן גם ע"א נאמן דהרי ל"ש אין דבר שבערוה פחות משנים דהרי הוא מחזיק באיסור א"א הקדום וכ"כ הבית מאיר כעין זה אבל לא כולי עלמא דינא גמירי והשליח לא יחוש דכבר נודע דאין עד אחד נאמן בדבר שבערוה והרי התוס' שם לא ס"ל סברא זו שהרי הוצרכו לדחוק דמש"ה מועיל כל שמבטל בפני השליח משום דלשליח עצמו מועיל אף דהוא דבר שבערוה ע"ש והרי משמע דלא ס"ל סברא זו וא"כ כיון שר' דוב חשב שכבר גרש זה שבועות שתים ולא ידע כלל מי המגרש א"כ הוא בודאי לא יודיע ולא ידע השליח וא"כ שוב שייך תקנת ממזרות ול"מ אף לרבי. ובזה נראה לי דבר חדש דאף אם נחזיק עדות של ר' צבי מכל מקום כיון שאומר שהבעל קבל מאתו ומר' דוב בתקיעת כף שלא יגלה עכ"פ קודם שהגיע ליד האשה שוב בודאי שייך תקנת ממזרות ובכה"ג ודאי לא מועיל ביטול וז"ב לפענ"ד. ובמ"ש התוס' דלשליח מועיל ביטול היינו כמ"ש דכל הטעם דלא מועיל בפני ע"א הוא משום דהשליח לא יחוש ויחשוב דהוא דבר שבערוה אבל כשמודיע לשליח ודאי לא שייך תקנת ממזרות ומועיל וגם כיון דהשליח נאמן כשנים הו"ל כשנים וכעין מ"ש הנימוק"י הובא בש"ך יו"ד סימן קכ"ז דבכ"מ שצריך שנים והאמינה התורה לעד אחד הרי הוא כשנים ע"ש וה"ה כאן כל דצריך שנים והאמינו לשליח כשנים שוב מועיל גם הביטול כשנים כנלפענ"ד ועכ"פ הדין ברור לפענ"ד דהגט כשר וישר ולא יחושו למה שהוציא הבעל דבה ועכ"פ הוא רשע גמור שהוציא לעז על הגט וחשב לעשות ממזרות ועגונות וכן לא יעשה. אחר שכתבתי כל זה עיינתי בפ"י בתוס' ד"ה רבי וכתב ג"כ סברא זו דכאן לא שייך דבר שבערוה דאדרבא האשה בחזקת איסור קיימא ונהניתי שבראשית השקפה אמרתי בזה. ומה שהקשה דא"כ למה מועיל ביטול בפני שנים זה שלא בפני זה דהא אף לשליח עצמו נסתפקו דל"מ כל שלא ביטלו בפני שנים גם השליח לא יחוש וימסור לה הגט א"כ גם בזה שלא בפני זה לא יחוש ע"ש שהניח בצ"ע. ולפענ"ד הוא הדבר אשר דברתי דלאו כולי עלמא דיני גמירי והשליח א"י דינים רק דשני עדים דמועיל תמיד ואף שבכאן ל"מ עדות מיוחדת זה א"י השליח ובודאי לא ימסור הגט כיון שיודע שהם שנים אבל בע"א לא יחוש וימסור כנ"ל ברור ודו"ק. דברי הדו"ש באהבה: