שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:קנז

1נשאלתי באשה אחת ושמה רחל בת ר' צבי הלוי שבעלה שבק חיים לנא ולכל ישראל זה ערך שתי שנים בלא זרע קיימא ר"ל וזמן הנשואין שלה היו בשנת אכט הונדערט זעקסין פערציג ואשה הנ"ל שמעה כמה פעמים מבעלה שיש לו שני אחים אחד נלקח לצבא בשנת אכט הונדערט אכטין צוואנציג והיה נער בן שמונה שנים שמו משה בן יעקב בראמניק מ"ק סטאניב מגיבערניע קאמיניץ פאדאלסקע ממחוז פראסקיריב ומעת לקיחתו לאיש חיל עד יום מותו לא נודע לו מקומו איה והשני ר' צבי דוב בר' יעקב בראמניק עקר דירתו עם אשתו ושני בנים מק' סאטיניב וקבע דירתו בכפר אחד סביב ליעקאטעריניסלאב כ"ז שמעה אשה רחל אלמנת ר' שמואל בר' יעקב בראמניק מסאטיניב והנה לאחר פטירת ר' שמואל בראמניק הנ"ל התחילה האשה הנ"ל לחקור אחר היבם שלה בכדי לחלוץ מאחד מהם כד"ת ושלחה מכתב לרבני יעקאטריניסלאב לחקור אחר ר' צבי דוב הנ"ל ואישתהי תשובתם זמן רב ולבסוף בא מכתב מהרבנים הנ"ל וז"ל כבוד הרב דק' אדעססא נ"י מכתבו מן ד' אלול והשני בא לידינו ואין לנו להשיב הפעם יותר מאשר השבנו להרב דק' קאמיניץ כי לפי הסימנים המבוארים בהמכתב משם זה האיש צבי דוב בן יעקב מילידי סאטיניב (אך הפאמילע היא אחרת) שדר בימים קדמונים בכפר זנאמאנקער קיצערעזקיע אם יודע שאיש בסימנים כאלה הוא אחי בעלה המת זה האיש צבי דוב מזנאמאנקיע שבגיבערני זו כבר הלך לעולמו לפי קול המפורסם וגם בנו מוה' ישראל שעבר דרך פה בקיץ זה אמר שמת אביו כבר ומקום קברו בנאווע מאסקאווסקע זה לשון המכתב הנצרך לנדון שלנו. זה היה החקירה והדרישה אשר היה לאשה הנ"ל ונתוודע לה מזה היבם ר' צבי דוב הנ"ל והלכה להיעדנעראל קאמידאנט דפה אדעס ובקשה ממנו לחפש את משה האיש חיל הנ"ל וד' נתן חינה בעיני האדון הנ"ל והתחיל תיכף לחקור אחר ר' משה הנ"ל ושלח בתחלה לקאמיניץ למקום נתינת הרעקראטין בהתחלה מאדונים דשם כאשר קיבל מכתב בקשה אחת מאשה רחל נחוץ לידע הנער משה בן יעקב בראמניק הנלקח בשנת אכט הינדערט אכט אונ צוואנציג לאיזה מקום נשלח משם וקיבל תשובה משם כי כנים הדברים שבשנה זו קבלו שמה הנער כמו שכותב בשמו וש"א וש"ע עם הפאמעליע ושלחו אותו ל"ק קאנסטאניסטין הוא מקום אשר ילמדו הנערים הנ"ל קודם שיגיעו לשנה אשר ראוי לאיש חיל לצאת לצבא וכשבא התשובה להידניראל דפה שלח עוד מכתב לבית הלימודים דשם ושאל אותם על הנער בשמו וש"א וש"ע הנ"ל והשיבו שהמה שלחו אותו לקיעב ללמוד שמה חכמת רפואות ואז שלח האדון דפה לקיעב לשאול אודותיו הכל בשמו וש"א וש"ע והשיבו אשר אחר כלה לימודו שם בהקאדעמיע שלחו אותו להשפיטאהל לחערסאן להיות שמה רופא ואח"כ שאל האדון הנ"ל לאדוני חערסאן לשאול גם אותם על ר' משה הנ"ל בשמו וש"א וש"ע והשיבו משם ששלחו אותו למקום אחר וכן שאל ממקום למקום עד שנתוודע לו ששלחו אותו לגובערניע טאהל ושלח האדון גם לשם ונתעכב התשובה ועד היום לא קבל התשובה משם ובכל המקומות ששאל אודותיו היתה השאלה בסתם שנחוץ לו לידע איש חיל אחד מבני ישראל ששמו משה בן יעקב בראמניק מסאטיניב באיזה מקום הוא ולא זכר שהוא בבקשת אשה רחל רק בפעם ראשון שכתב לקאמיניץ הזכיר שהוא בבקשת אשה רחל ובהמשך הזמן שנשתהא החקירות הנ"ל בכל המקומות יצא פה קלא דלא פסיק איך שבעיר אחת סמוך לאקערמאן הנקרא באראנטשע מקום של הקאזאקין נמצא שמה רופא אחד מומר ופרצופו דומה לפרצוף פנים של המת ר' שמואל בעל אשה רחל ובשמעה זאת בקשה מהרב דשם לדרוש שמה אם כנים דברי הקול אז הלך הרב דשם ושאל את האדון מהקאזאקען אם אמת דבר זה והשיב לו האדון הנ"ל שכבר שלחו הרופא הנ"ל ושמו של אינו יהודית הוא מחייאלע פעטראוויטש זאפט ונשלח לבעלז להספיטאהל דשם וכששמעה האשה הנ"ל את זאת בקשה מהקאמאדאנט דפה שיכתוב לבעלז ולשאול אותם על הרופא הנ"ל מה היה שם יהודית שלו ונפל טעות סופר בשאלת הקאמידאנט ובמקום מעחייאלע פעטראוויטש זאפט הי' כתב איוואן פעטראוויטש זאפיעט והפ"א דגושה ובא התשובה משם כי איוואן פעטראויטש זאפעט לא נמצא בהחיל שלו רק הנשלח לשם מבאראנטשין רופא מומר נקרא כעת מעחיילע פעטראוויטש זאפט וקודם שהמיר את עצמו היה נקרא משה בן יעקב בראמניק כי כן נכתב בהפאמיליער שלו (הפארמילאר הוא הלוח הנמצא אצל כל איש חיל מיום הלקחו לצבא נרשם שמה שמו וש"א וש"ע וכל נסיעותיו ומאורעיו) וכן אמר המומר בעצמו שכן שמו וש"א והפאמיליע אמנם ש"ע לא נזכר בהפארמילאר שלו כי זה הפארמילאר הוא רק מזמן שהמיר דתו והפארמילאר הראשון נשאר במקום שהמיר דתו וגם המומר בעצמו אמר שאינו זוכר ש"ע מחמת כי היה נער קטן כי זה זמן רב רק זאת כתבו ג"כ שהמיר דתו בשנת אכט הונדערט אכט אונ פערציג ובין כך בא ידיעה מטאהל תשובה להקאמאדאנט כי זה המומר נשלח משם לגובערניע קאלאגע וכתב הקאמעדאנט גם לשם והשיבו כי הוא היה בשם ושמה המיר דתו בשנת אכט הינדערט אכט אונ פערציג ולא כתבו שם הנקרא כעת אחרי התנצרותו כי אין יכולים לידע עד שיחפשו בספרי הערכים דשנה הנ"ל ולאחר החיפוש יודיעו להקאמאדאנט ומאז ועד עתה לא הגיע שום תשובה אנה שלחו אותו וכל המכתבים והתשובות אשר הגיע להאדון הקאמאדאנט דפה כלם נכתבים מספרי הערכים מזמן הנ"ל עם הנומערין:

2והנה זה ודאי שהאיש צבי דוב מראמיקשער גובערני כבר מת כאשר הקול נתפרסם וגם זה אינו ריעותא כמ"ש מעלתו בשם תשובת הר"ן ואני הארכתי הרבה בזה בתשובה וכ"כ בשו"ת משאת בנימן ועיין בסוף חלק ראשון בתשובת הגאון מטארניפאל והגאון בעל קצוה"ח מ"ש בשו"ת הר"ן הנ"ל ובפרט היכא שיש מקום לומר שעשו משום שינוי ומשום טעם שיש להם בודאי תלינן וע"כ אין לנו לפלפל רק על חליצת המומר משה בן יעקב אשר נלקח לצבא בשנת אכט הונדערט אכט אונ צוואנציג עפ"י המכתבים שבאו ערכאות מכמה מקומות המיר דתו בשנת אכט הינדערט אכט אונ פערציג. והנה מה שפלפל מעכ"ת במה שלא נודע אם זה היבם הנה כפי המבורר במכתב ערכאות נודע בבירור שזה האיש משה בר' יעקב הנ"ל הנלקח בשנת אכט הינדערט אכטין צוואנציג בשמו וש"א וש"ע והפאמאליע ונשלח ממקום למקום ונעשה רופא ושמו הוא כעת מיכיילע פעטראוויטש זאפט ובמקום א' נפל ט"ס בשאלת הקאמאדאנט ונכתב משם שנקרא כעת איוואן פעטראוויטש זאפיט וקודם שהמיר היה נקרא משה בן יעקב ברמניק ואף שהיה שלא במסיח לפי תומו כמו שנסתפק מעכ"ת כבר הארכתי בתשובה שהכנס"י מסכים בתשובה דערכאות לא מרעי נפשייהו אף שלא במסיח לפי תומו ומה גם שהלך מאדון לאדון לא ישקר לו ולומר שקרים והנה כבר נודע מה שהביא המרדכי פרק החולץ בשם מר יהודה גאון ושאר גאונים דיבם מומר אינו זוקק אשת אחיו והמרדכי כתב הטעם להגאונים משום דמומר להכעיס מותר להלוותו בריבית דלאו אחיך הוא וגבי נשך כתיב אחוה וה"ה לענין יבום והובא בב"י סימן קנ"ז. וראיתי באב"מ שהקשה דשם מיירי באחוה דמצוה שהרי אפילו אינו אחיו ממש אסור להלוותו בריבית משום דאחיו במצוה הוא ולהכי במומר דלאו אחיו במצות מותר להלוותו בריבית אבל ביבום מיירי באחים ממש א"כ אפילו אינו אחיו במצות מ"מ אחיו הוא ויפה הקשה. אבל תמהני שכבר קדמו בשו"ת תה"ד סימן רכ"ג בקושיא זו והנני יוסיף להפליא דהרי מקרא מפורש הוא לא תתעב אדומי כי אחיך הוא א"כ גם אדום קרוי אח אף שאינו אח במצות רק אחוות הגוף וגם עשו וזרעו מקרי אחיו אע"ג דלאו אחים במצות הם ועיין פרשת דרכים על פסוק אחיכם בני עשו וברמב"ן שם. וגם בתה"ד הרגיש בזה במקצת ועכ"פ יהיה איך שיהיה שיטת הגאונים היא כן והאב"מ שם כתב כיון דמומר אינו יורש דבר תורה אינו זוקק אשת אחיו ליבום דיבום בנחלה תליא רחמנא ע"כ יוכל לסמוך בכה"ג שאמרו ש"א וש"ע אף שהמומר אינו זוכר ש"ע שתחלוץ להמומר הזה ותהיה מותרת לשוק אחר חליצתו. והנה אור ליום ה' תצוה שנת תרכ"ד י"א אדר ראשון הקשה אותי הרב המופלג מוה' בצלאל מקאזווע נ"י על שיטת הסוברים דאח מומר אינו זוקק דהרי אמרו ביבמות דאח ממזר זוקק ופריך פשיטא מהו דתימא נילף אחוה אחוה מבני יעקב וכו' ופריך ואימא ה"נ ומשני מהו דתימא כיון דמפטר נפטר מיבום מזקק נמי זוקק וא"כ ה"ה לענין מומר נימא כיון דאם יש לו בן מומר פוטר מיבום ה"ה דאח מומר זוקק ולכאורה היא קושיא גדולה. והשבתי בזה דיש לומר דשאני בן מומר דלכך פוטר דדלמא יחזור בו ויעשה תשובה ולא שייך לאוקמא אחזקתו דאדרבא חזקת ישראל דישוב בתשובה ולא ישאר בהמרתו וכבר הארכתי בסברא זו בתשובה אבל אח מומר דמיתה מפלת או נשואין מפילין וא"כ אף שישוב בתשובה מכל מקום מומר הוא בשעת נפילה ליבום אבל בממזר לא שייך לחלק בין בן לאח ולכך שפיר אמרו כיון דפוטר מזקק נמי זקוק ודו"ק כי הוא נכון. ומה שהקשה עוד דהרי ישראל מומר בר ירושה הוא וא"כ ממילא זוקק ליבום דיבום תלוי בירושה. הנה כבר כתבתי למעלה בשם הא"מ דאותן הפוסקים ס"ל דמומר אינו יורש ומה דאמרו בקידושין דעשו ישראל מומר היינו דמוריש לבניו אבל אינו יורש ועיין בב"י חו"מ סימן רפ"ג שמביא שני השיטות ודו"ק:

3והנה עוד לאלוה מילין בישוב קושיא הראשונה דהנה לפענ"ד טעם חדש במה דמומר אינו זוקק דהרי באמת אשת אחיו הוא בכרת והרי ישראל מומר אעפ"י שחטא ישראל הוא וא"כ מצוה על אשת אחיו בכרת והמצוה דיבום אינו שייך בו דהרי מומר אינו בר מצוה שהרי מבטל מעליו כל המצות ופורק עול ואיך שייך שמקיים המצוה והרי הוא אינו מאמין ופורק מעליו עול המצות ומכל מקום האיסור א"י לפרוק מעליו דאעפ"י שחטא ישראל הוא וכמ"ש הט"ז בא"ח סימן תמ"ח אם לא מכר החמץ אסור דאינו רשאי לפרוק עול אבל לקיים המצוה אינו מקרי בר מצוה כלל ועיין בתוס' ע"ז דף כ"ז במ"ש לענין מומר לערלות וא"ל דאם יחפוץ יהיה בר מצוה זה אינו דמיתה מפלת ובשעת מיתה הוא מבטל מצוה אבל בן שפיר פוטר מיבום משא"כ בממזר לא שייך זאת דממזר בר מצוה הוא ועיין ש"ך יו"ד סימן רפ"א: