שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:קעא
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:171
Open in the reader →1להרב א' מה שהאריך לענין מגו במקום אנן סהדי והקשה מסי' פ"ה. הנה באמת גוף דברי המרדכי שהביא הש"ך בסי' פ"ה ס"ק א' הם תמוהים במה דהקשה כי ליכא עדים יהא נאמן במגו וכתב דהכא ליכא מגו דאנן סהדי דהודה כשרצו לגזור חרם והרי גם כאן אנן סהדי כמ"ש הסמ"ע והש"ך ס"ק ג' וא"כ לא שייך מגו. אך נראה דהנה בהא דאמרו בכתובות דף ע"ב אלא דליכא עדים מנא ידע והקשה הראב"ד לוקמי כגון דמודית והודאת בע"ד כמאה עדים וכתב הפ"י דכאן לא שייך זאת דאטו הודית שאין לה כתובה רק שע"י הודאתה שעשתה עבירה קנסינן לה בכתובתה וכל שלא הודית בגוף הכתובה לא שייך הודאת בע"ד ע"ש ודפ"חח ולפ"ז הנה הש"ך חידש בסימן נ"ח ס"ק כ"ט דמגו במקום עדים היינו דוקא בצירוף הודאת בע"ד ע"ש:
2ומעתה הנה מקום אתי לחלק דהתם הוה הודאה בגוף הטענה עד"מ שהלך במקום שצוה שלא ילך וכמו כן בהודה שלקח על החוב הזה שפיר הוה מיגו במקום עדים בצירוף הודאת בע"ד אבל כאן אטו זה הודה שהשטר מזויף ואדרבא הוא מוציא השטר רק שאנן סהדי שאילו הגיע לו מעות לא היה מוכר השדה וא"כ זה אינו הודאה בגוף השטר רק שיש ריעותא על השקר ואנן סהדי שאין אדם עושה כן אבל הודאה לא שייך בזה ושפיר הוה מגו אף דאנן סהדי וא"כ דברי המרדכי אתי שפיר וזה שהקשה דלהימן במיגו אבל בהודאה ממש לא אמרינן וזה שכתב המרדכי בתירוצו דהכא הודה וז"ב. ובזה מיושב קושיתו מתוס' ריש ב"מ דהקשו דלהימן במגו והרי הוי מגו במקום דאנן סהדי דזה אינו דשם לא הודה כלל ול"ש לצרף כלל דאדרבא הודאתו ואנן סהדי שוים דמגיע לו החצי ושפיר ראוי להאמינו במגו וז"ב כשמש. ובלא"ה ל"ק משם דשם כשם דאנן סהדי להאי אנן סהדי להאי וכדדחי בדף ד' שם ודו"ק. ועיין ש"ך סימן פ"א ס"ק ח' שכתב ג"כ דאנן סהדי חשוב כעדים ולא שייך מגו והיינו דשם הודאתו בגוף הטענה ועיין ש"ך ס"ק ט' דבעינן שהשתיקה יהי' מתורת הודאה ולא מתורת מחילה ולפמ"ש מסתבר טעמי' דמתורת מחילה שוב ראוי שיועיל מגו דלא שייך צירוף הודאתו ודו"ק היטב כי הוא ענין נכון. ומ"ש מעלתו על דברתי בש"ך ס"ק ט' הנ"ל וכתבתי דדוקא בש"מ שייך זאת ומה שהקשה דהרי ברי הוא כ"ש לק"מ דניהו דב"ח בודאי לא מחל ומה מועיל שתיקתו היינו משום דבשתיקה לא נמחל חובו ועיין קצה"ח סימן י"ב אבל במקום אחר אדרבא ש"מ גרע ודו"ק: