שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:קצב
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:192
Open in the reader →1שלום לכבוד הרב מוה' שמעון צבי ווייגער אבד"ק קריפטש נ"י:
2מכתבו הגיעני כמו רגע ונחרדתי מאוד ואני לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי והאיש חיים לא חיים שמו והוא שקרן וכזבן. והנה השו"ב בודאי כשר ובפרט שלא אירע לו רק פ"א ומעלתו מעיד עליו שהוא ירא שמים. ומ"ש מעלתו דבדרבנן צריך להיות ג' פעמים ובדאורייתא סגי בב"פ. הנה הספר מחזיק ברכה אינו ת"י אמנם לפענ"ד הטעם הוא פשוט דבאמת הוא ספק אי כרבי אי כרשב"ג א"כ לענין איסור דאורייתא ספיקא דאורייתא לחומרא ובדרבנן לקולא. ועכ"פ כאן שלא היה רק פעם אחד בודאי סגי בקבלה ד"ח ומאד תמהני כי כמדומה לי שכתבתי על תשובתו ומשם יוכל לראות השאלה. וע"כ הדבר פשוט שהשו"ב ר' זלמן הוא בחזקת כשרותו אחרי שכבר קיבל עליו דברי חבירות. וע"ד השאלה לענין השמרים תרי גיסי מחזיקין השמרים בשותפות ובע"פ נתן אחד מהם השמרים במתנה לאביהם בלי שום קנין רק שמאז ומקדם היו עומדין במרתף אביהם שהי' שאול אליהם מאתו אשר מחזיקים שם כל חפציהם כל א' לבדו כי אינם שותפים רק בהשמרים ואביהם מכר השמרים בתוך חמצו לערל ואח"ז איסור סיפר השותף הנותן מתנה לאביהם לשותף השני מה שעשה ושתק השותף השני והשותף השני לא ביטל כלל יען כי אוכל על שלחן אביו ונודע מזה בפסח עכ"ת השאלה. יפה כתב להכשיר עכ"פ למכור לגוים דאף אם לא היו אומרים לו כלל ואחד מכר החמץ בודאי הוי מכירה גמורה דאנן סהדי דניחא ליה שימכור החמץ ועיין בשו"ת זקני בעל ש"א סימן קל"ז דחקר דאמרינן זכין לאדם שלא בפניו אף במקום דבא לחייב אחרים בזכייה ואני הארכתי במ"ש התופס לבע"ח במקום שחב לאחרים. אבל עכ"פ כל שאינו חב לאחרים בודאי זכין לאדם שלא בפניו ועיין במעשה דיוחנן חקוקאה ובס' ת"מ ועכ"פ לנכרי בודאי מותר למכור גם בשאלה בווישניק ג"כ מותר. ועיין בקידושין דלמא ארצויי ארצי קמיה ועיין בש"ע אהע"ז סימן ל"ה דגלוי דעת כזה ודאי מועיל וכאן אף שלא גלה דעתו אנן סהדי דניחא ליה ובפרט ששותף אחד גילה דעתו וא"כ חלקו ודאי מותר וכל שאין ברירה שוב גם חלקו של שני מותר דהא לא הוברר ועיין חק יעקב סימן תמ"ח ובמק"ח שם ובשאגת ארי' דאמרינן בדרבנן להיפך אין ברירה וגם חלקו של שני מותר וכמ"ש וגם לא קי"ל כתב"ש וגם בדאורייתא שרי הערמה ובפרט בחמץ לאחר פסח וגם הוה ע"י תערובות ולא קניס ר"ש כי חלקו של זה שנתן במתנה ודאי מותר וכמ"ש: