שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:ריד
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:214
Open in the reader →1שלום להרבני החריף מוה' שמואל חיים גאבעל נ"י:
2מכתבו הגיעני היום. והנה מ"ש להקשות על מ"ש בשואל ומשיב בח"ר סימן צ"ד דבתרומה וקדשים אפילו ספק טומאה ברה"ר טמא דבעי שימור וכתבתי דגם ס"ס לא מועיל וע"ז הקשה מפ"ד דטהרות משנה ה' דחכמים מטהרים ברה"ר הנה אני הבאתי דברי הריטב"א שכ"כ. ומ"ש מעלתו דהריטב"א לא כתב כן רק בספק אחד ולא בס"ס הנה הריטב"א כתב סתם. אך נראה דתלוי אי היסח הדעת פסול הגוף או פסול טומאה דנחלקו בפסחים דף ל"ד והנה אם הוא פסול טומאה א"כ ברה"ר טהור אבל אם הוא פסול הגוף טמא אף בס"ס א"כ אפשר דלדידן דמסתמא קי"ל כר"י דהוה פסול הגוף טמא אף ברה"ר. ומיהו בלא"ה ל"ק דהרי שם אינו רק ס"ט דרבנן וא"כ מן התורה טהור ושוב לא שייך היסח הדעת כל דמן התורה טהור ותדע דהרי שם קי"ל דאף טהור בס"ס כמ"ש בנדה דף ל"ג וברמב"ם פי"ג מאבות הטומאות הלכה י"ג ע"ש ודו"ק. ומ"ש על דברתי סי' רכ"ד דבכופר א"צ עדות שאאילה"ז דאין עדים משלמין את הכופר וע"ז הקשה כיון דלוקה משום לא תענה הנה זה הזמה כמ"ש התוס' ריש מכות. לק"מ דניהו דהוה מקיים ביה תורת הזמה אבל מכל מקום המלקות הוא מלא תענה אבל עדות שאאילה"ז ל"ש דאינו לוקה משום הזמה. ומ"ש על תשובה קמ"ו דלא שייך אין שבות במקדש כל דאין האיסור בפני עצמו רק משום דבר אחר וע"ז הקשה מעירובין דף ק"ב דנועלין במקדש בנגר הנגרר אף דהאיסור משום דמחזי כבונה לק"מ דאדרבה שם מחזי הדבר הזה כבונה וא"כ הוה איסור מחמת עצמו וז"ב ופשוט. ומ"ש על תשובה ר"י דלר"ל דס"ל חצי שיעור מותר מן התורה לא שייך טעם כעיקר גבי תרומה וע"ז הקשה (מעירובין דף ק"ב) דהא תרומה אסור בהנאת של כילוי וא"כ הרי אמרו בירושלמי דמודה ר"ל בא"ה. הנה לפמ"ש בתשובה בטעם דר"ל דמודה בא"ה דהרי הנאה אינו רק חצי שיעור כמ"ש הה"מ פ"ח מהלכות מאכלות אסורות וא"כ שוב לא משכחת לה דיהיה אסור לר"ל א"ה וע"כ דמודה בזה והארכתי בזה בדרוש לשה"ג תרכ"ח וא"כ כאן בהנאה של כילוי דמשכחת לה שיהיה בכדי אכילת פרס ויהיה שיעור שוב כל שאין בכדאכ"פ אינו אסור לר"ל ודו"ק היטב ועיין תוס' ב"מ דף נ"ג ולדברי א"ש דברי התוס' שמעלתו הקשה עליהם ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק. מה שהקשה מעלתו במה דאמרו ביבמות דף ז' להכי אצטריך עליה דקס"ד דאתי עשה ודחי ל"ת אע"ג דיש כרת כמו בשבת דמילה ותמיד דוחה ע"ש וע"ז הקשה דהא שאני שבת דמותר להתרפאות בשבת משא"כ בג"ע דאין מתרפאין. הנה בלא"ה קשה דלימא שאני ג"ע דיהרג ואל יעבור משא"כ שבת וכבר האריך בזה בכסא דהרסנא ע"ש. מה שהקשה על מה דקיי"ל לענין שמועה רחוקה דמקצת היום ככולו אף באמצע היום והרי בפסחים דף פ"א אמרו א"נ באמצע היום לא אמרינן ל"ק דבאמת לא ק"ל כהך דאמרו בפסחים שם. מה שהקשה על צל"ח ביצה דף כ' דבקדשים קלים לא הוה עשה. וע"ז הקשה מפסחים דף נ"ט ברש"י ד"ה בשאר ימות השנה. הנה יפה הקשה וכבר כתוב אצלי בזה בתשובה שכן הקשה הגאון מוה' יוסף באב"ד נ"י וכתבתי בזה שם ולא נפניתי כעת ודו"ק: