שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:רכא
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:221
Open in the reader →1שלום ואמת אל כבוד הרב המופלג החריף שלשלת היחס והמעלה מוה' אברהם תאומים נ"י אבד"ק זבאריז:
2מכתבו נמסר לי תמול. והנה אני שאול לתלמידים רוב היום וגם מפני כי ראיתי הריב והחמס בעיר אשר יומם ולילה יסובבוהו ע"כ הי' בדעתי מבלי להשיב. אך למען כבודו ולמען למודו אשיב אף כי הוא נגד דעתו אבל מה אעשה שכן גזר עלי אבי שבשמים שאני והוא וכולנו חייבין בכבודו והנה עברתי על כל תכריך הכתבים ואשיב ברצות ד' הנראה והנה מה שהעתיק לי מ"ש זה רבות בשנים ל"ק ביטשאטש על דברת מורה אחד שכתב דחשוד על השגת גבול חשוד גם על השחיטה בדורות הללו וע"ז כתבנו דאינו חשוד על השגת הגבול אחר שרוב אנשי העיר ופורעי המס קבלוהו אחרי שכבר העבירו המסייע הראשון ומזה נסתייע מעלתו דלא מקרי השגת גבול בבוא שו"ב חדש מאד יפלא בעיני ולא ידעתי מה אשיב בזה הא ודאי דכל שקבלוהו פורעי המס ורוב אנשי העיר אחרי שהעבירו המסייע הראשון מה השגת גבול שייך בזה וכי בני העיר משועבדים להשו"ב שלא יוכלו לקבל שו"ב אחר אף שימצאו בו פסול במלאכתו או דבר אחר המעכב הא לא יאמר אדם מעולם אבל אם רבים מאנשי העיר נגידים וחשובים וגם פורעי מס יצעקו ככרוכיא כי אהוב וחביב להם השוחטים הם שנים אף אם יהי' רבים אשר אינם רוצים פשיטא שכל עוד שלא ימצאו בו פסול אם באומנותו או בעבירה חלילה ויתברר עפ"י שני עדים כשרים שכדבריהם כן הוא פשיטא שאי אפשר להעבירו וכן מבואר בש"ע או"ח סימן נ"ג סכ"ה בשם תשובת הרשב"א ומסתמא ה"ה בשו"ב כיון שהמנהג לקבלו כ"ז שלא ימצא פסול באומנותו ובעבירה חלילה ואינו כמסרב שמקבלין אותו על זמן וא"כ יש לו חזקתו לעולם. וראיתי בדברי מעלתו שכתב שש"ס ערוך הוא דיכולין בני העיר לסלק הטבחא והביא מהך דב"מ דף ק"ט דשתלא טבחא ואומנא וכו' כמותרין ועומדין הם. ואני תמה מאד מה זה מיהר למצוא ומה מצא והא שם כשהפסידו אומנתם והרי סיימו שם דפסידא דלא הדר כמותרין ועומדין הן ועיין בב"ב דף כ"ב ופשיטא דכל שמפסידים אומנתם דיכולין לסלקם והרי כאן ע"ז אני דן שרבים אומרים כפי עדותם בחותמם זכו לו שהם כשרים וכל עולה ושחיתה לא נמצא בם ואם איני מכיר החתימות וכראובן ושמעון יהיו לי בכ"ז הדבר ברור שיש שם רבים מאנשי העיר שרוצים בם ומכחישים כ"ז וא"כ איך יכולים לסלקם בלי בירור גמור עפ"י שני עדים. ובזה הן נסתר מחמתו מ"ש מכה"ג דפשיטא דכל שיש לבני העיר טעם נכון להעבירו דיכולין להעבירו ואף דלא היה טעם נכון להעבירו לפענ"ד זה שאמרו כשם שמתמנה בפה כך נסתלק בפה והיינו כיון שעיקר קבלתו היה כן כמו כן נסתלק בזה והוא כעין שאמרו גבי חרש כשם שכונס ברמיזה כך מוציא ברמיזה ובאמת שעיקר הטעם הוא כמ"ש התוס' ביומא דף י"ב ד"ה כה"ג שהדבר תלוי במלך ובאחיו הכהנים וע"ד כן נתמנה שכל שלא ירצו הם יסתלק ובירושלמי דריש מקרא ע"ש וגם המעיין שם היטב ימצא דבאמת כה"ג הראשון כשרוצין לסלקו צריך שימצא פסול בו רק שזה שנכנס תחתיו כשם שנתמנה בפה כך מסתלק בפה וע"ש בירושלמי ובפ"ק דמגלה ובירושלמי הוריות וא"כ אין שם שום ראיה דהראשון באמת אי אפשר להעבירו מחזקתו עד שימצא בו פסול. גם מ"ש מעלתו דהך דשו"ת הרשב"א הוא דוקא בחזן ולא בשו"ב ואין בזה שום טעם וריח ולמה לא יזכה ולא גרע הטבחות מאילו היו שאר מיני מלאכה דשייך בו עכ"פ דין מערופי"א ולמה יזכה בו אחר וירד לחיותו על לא דבר הא ודאי מודינא דאם כל בני העיר או עכ"פ רוב העיר ופורעי המס מכללן מתאספים בשובה ונחת ורוצים לתקן איזה דבר לצורך העיר ורוצים שהשו"ב יוותרו להם משחיטתם כדי שיהיה להם לסיוע לצרכי העיר ומתרין בהם שאם לא יקבלו אז יקחו אחרים מי יוכל למנוע ולמחות ביד אנשי עיר ואף אם אולי הוא שלא כהוגן ע"ד כן נתקבלו והם משעבדי הקהלה אבל שיתאספו איזה אנשים בלי התאספות רוב אנשי העיר בחברה יחד וישאו ויתנו לצורך תקנת העיר ויעבירו השו"ב פשיטא דא"א ואף שיהיו רבים דאין הסכמת הרוב אלא כשהיו במעמד כולם וכמ"ש בשו"ת הרשב"א הובא בב"י חו"מ סימן י"ג וביו"ד סימן רכ"ח באורך שוב ראיתי במה שהעתיק לי מכתב הרב הגאון מוה' משה טויביש נ"י שגם הוא הביא הך דכה"ג מתמנה בפה. ולפמ"ש אין משם ראיה אבל גם הוא לא אמר רק כשרבים מאנשי העיר מסכימים ואומרים שמצאו בהם פסול ובזה לא יחלוק אדם מעולם. דרך כלל במחכת"ה רואה אנכי שלבו אנסו לכתוב דברים שאין להם ענין כלל לזה. גם ראיתי מכתב הרב הגאון מוהר"י באב"ד נ"י שחזר בו אבל לא כתב שום דבר רק שרואה שמחלוקת הוא בעיר ואין רצונו להכניס צווארו במחלוקת. ובאמת שגם לי קשה הדבר מאד להביא צווארי בעול הלז. אבל בכ"ז אמרתי עם לבבי אם כולם יאמרו כן תפוג תורה וחוששני מחטאת שכבר כתב המהרש"ל בימיו שהיודעים מועטים והמורים מרובים ואם הוא אמר בימיו כן אוי לנו בימינו שכמעט אין גם אחד יוכל לומר זכיתי לבבי וכמעט נגשש בצהרים חשך ד' ירחם עלינו וא"כ איפוא מי שנקרא יודע בזמנינו לפי דעתי מחויב להגיד דעתו לש"ש. אך מאד תמהני על המורה שכתב אז ל"ק ביטשאטש שבהשגת גבול יש חשש נבילות וטריפות על שחיטתו ואני יודע מי הוא ומפני עשה דכבוד התורה העלמנו אז הדברים ואיך יכתוב עתה שאף שיהיה השגת גבול לא ראיתי ולא שמעתי שבשביל חשש ממון יהי' השחיטה אסורה והא קי"ל החשוד על הגניבה לא חשוד על השחיטה. ואני אומר כדרך שאמרו במסכת פרה מה שראו עיני ומשמשו ידי שכחתי אישי גאון גדול שמא שכחת מה שכתבת כבר ושם היה אחרי שכבר העבירו המסייע הראשון רוב אנשי העיר ופורעי המס וכאן רוב אנשי העיר ופורעי המס ימאנו בדבר וגם להוציא אנשים ששמשו בקודש לפני רב גדול ומומחה מחזקתם. סוף דבר אני במקומי עומד שכל עוד שלא יתברר שהשוחטים הישינים פסולים עפ"י שני עדים הם בחזקת תמותם עומדין והשו"ב הרוצה להשיג גבולם יש עליו דין עני המהפך בחררה ויורד שלא ברשות לאומנות חבירו וטרחא כמ"ש במכתב הקדום. זו"ז אין הזמן מסכים: