שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:רנב
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:252
Open in the reader →1לחכם אחד:
2מכתבו הגיעני היום ואם אמנם אדמהו אכנהו ולא ידעתיו וגם טרדותי רבו בכל זאת אחרי כי על דברי תורה בא וקושיתו עצומה מאד ותוכן קושיתו על מ"ש הרמב"ן בחידושיו לחולין אלא אטמא במוקדשין בברי סגי והקשו התוס' הלא עזרה ר"ה הוא כדאמרינן בפ"ק דפסחים דף ט"ו וספיקו טהור וכתב הרמב"ן ז"ל דשאני תרומה וקדשים דבעי משמרת וכיון שנולד ספק טומאה לאו משמרת הוא וספיקו טמא בכל דוכתי והקשה מעלתו הלא בתוספתא פ"ו דטהרות מבואר להדיא דאף בתרומה ספק טומאה טהור דתניא התם כפישה ברה"ר ובה טומאה ותרומה כרוך בסיב ומונח עליה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור אלמא דאף בתרומה וכו' טומאה ברה"ר טהור ועוד הקשה מש"ס דפסחים הנ"ל דאמרינן התם באבד לו מחט ס' טמא נמצא בבשר קודש או בעזרה הלא עזרה רה"ר וספיקו טהור אלמא דבקודש ג"כ ספיקו טהור. עכ"ת קושייתו. ואמרתי ליישב דהנה גוף סברת רבינו הרמב"ן ז"ל לא נפלאת היא ולא רחוקה דהרי היסח הדעת פוסל בתרומה וקדשים משום דכתיב את משמרת תרומתי כדאמרו בפסחים דף ל"ד ומכ"ש בספק טומאה ברה"ר דראוי לפסול אמנם ענין היסח הדעת לא שייך רק דבר שהי' בידו והסיח דעתו ממנו אבל דבר שלא הי' בידו או שנאבד לא שייך היסח הדעת כמ"ש בצל"ח שם בדף ל"ד ואני כתבתי בגליון הצל"ח שם שבמחכ"ת נעלם ממנו דברי התוס' חגיגה דף כ"א ד"ה אינן ע"ש ולפ"ז הדבר מבואר דל"ק מידי דכל ספק טומאה ברה"ר כשאירע מקרה לא שייך היסח הדעת וטהור ספיקו ברה"ר אבל כאן שהוא בידו אם לא יאמר ברי לי שלא נגעתי היה ספק טומאה ברה"ר טמא דהרי אסח דעתי' בדבר שבידו. וזה שכתב הרמב"ן דבמוקדשין בכה"ג לאו בספק טומאה דיינינן דהא בעי שימור והיינו בכה"ג שהוא בידו והיה יכול לשומרן ולא שמרן גם ספק טומאה ברה"ר טמא דהרי אסח דעתי' וזה ברור כשמש בכוונת הרמב"ן ז"ל: