שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:רסה

1שאלה ראובן היה לו בן ושמו חנוך ובת ושמה דינה והי' לראובן בית א' שהיה נחלק לשנים ומכר חלק א' מהבית לבתו דינה והחלק השני מהבית נשאר לעצמו וראובן שבק לן חיים וירש חנוך בנו את חלק אביו והנה דינה ובעלה מכרו את החלק בית שהיה שלהם לחתנם שמו שלמה אך הם ידורו כל ימי חייהם וכעת שבקו לן חיים ורצה שלמה לתקן את החלק בית שלו או לבנותו מחדש שהוא נתקלקל מאד והנה חנוך בן ראובן מעכב עליו ומוחה בידו באומרו הנה אתה תתקן ביתך כרצונך ואח"כ תתבע חלק ירושת אמך דינה בת ראובן בערכאות ע"כ איני מניחך לעסוק כלל וכלל בשום עשיית בנין רק אם תתן לי כתוב וחתום פטורים שלא תוכל לתבוע בערכאות והשיב שלמה ח"ו איני הולך בערכאות בשום פעם אך פטורים איני רוצה ליתן ואם תחשוש פן מחמת עסקי בבנין ביתי אשחית את ביתך מחמת הכאת הפטיש וכדומה אעמיד ערב אבל מה לי ליתן פטורים שלא כדרך העולם אפילו אם היה הבית שלי בא לי בירושה מחותני חתן ראובן ג"כ לא תוכל לכופני ע"ז מכ"ש שלא תבעת בשום פעם את חותני ליתן לך פטורים ובפרט שאנכי איני יורש רק בכסף מלא קניתי מה לך למחות בידי מלעסוק בשלי. והנה שאלה כזו נחוצה למאוד הלכה למעשה בזו וכיוצא בזו ויש עיכוב הרבה פעמים להבן שרוצה למכור את נכסי מורישיו וצריך אז לחתימת אחותו. והנה לכאורה נראה דהא דכ' בחו"מ סי' סמ"ך ס"ט אין כופין אותו לכתוב שט"מ וכתב הש"ך שם בס"ק ל"ד בשם מהרש"ל שצריך ליתן טעם דאל"כ כופין על מדת סדום הביאו האחרונים א"כ בנ"ד הוא ג"כ מדת סדום להבת. אך יש לכאורה לדמות קצת להא דאיתא בחו"מ סימן קע"ד בהג"ה והוא דעת הרא"ש והטור דאין שומעין לזה שאומר תנו לי חלק מצד זה אע"ג דהעיכוב בדבר הזה הוא מדת סדום וכמ"ש בש"ע והוא דעת הרמב"ם מ"מ ס"ל להרא"ש והטור דאין זה מדת סדום דיש לו זכות בזה אם יפול הגורל בין שתי השדות הרשות בידו שלא יחליף רק בדמים יקרים א"כ יכולה הבת לטעון להבן למה לי ליתן פטורים כיון שזה שוה שאם תרצה למכור חלקך יתן לי הקונה מעות חתימה כנהוג. אבל באמת שם בסימן קע"ד השדה היא של שניהם בשוה ברם הכא אין לה חלק ונחלה כלל א"כ כופין על מדת סדום שתודה לפני עדים שאין לה שום חלק כלל והעדים יתנו להבן כתוב וחתום באהיו"מ:

2והנה לע"ע חנוך הנ"ל מעכב על שלמה הנ"ל עד עת יבוא התשובה עכת"ד השאלה. הנה מ"ש בשם דו"ז הגאון רבינו הגדול בעל ישועות יעקב ז"ל אני לא שמעתי. והנה בשו"ת פני משה הספרדי כתוב דהבן היורש אם צריך לחתימת אחותו והיא אינה רוצית לתת עד שיתן לה חלק אף שבדינינו אין לה חלק יכולה לעכב כיון שאינה עושית שום פעולה רק שאינה רוצית לחתום ע"ש ואני זה רבות בשנים כתבתי ראיה לזה מתוס' ב"ק מ' ע"ב ואף שבתה"ד סימן ש"ו והוקבע להלכה בחו"מ סימן י"ב ס"ו חולק ע"ז עיין יש"ש מ"ש בזה ובתומים מ"מ בזה בודאי שאינה עושית שום מעשה רק שהיא בשב וא"ת בודאי יכולה לעכב עד שיתפשר עמה בטוב אבל להיפוך שיכופו אותה לתת פטורין א"י אם היא מחוייבת והיא יכולה לטעון איני רוצה לתבוע בערכאות אבל פטורים איני נותן. אמנם נראה כיון דהלה יוכל לעכב הבנין עד שתתן פטורים על דבר שבדינינו אין לה שום טענה ומענה בודאי יוכל לעכב והלא ק"ו היא ומה התם שהיא יכולה לעכב מה שלא כדין תורתינו מכ"ש שהוא יכול לעכב הבנין עד שתעשה כפי הדין תוה"ק וע"כ נראה ברור דיכול לעכב הבנין עד שתתן לו פטורים ומה טוב שיבצעו תמימים לתת לה דבר מה ותתן פטורים:

3השאלה השניה ראובן ושמעון שותפים לוו מעות להשותפות אצל לוי ונתן ראובן טראטי ללוי על כל הסך כי ראובן הוא בטוח יותר ואח"כ נתן שמעון מעות ללוי בידיעת ראובן שותפו שלא ישתדל לעשות להם טובה במסחר השותפות שלהם והנה לוי לא פעל את ההשתדלות ואמר שמעון ללוי החזק מעות שבידך שנתתי לך כנ"ל עבור החוב שאנחנו חייבים לך על הטראטי הנ"ל ונתרצה לוי ע"ז וכעת חוזר לוי מן הריצוי הנ"ל ותובע לראובן בהטראטע ואומר שמחזיק המעות שנתן לו שמעון על החוב שחייב לו שמעון מכבר. הנה פשיטא דא"י לוי לחזור והלא כל שלא פעל ההשתדלות אינו מגיע לו ונמצא בשעה שאמר לו שמחזיק בשביל החוב מחילה א"צ קנין ואף דבתפס שטרא ל"מ מחילה זהו כשמוחל בחנם אבל כאן שלא הגיע לו שכר פעולה שהרי לא פעל מאומה א"כ אנן סהדי דמחל בלב שלם ואינו יכול לחזור בו ומה שמגיע לו חוב אצל שמעון יתבע אותו בע"פ זה ראיתי לכתוב בקצרה ובזה יהי' שלום: