שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:רעו

1שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג החריף חכם ושלם מוה' מנחם מענדיל נ"י אבד"ק סטאניסלאווציק:

2מכתבו מגלה עפה הגיעני תמול והייתי כגבר עברו יין. והנה היום נתתי אל לבי ועברתי על דבריו ואם אמנם רחק ממני מנחם ולא ידעתיו בכ"ז ראיתי דבריו והם ד"ת כי יחם לבבו על אשר העבירו את הדין על השו"ב בדברי רוח והנה חפשתי מה להשיב ולא מצאתי דבר מה אומר ומה אדבר אחרי כי הפך ישראל עורף אל האמת וכשאני לעצמי עיינתי בגוף הגב"ע ולא מצאתי אף אפס קצה שמץ פסול על השו"ב ובאמת בושנו מכם צדיקים ופרושים המכנים עצמם בשם חסידים ויתגדרו בפני ההמון אשר כל מגמתם להרחיק ממרק פיגולים אף לספק אחד מני אלף והלב יודע אם לעקל או לעקלקלות כי בשנאתם וקנאתם לעני האומלל הזה מעבירים קול במחנה כי נמצא עולתה בו ומאד יפלא אם יחושו על שמץ פסול אחת מני אלף מדוע לא יחושו לכמה לאוין מפורשים כי עוברים על לא תשנא את אחיך ומרבים העם להביא בשיח שפתם לשה"ר ושקר וכל תועבה וגם שופכים דמים כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה האיש אשר עמל להיות מכלכל לחם ביתו באומנות נקיה להיות שו"ב ואם יפסלוהו בדבר שקר ובדברי כזב כמעט חיים בלעוהו כי מה יעשה האומלל הזה ולא ידע עצות בנפשו להביא טרף לביתו אם לא ע"י אומנתו אשר למד אחיי אל נא תרעו ומה תענו ליום פקודה כי יפקוד ד' צבאות וירא בעיניו והנה דמו ודם זרעותיו צועקים לאמר הבה לחם ואם אין מתים אנחנו. והנה אם אמנם מעלתו ביקש מאתי להעתיק הגב"ע למען לא יחשדוהו כמשנה ואני לא ידעתי איככה ימצא איש יפצה פה ושפתים נגד האיש אשר הוא מורה לצדקה וכל מידי דאיתא בשאלה סמוך להם על הוראתו ובדבר החמור כזה לשנות הגב"ע אשר ע"ז כל יסוד הענין הטבע ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ואם ישתנה הענין כחוט השערה ישתנה הדין ח"ו לחשוד אף איש הקל שבקלים כי ישנה בשאט בנפש אף כי המורה אשר יורה יורה וע"כ לא חפצתי להעתיק ומה גם כי לא חפצתי להעתיק פן מתוכם ילמדו לשקר כי כן כל אורחי מחזיקי המחלוקת וכזה וכזה תאכל חרב המחלוקת ואמרתי הלא הדבר הוא אצלי ואם יאמר איש אחד כי נשתנה השאלה יכתוב הוא גב"ע ואראה אם נשתנה הדבר. ובאמת בגב"ע אשר העתיק לי מלבד כל ההערות אשר העיר מעלתו צדקו כל דבריו. ואף אם בפלפול אשר פלפל יש בכמה דברים לבנות ולסתור ולא עת האסף פה כי היום יום שמחות הוא ועש"ק ובפרט כי אין צורך לכל פלפול כי לא ראיתי חטא ופשע מה שעשה השוחט אחת היא אשר אמרתי כי ראיתי בגב"ע נגד השוחט. והנה מצאתי בו סתירה גלויה לכל העדות כי אחרי שהעיד ר' אורי בר' אברהם כ"ץ שאחיו ר' יעקב שמואל היה אתו וכאשר ראה השוחט אותם לקח הסכין ושחט תיכף וכן העידו העדים המסייעים להשו"ב כי ראו ר' יעקב שמואל לופט וא"כ הרי נצטרפו שני אחים בשעת ראיה ולדעת רבים מגדולי הפוסקים בחו"מ סי' ל"ו כל שנצטרפו בשעת ראיה מבטלים כל העדות ומשנה שלימה היא מה יעשו שני אחים שראו באחד שהרגו את הנפש אלא שכאן האחים רוצים להרג הנפש נפשו ונפש זרועותיו והרי אף בד"מ בטל כל העדות אף כי לפסול האדם משחיטתו הדומה לד"נ ועיין באהע"ז סימן י"ז וסימן מ"ב וסימן י"א מה גם כי לא היה בפני בע"ד וכבר נודע מ"ש הרא"ש בתשובה וצווח ככרוכיא שהב"ד שקבלו עדות שלא בפני בע"ד הם ע"ה ואף שבגב"ע האחרון ג"כ לא ראיתי שהיה בפני בע"ד הרי זקני הרמ"א ז"ל סימן י"ב כתב בתשובתו דכיון שהעידו הראשונים שלא בפני בע"ד יכולין לקבל האחרונים שלא בפני בע"ד ע"ש. וע"כ דרך כלל אני אומר שהגב"ע שהגבו נגד השו"ב בטל ומבוטל כחרס הנשבר וכל המערער אחר השו"ב או שהוא חסיד שוטה או שהוא רשע וגס רוח וע"ה. ועתה ירא מעלתו אחרי כי הוא המורה הוא מחויב לפרסם הדברים כי השוחט הוא כשר ואם יש איזה דבר לפסול אותו ישלח הגב"ע חתום ומחותם בעדים כשרים ומה טוב שיחתמו חתימת הקהל וטובי העיר ויתקיים כי הוא אמת ואראה אם יש איזה דבר למצוא בו פסול אז ברצות ד' אכתוב כיד ד' הטובה עלי כי אין אני מכיר אחד מהם ושמותם המפורשים כראובן ושמעון יהיו לי. וע"כ אליכם אשים אקרא אל תרבו בגנות משום מעשה שהיה ודי לכם כי כבר קפחתם פרנסתו וצערתם אותו עד כה בדברי שקר וכזב אשר שמעתם מהגב"ע הבדוי מלב בעוה"ר ולמה יתחלל שם שמים על ידכם המעט מכם כי אנחנו לשמצה ולקלס עד כה כי תרבו להוסיף יגון ומכאוב אחיי הסירו שנאת חנם מכם. ובטוח אני באחינו ב"י אשר יקיצו לקול דברי הדובר ממעמקי הלב ודברים היוצאין מן הלב ונאמרים בלי לב ולב ויכירו וידעו כי לא טוב עשו. וד' הטוב יכפר בעד שגגתכם כי התעו אתכם דברי הגב"ע אשר כל רוח אין בקרבו ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה. זה אשר השבתי לו. ועתה ארשום בקצרה מ"ש לי לעצמי במה שהאריך בענין שויא אנפשיה חד"א לא ידע כלל ממה שנחלקו בשו"ת מהרי"ט ומהר"י בסאן אם שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא הוא מתורת נדר או מתורת דעל עצמו נאמן מתורת הודאה ועיין בשעה"מ פ"ט מאישות שם האריך בזה. ומה שהקשה ממוציא ש"ר איך יכול לישאנה ע"כ באשת כהן וכבר נתקשה בזה הגאון מוה' בעריש ז"ל ועיין בישועת יעקב אהע"ז סימן י"א. ומה שהקשה מר"י שהלך ביוה"כ שחל להיות בחשבונו עיין נוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סימן כ' ומ"ש מדברי הש"ס כתובות ט' עיין בשיטה מקובצת שפירשו דכל דלא קים ליה ואינו אוסר רק מחמת ספק לא שייך שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא. וגם מ"ש מהך דאין אדם משים עצמו רשע עיין ת"ץ סימן קמ"ו ובשעה"מ שם אבל באמת לנ"ד א"צ כלל בזה דלא העידו שום דבר שיפסול לשחיטה. ומ"ש כל דהוה תרי ותרי על השוחט אוקי השוחט בחזקת כשרות. הנה מלבד דיש להבהמה חזקת איסור אף גם דהדבר מחלוקת הפוסקים והקדמונים בתרי ותרי לפסול האדם מחזקת כשרות וקי"ל בחו"מ סימן ל"ד סעיף כ"ח דהוא ספק פסול. והנה בג' ניסן הגיעני שנית מכתבו ושאל אשר לא ביארתי מה משפט האנשים שאכלו משחיטת האחר נגד קבלתם במכתב שיאכלו מהשוחט הזה וגם אם שייך שויא אנפשי' חד"א. והשבתי כי פשיטא שכל עוד שלא נמצא פסול בשוחט הלז עפ"י שני עדים שלא כדין עשו נגד קבלתם וגם שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא לא שייך בזה כי אחר שלא קבלו רק עפ"י עדים האלו ואחר שנתברר כי העדים פסולים א"כ אין קבלתם כלום כי בין ששויא חד"א הוא מתורת נדר או מתורת הודאה כל שהוא בטעות ל"ש כאן כמ"ש בישוב קושית הגאון מוה' בעריש ז"ל הנ"ל דכיון דמוש"ר הוא רק שאמר שלא מצא בתולים ולא נודע לו אם היא בעולה או מוכ"ע וכדומה רק שביקש וחקר אחר הדבר והביא עדים ואח"כ הוזמו העדים כמ"ש הרמב"ם פ"ג מנערה הלכה וא"ו וכיון שנתברר שקבלתו הי' בטעות אין כאן שויא אנפשי' חד"א ול"ד למ"ש המלמ"ל פ"ט מאישות בשם הרשב"א דשם הוא אמר בשם העדים שקר וא"כ אף שהעדים הכחישו אותו אבל הוא שקר בזה אבל כאן הוא לא שקר רק שהעדים אמרו לו וכל שנתברר שעדותם שקר הוה קבלה בטעות ולא עדיף מאלו היה נותן אמתלא מבוררת דמועיל ועיין יו"ד סימן א' וסימן קפ"ה והרי אין לך אמתלא מבוררת מזה שיכול לחזור ולומר ששקר העידו לו ואף שאינו חוזר שוב העשה דולו תהיה לאשה חל עליו דהא היה יכול לחזור בו והרי לא שייך בזה שויא חד"א וז"ב וה"ה בנ"ד כל קבלתם היה עפ"י הגב"ע וכל שאין בגב"ע ממש לא שייך שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא ואף אותן העדים שהעידו בשקר ולא רצו רק אם יהיו אסור עפ"י הדין אבל לא כשהגב"ע בטל וגם לא הי' קבלתם בתורת נדר ובתורת הודאה כ"א מפאת שנאה וקנאה ופתויי היצר בעוה"ר לנקום נקם בהשוחט ע"כ לית שום בית מיחוש בזה והשו"ב הוא כשר כדבר האמור:

3והנה ביום א' תבא תרי"ג הגיעני עוד דברי הרב מוה' מענדיל הנ"ל והנה ביקש מאתי ע"ד כי הרב הגאון מוהרש"ק נ"י מבראד כתב על השוחט הנ"ל בזה"ל ע"ד השו"ב דק"ק סטאניסלאווטשיק שמו מוה' ברוך צבי הנה המעשה שהיו כמה אנשים שהעידו על פסולו והיו איזה אנשים המכחישים אותם והנה מהראוי הי' לפוסלו מיד כדין המפורש בחו"מ סי' ל"ד בתרי ותרי שהוא פסול ומה גם בשוחט שהוא בחזקת איסור רק היות כי כבר קדמני רבנו הרש"ל ביו"ד סימן קי"ט בט"ז שאין בזמנינו להעמיד הדת על תילו נכנסתי לפנים משוה"ד והתרתי לכל מי שאין מאמין להעדים הפוסלים אותו ואינו פסול רק להמאמינים להעדים הפוסלים אותו אך כהיום אני רואה שהוא אוכל שום וחוזר להיות ריחו נודף ועושה תחבולות שלא יניח לשום שוחט לשחוט לאנשי ק' האסור עליהם שחיטתו ורוצה להכריח לאכול דבר האסור להם או להשביתם מכבוד שבת ויו"ט בזה אני חוזר לעיקר דדינא שהוא פסול לכל העולם כחתיכה דאיסורא ואינו מותר רק לאלו האנשים שהיו בעיר המכחישין לאלו העדים הפוסלים אותו אבל לכל העולם הוא כחתיכה דאיסורא וגם מצד התחבולות שלו להכריחם לאכול דבר האסור להם ולהשביתם מכבוד שבת ויו"ט כדאי הוא לאוסרו. וע"ז צווח הרב מוהר"מ הנ"ל שזה תורה חדשה דהכי בשביל שמבקש שהשוחטים לא ישיגו גבולו יהיה עי"ז פסול וזו תורה חדשה. ואני אומר שיפלא בעיני על מה עשה ככה ואני תמה על שמתחלה היקל בתרי ותרי בשביל דברי הרש"ל הובא בט"ז סימן קי"ט ס"ק י"ז. ואני מתפלא על עצמי דאיך אפשר דבתרי ותרי יקילו בשביל שהדור פרוץ ועיין באהע"ז סימן מ"ז ובשו"ת רמ"א סימן י"ב ובכמה מקומות ואנה מצינו כן ושם שאני דזה אינו רק למגדר מלתא שיהיה תשובה ברורה וא"כ בזמן הזה יש להקל לעשות תשובה באופן אחר. וגם מה שרוצה לפסלו כעת לא ידעתי סוף דבר איני רואה לפסול השוחט בפרט שכבר כתבתי שהעדים הפוסלים הם קרובים שני אחים וע"כ הדבר ברור דהשוחט כשר: