שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:רפו
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:286
Open in the reader →1שלום להרב המופלג בתורה וכו' מוה' משה זאב נ"י מו"ץ דק"ק פיטרא:
2מכתבו הגיעני כמו רגע. והנה אעתיק השאלה כמו שביקש איש אחד מכפר שמו ר' מיכל שהיה חייב על טראטין בעיר יאס סך שמונה ושמונים אדומים ויען שמהכפר לא שכיח עו"ש ולא ב"ד ליאס וכבר הגיע הזמ"פ מהחובות לזאת בא ר' מיכל העירה ומסר הסך הנ"ל לגיסו ר' צבי וביקש מאתו לשלוח המעות להמלוים שלו ליאס וטוען ר' מיכל שבפירוש דבר עם ר"צ לשלוח המעות ליאס ע"י מוקדם דייקא באופן שבאם יקדים לנסוע הפאסט מגילעגינהייט ישלח דייקא ע"י הפאסט ובאם שיקדים הגילי"ג ישלח ע"י גיל"ג כי רצונו לקום בהמנותא לפרוע להמלוים בזמן היותר מוקדם האפשרי וקבל ממנו ר"צ המעות ולא קיים כפי המדובר כ"א שלח מעותיו ע"י קרובו של ר"צ ביום ג' והפאסט הלך מכאן ביום א' שלפניו והנה השליח הנ"ל שהוליך המעות הנ"ל ברח עם המעות הנ"ל ועוד עם איזה סך מה ששלח על ידו גם אחיו של ר"ץ הנ"ל ולא נודע מקומו איה והנה כהיום בא ר"מ הנ"ל ותובע מגיסו ר"צ הנ"ל שהוא חייב בההיזק משני טעמים א' כי ר"צ שינה בהשליחות שהי' לו לשלוח המעות ע"י הפאסט המוקדם כפי המדובר שהיה ביניהם ועוד טוען ר"מ הנ"ל שאפילו אם הי' נוסע האיש הנ"ל קרובו של ר"ץ במוקדם מהפאסט לא היה לו לשלוח ע"י איש כזה שאינו נאמן אצלו כי הוא גלמוד בלי אשה ובנים ובלי נכסים והוא גר מארץ נכרי' ע"כ תוכן השאלה. ולפענ"ד במ"ש מעלתו בטענה הראשונה יפה כתב מעלתו שישבע ר"צ ע"ז אמנם אף אם יתברר זאת הנה מעלתו כתב דאם מחמת השינוי בא ההיזק דחייב וציין מעלתו בש"ך סימן קפ"ג ס"ק ט' אמת שנמצא שם זאת והדברים פשוטים ובאמת שאף אם אין ההיזק בא מחמת השינוי כל ששינה נעשה המעות הלואה אצלו וחייב באונסין כמ"ש המשנה למלך פ"א משלוחין שבתשובת ב"י חולק על המבי"ט בזה וכ"כ הקצה"ח שם ועיין כתובות שם מ"ש בזה ולא הבינותי תירוצו. והנה לכאורה יש לחייבו בלא"ה דהא הי' המעות לא צרור ולא חתום וא"כ חייב בגניבה ואבידה אף שלא נשתמש בהם ואם נשתמש חייב באונסין וכאן לא הוה אונס כיון דזה א"ל שלא ישלח ע"י שליח אם הפאסט מוקדם וזה שינה ואף שזה היה נאמן בעיניו מ"מ לא הוה אונס גמור וקרוב לפשיעה שיתן כ"כ מעות לאיש ריק כזה ואף שזה טוען שכבר שלח עמו אז סחורה הנה אינו דומה סחורה שיהיה הגניבה ניכר משא"כ מעות שיוכל להטמין בל יוודע לאיש ואין סימן במטבע וגם סך רב כזה פשיטא דלא מקרי אונס מיהו השליח אסור לשנות ולא הוה ש"ש כלל כמ"ש הב"י ביו"ד סימן קס"ט שביאר הדברים כן וא"כ לא נעשה ש"ש וכל שלא נשתמש פטור ודברי הש"ך בחו"מ סימן קכ"א ס"ק ל"ה תמוהין ויגעתי ומצאתי בכתובות שם שעמד עליו ונהניתי ועיין בית שמואל סימן ל"ה ס"ק כ"א ובגליון כתבתי שם דא"י להחליף כלל ע"ש בהגהותיי על הש"ע שם הנקרא שי למורה וע"כ משום זה פטור אבל כל ששינה בשליחות חייב כדבר האמור וגם באמת זה קרוב לפשיעה וכמ"ש וע"כ לפענ"ד ברור שר' צבי חייב בזה לשלם כשישבע ר' מיכל שכן התנה עמו ואם לא ישבע ר"מ ג"כ נראה לפענ"ד דזה מקרי קרוב לפשיעה ששלח ביד נער כזה סך רב כזה והוא אמר עכ"פ עם גילעגינהייט בטוח וע"כ אם לא ישבע ר"מ ולא ר"צ יבצעו תמימים אבל כשישבע ר' מיכל שכן התנה עמו מחויב ר' צבי לשלם כיון ששינה: