שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:שיט
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:319
Open in the reader →1שלום וכ"ט אל כבוד הרב החריף החסיד כו' מוה' אלכסנדר אבד"ק קאזווע נ"י:
2מכתבו הגיעני ע"ד שאלתו ראובן ושמעון נו"נ בשותפות ולאשר אינם דרים במק"א אך רחוק ביניהם כג' פרסאות עשו כ"פ חשבון ביניהם כמה נתן כל א' מהם לשותפות ולבסוף אחר כלות עסק השותפות כשעשו חשבון ביניהם הגיע לראובן משמעון סך חמש מאות ר"כ ונתן לו שמעון טראטי ע"ז הסך אך לא נתן לידו הטראטע רק להשליש כי אמר להשליש שיש לו איזה טעם שאינו רוצה ליתנו ליד ראובן ואמר השליש שהוא טעם הגון כי אין הפסד לראובן במה שיהי' מונח ת"י השליש כי תיכף בכלות הזמן אשר הוגבל ביניהם ימסרוהו ליד ראובן ונתן לו שליש צעטיל ע"ז ובהגיע תור זמן המוגבל לקחת ראובן הטראטי מיד השליש טוען שמעון שעיין בחשבונו וראה שיש לו טעות כי בחשבון נאמר שראובן נתן לו מה שפדה בעד יי"ש סך ה' מאות ר"כ והוא נזכר שלא קבל כלל החמש מאות ר"כ וראובן אומר שהוא זוכר בבירור ששלח לו החמש מאות ר"כ אך אינו זוכר ע"י מי לאשר כבר חלף הלך לו יותר משנה מעת ששלח לו ושמעון אומר אף אם יהיה כדבריך ששלחתי לי אך אנכי לא קבלתים וע"ז טוען ראובן הלא עשית עמדי כ"פ חשבון וראיתי החמש מאות ר"כ בתוך החשבון ומדוע החרשת ע"כ ת"ד שאלתו. הנה הדין פשוט כמ"ש הרב מהר"י ן' לב סי' א' כלל ט"ז סימן צ"א דאינו נאמן שמעון לטעון שטעה בחשבון ואף דהש"ך בחו"מ סי' פ"א ס"ק ע"ט חולק עליו היינו דוקא שם דנתן כת"י ונאמן לטעון טעיתי במגו דפרעתי אבל בממרמים שלנו שאינו נאמן לטעון פרעתי כמ"ש התומים סי' ס"ט ס"ק ה' דכיון דהורמנא דמלכא הוא דיכול למכרו מזה לזה ודאי מקפיד עליו ע"ש וה"ה בנ"ד כיון דנתן טראטע אינו נאמן לטעון טעיתי דהא אין לו מגו. איברא שיש לעיין כיון דבדיניהם כל שמניח טראטע כזה ביד שליש אין לו כח עוד ע"פ דינא דמלכותא א"כ יש מקום לומר דיוכל לטעון פרעתי אך נראה דנהי דאין לו כח כ"כ מ"מ צריך למיקם בדינא ודיינא ודאי קפיד וא"נ לטעון פרעתי. ועוד נראה דע"כ לא אמרינן דבכת"י נאמן לטעון פרעתי רק בכת"י שנתן להבע"ד וי"ל דלא חש ליה אבל מה שהניח ביד אחר בשלישות בודאי אין סברא לומר שיפרע ולא יחוש לקחת הטראטע מיד איש זר ומה גם דבד"ת נאמן השליש כשני עדים א"כ בודאי יחוש לנפשו שלא יניח הטראטע בידו. ועוד נראה כיון שהשליש נתן שליש צעטיל לראובן ושמעון אם הי' פורע היה השליש לוקח השליש צעטיל מיד ראובן וע"כ הדבר ברור דאין לשמעון טענה ואין ראובן צריך לשבע: