שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:שסב

1להרב המופלג מוה' ישראל נתן אלטר בהרב וכו' אבד"ק פיסטין בעהמ"ח תוספת חיים על התורה:

2נשאלתי בהא דמבואר ביו"ד סימן ק"ץ סעיף יו"ד וכן כתם שנמצא על בגד צבוע טהורים ושאל איך הדין אם צבוע בתולדה אם טהור. ולכאורה אמרתי דאין נ"מ דהטעם דאין צבוע מטמא משום דאין מראית דם ניכר כל כך וא"כ מה לי בגד צבוע או שצבוע בתולדה וע"ז שאל דא"כ אמאי בבדקה קרקע עולם דטהורה משום דר' נחמיה כדמסיק בדף נ"ח ותיפוק ליה דהו"ל צבוע דקרקע עולם עכ"פ מראה צבוע הוא ואינו מטמא. ולכאורה השבתי דאדרבא כיון שבדקה קרקע עולם וראתה שהיא נקי ואח"כ מצאה כתם א"כ ניכר שאינו מצד המראה שהרי בתחלה בדקה ולא מצאה דם מיהו לפ"ז אם תבדוק מתחלה בגדי צבעונים יהיה טמא וזה לא מצינו. ועוד הקשה דא"כ בהך דאמרו בדף סמ"ך ע"ב מעשה ונמצא דם על שפתה של אמבטי ועל עלה של זית בשעה שמסיקות את התנור ובא מעשה לפני חכמים וטמאום וקשה ניהו דלית להו דר"נ הא מכל מקום טהור משום דהיא בגדי צבעונים. ולכאורה רציתי לומר דטעמא דאין בגדי צבעונים מטמא אף שזה המראה של צבוע הוא ירוק וזה אדום וכדומה ומה בכך שזה אינו ניכר כל כך מכל מקום אינו מראה צבוע וצריך לומר כיון דבאמת לא ארגשה וכל הטעם דכתם משום דבשוק של טבחים לא עברה ודאי אתי מגופה וכל שיש לתלות שע"י הצבע בא שוב ממילא טהור משום דלא ארגשה ולפ"ז שם שיש לומר כיון שהסיקה התנור היתה טרודה ויוכל להיות דארגשה ולאו אדעתא שוב טמאה ול"מ מה שהוא צבוע. אברא דלפ"ז יקשה א"כ מה מקשה על ר"נ לימא דטעמא דר"נ משום דלא ארגשה והיא דרבנן לכך בדבר שאין מקבל טומאה לא גזרו אבל כאן שי"ל דארגשה ולאו אדעתה שוב בודאי טמאה אף על דבר שאין מקבל טומאה. מיהו לפמ"ש בנוב"י מהדו"ק חלק יו"ד סי' י"ב בטעמא דר"נ משום דכל דהוא אינו מקבל טומאה הספק שמא מעלמא בלבד סגי ע"ש א"כ שפיר מקשה דע"כ דלא כר"נ דאל"כ הוה ס"ס שמא מעלמא ואת"ל מגופה הא לא ארגשה וליחוש דלמא ארגשה ולאו אדעתה זה אינו רק ספק וא"ל דלא הוה מתהפך דזה אינו דיש לדון מתחלה שמא מעלמא ולא בעי מתהפך כמ"ש הש"ך סי' ק"י בכללי הספיקות ושפיר מקשה הש"ס אבל משום צבעונין לא שייך דעל זה לא שייך ס"ס דשם הוה רק ספק שמא משום הצבע אינו ניכר מיהו זה אינו דגם שם שייך ס"ס וע"כ מחוורתא דשם אתיא כרבנן דר' נתן ב"ר יוסף דס"ל דמטמא בצבעונים או דס"ל דדוקא לטהרות ולא לבעלה וע"כ צ"ע בכל הנ"ל:

3והנה לענין בגדים צבועים אם היא מתולדה אי שייך משום כתם הנה לענין נגעי בתים מצינו מחלוקת בפרק י"א ממסכת נגעים משנה ג' ועיין בר"ש שם ואנן קי"ל דאף ביד"ש נמי אינן מטמאים ואף דדרשי שם מקראי מכל מקום גם כאן יש לומר דשייך טעמו של רש"י. והנה הדגול מרבבה הקשה על הש"ע דלמה פסק להקל נגד דעת הגהמ"יי שמביא בשם רבינו שמחה וראב"ן דדוקא לענין שיהיה הבגד מטמא לטהרות הוא דצבעונין לא מטמא אבל לענין נדה לבעלה לא מקלינן ע"ש. ולפענ"ד נראה דיש להקל דהרי ר"נ אמר שכל דבר שאינו מקבל טומאה לא גזרו משום כתם וכבר כתבתי בשם הנודע ביהודה דהטעם הוא דבאמת יש ספק שמא לא מגופה רק מעלמא וכל דלא ארגשה טהורה וכתב הנוב"י דכיון דעכ"פ האשה טמאה ודחה דהא יש ס"ס וכתב שעכ"פ הבגד טמא ולכך מטמאין גם האשה ולפ"ז בדבר שאינו מקבל טומאה לא שייך זאת ע"ש ודפח"ח. ובאמת שגם הר"ן בחידושיו לנדה כתב הטעם דר"נ שלא גזרו בכתם כל שלא ארגשה רק משום דאם לא נטמא האשה יבאו להקל גם לענין הבגד ולכך כל שאינו מקבל טומאה לא גזרו ע"ש ולפ"ז גם לענין בגדי צבעונים דכל שהבגד אינו מטמא טהרות שוב גם על הכתם לא גזרו כמו בדבר שאינו מקבל טומאה. ומעתה שפיר פסק להלכה כיון דקי"ל כר"נ ממילא גם האשה אינה טמאה ומהתימה על הגמי"י שבאות ה' (בפ"ט מא"ב ה"ז) כתב בעצמו הטעם דר"נ משום דלא גזרו רק בדבר שמקבל טומאה וא"כ ה"ה בזה וז"ב. ובזה מיושב כל קושיות מעלתו דמה דבגדי צבעונים אינו מטמא הוא באמת רק לטהרות רק דלדידן דקי"ל כר"נ ה"ה בזה וא"כ שפיר הקשו על ר"נ מעלה זית ודו"ק היטב ועיין שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קס"ג:

4והנה ביום ה' תזריע מצורע י"ט למב"י שנת תרכ"ט הגיע לי תשובה מהרב המאוה"ג בעהמ"ח חידושי רז"ה על הלכות מקוואות והקשה על דברי דמה דבגד צבוע אינו מטמא היא רק בנגעים ולא בשאר טומאות וא"כ כיון שמקבל שאר טומאה שוב יקשה למה לא מטמא משום כתם ויפה הקשה ולפענ"ד נראה כיון דאינו מטמא בנגעים משום דבגד צמר ופשתים כתיב וזה אינו לבן א"כ ה"ה לענין נדה דבעינן דוקא אדום כדם וכל שצבוע ואינו ניכר אדמימות שוב אינו מטמא כתמים ועיין בחידושי הגאון מוהר"ר יונתן ז"ל בסי' ק"ץ שם: