שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:שעו
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:376
Open in the reader →1בהא דאמרו בפסחים דף ה' ש"מ מדר"ע תלת ש"מ אין ביעור חמץ אלא שריפה ופירש"י מדלא אפשר ביו"ט דהיה יכול לפרר ולזרות לרוח וקושית הפ"י מפורסם דכיון דכתיב תשביתו והתורה אחשבה לשריפתו א"כ גם פירור וזורה לרוח ושאר דברים שעושה הוה מלאכה כמ"ש רש"י בביצה דף כ"ז לענין חלה טמאה וכבר כתבתי בזה כמה דברים וגם כבר נדפס בשו"ת שואל ומשיב. וכעת נראה עפמ"ש התוספות בשבת דף צ"ד ד"ה ר"ש דענין מלשאצל"ג הוא כשעושה מלאכה וא"צ לאותו צורך שהיה צריך במשכן וכתבו דזב בכיס שלא יטנפו כליו הוה א"צ לגופה שא"צ לכיס עצמו ואפילו למנות ראייתו או נקיים דצריך לכיס מכל מקום אין צורך להוצאה זו דה"נ סגי ליה אי יתיב בחד דוכתא ע"ש ולפ"ז כאן שא"צ לשריפה עצמה רק להשבית החמץ והוה סגי ליה בפירור וזורה לרוח שלא יהיה החמץ בעולם אף ששורף אין צריך לגוף השריפה וא"כ היאך אפשר לומר דגם פירור אסור דהרי חשבה מלאכה באם היה שורף דזה אינו דכל כה"ג אף שהיה שורף לא היה חייב דהוה מלאכה שאצל"ג וא"כ מכ"ש דהפירור וזורה לרוח לא חשיב מלאכה וע"כ דאין ביעור חמץ אלא שריפה וא"כ לא היה יכול לקיים רק בשריפה והוה מלאכה הצריכה לגופה ודו"ק וגם לרש"י דמשאצל"ג היינו באם אינו צריך לאותה מלאכה רק לסלק מעליו הנזק כגון צד נחש שלא ישכנו וא"צ לנחש ג"כ אפשר דכל שא"צ לגוף השריפה רק לסלק הנזק שלא יעבור בבל יראה והיה יכול לסלקו ע"י פירור וזורה לרוח הוה משאצל"ג ופטור ודו"ק: