שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:שצ
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:390
Open in the reader →1נשאלתי בהיות אור ליום ב' צו העבר נתנו ס"ת ודרך העולם שמשיירין איזה אותיות בסוף התורה והעולם קונים לכתוב האותיות. אך לאשר העולם אינם מורגלים בכתב אשורית ע"כ הסופר משרטט בשריטות דיו האותיות רק שמניח קצת חלק באמצע האות וזה בא וממלא ואירע שאחד שהיה בר מצוה בן י"ג שנה ויותר אך שלא נבדק אם הביא סימנים קנה ג"כ אות אחד ומילא האות בדיו ובא אחד וערער והביא בידו מ"ש הגאון מוהר"ע ז"ל חלק או"ח סי' ז' לענין קטן שלא נבדק דפסול לס"ת דאף דיש חזקה דרבא מכל מקום לענין מצות תפילין דאורייתא וכן לס"ת לענין קריאת פ' זכור דאורייתא לא מועיל חזקה דרבא ומזה דן דפסול לקרות בו. והנה אני אומר דזה טעות ומראש צורים נראה הנה בהא דאמרו במגלה דף ח"י השמיט בה אותיות או פסוקי' וכו' ומסיק הש"ס הא בכלה הא במקצתה הביא הר"ן ברי"ף שם בשם הרמב"ן דמאי דאמרו דמקצתה כשרה דוקא מגלה אבל בס"ת פסול ואף כתב אחר מעכבן ואף דאמרו בגיטין דף סמ"ך ס"ת שחסר יריעה אחת אין קורין בו הא חסר פסוק אחד דקורין היינו דוקא בחסר בסוף הס"ת או בסוף החומש אבל באמצע פסול והר"ן דחה זאת דדוקא לענין שלא קיים מצות כתיבת ס"ת וצריך תיקון אחר הוא דפסול אבל לענין מצות קריאת ס"ת שהוא מתקנת עזרא וסייעתו אין לפסול ע"ש ועיין תוספות מגילה דף ט' ד"ה בשלמא ובפסקי תוספות סי' כ"ד דפסוק אחד שחסר מותר לקרות בו ועיין בחידושי רשב"א גיטין דף ס' שדחה תירוצו של הרמב"ן והעלה דכל שאינו חסר באותו חומש רק בחומש אחר עד"מ שחסר בספר דברים והוא קורא בויקרא מותר וכ"כ בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תרי"א וכ"כ הנימוק"י והובא ביתה יוסף סי' קמ"ג באו"ח ועיין בתפארת ישראל לזקני הגאון מוהר"ל מפראג ז"ל פרק ס"ז שהאריך ג"כ לדחות תירוצו של הרמב"ן ומ"ש לדחות דברי הנימוק"י באמת שהרבה קדמונים ס"ל כן וכבר הארכתי בזה בחבורי יד שאול סי' ער"ח ע"ש והבאתי דברי המאירי במגילה שכתב ג"כ דאם חסר בחומש אחר אינו פסול מלקרות בחומש שאינו חסר נמצא לפ"ז כאן ודאי אינו פסול מלקרות דלשיטת הרמב"ן כאן שחסר בסופו ודאי אינו מפסל ולהר"ן כשר לגמרי ולהרשב"א ונימוק"י ומאירי ורוב הפוסקים עכ"פ כעת שקורין סדר ויקרא ובזה אינו חסר וכשר עכ"פ לקרות בו ויכולין לתקן עכ"פ ויכתבו האות הלז שנית ודיו ע"ג דיו כל שהראשון פסול מותר לתקן ועיין תוספות גיטין דף י"ט. אך כ"ז אם היה כותב הקטן אבל כאן שהסופר כתב בדיו רק שזה ממלא האות פשיטא שאינו פסול דהרי לא כתב כלל ורק שמילא הכתב ובזה לא מפסל דא"ל דהוה עכ"פ מקצת אות דכל שכבר כתב רק שחסר המילוי פשיטא דלא מקרי חסר ולא מקרי פסול כלל ובפרט שכפי הנראה לכל הפוסקים חסר אות אחת אינו פסול תורה רק מדבריהם פשיטא דלא מקרי חסר כל שאינו רק ממלא ועיין בגיטין דף י"ט לענין גט דאינו רק מפני תקנת עגונות שאינו רק מדבריהם דע"ח אינו רק מדבריהם וכאן פשיטא דכל שאינו רק מדבריהם סמכינן על חזקה דרבא דבדרבנן שפיר סמכינן ע"ז וז"ב ועיין פר"ח או"ח סי' קמ"ג שם שהביאו ראיה דחסר בחומש אחת אינו מעכב על השני מיומא דף ע"ז ואני בסי' ער"ח שם דחיתי ראיה זו ומצאתי שגם זקני הגאון במג"ש שם הביא ראיה זו ע"ש מה שהאריך ומתוך דבריו היה נראה לי דאף פ' זכור דהחיוב מן התורה ג"כ כשר בחסר אות אחת ואפילו באותו חומש דדוקא לענין קריאת ס"ת אפשר דיש לפסול אבל לא לענין קריאת פ' זכור דאינו צריך ס"ת רק שלא לקרות בע"פ הוה דומיא דכה"ג שכתב הפ"י שם דכשר אפילו שחסר דא"צ בשביל קריאה רק שלא להיות ע"פ בודאי כשר כל שנכתב אף דנכתב בפסול אבל ע"פ לא מקרי וכאן עדיף יותר דלא היה רק מילוי בעלמא ויש חזקה דרבא שפיר מותר לכ"ע ודו"ק היטב. עוד נראה לי דבר חדש דכאן דהסופר כתב מקצת אות והקטן מלאהו דכשר וחילי דילי דהרי שיטת התה"ד סי' רכ"ח דאם כתב מקצת אות שלא לשמה ואח"כ נזכר וכתב לשמה כשר וכן קבע הרמ"א בש"ע אהע"ז סי' קל"א ס"ט ע"ש וכן לענין תק תוכות כתב כן דכשר אם נגמר האות ע"י כתיבה כמ"ש שם ס"ד בהג"ה ואף דבשו"ת מהרד"ך חולק ע"ז עיין בב"ש שם ועיין פר"ח שם שהאריך לפסוק דלא כתה"ד והרמ"א מ"מ כאן שאינו רק דרבנן ויש חזקה דרבא פשיטא דכשר ואף תיקון לא צריך כנלפענ"ד ברור. והנה כבר הבאתי בחבורי יד שאול סי' ער"ח דברי הפר"ח לענין מ"ש הנימוק"י דבחומש אחר אף דבחלק חומש אחר חסר כשר מהא דאמרו ביומא דף ע"א וכל כך למה כדי שלא יוציא לעז על ס"ת ופירש"י שלא יאמר ס"ת חסר אותה פרשה וע"ז הקשה דא"כ היאך קראו פ' אחרי בזו הס"ת וע"כ דבחומש אחר כשר וכבר כתבתי שם בזה וכעת נראה דחשו שלא יאמרו שבס"ת אין כתוב כלל אותה פרשה רק שהכהן מעצמו קורא דברים אלו אבל לא נכתב בס"ת. ובזה אתי שפיר מה דפריך ונייתי אחריתי ונקרי והיינו דאל יראו שכתוב בס"ת ומסתמא כתוב בראשון ג"כ וע"ז משני דא"כ למה לא קראו בס"ת הראשונה וע"כ דשם חסר הוא ועיין רש"י שכתב שלא יאמרו חסר הוא ולא כתב כמ"ש בראשונה שלא יאמרו שס"ת חסר אותה פרשה משום דכאן רואין שכתוב וע"כ דרק בראשון חסר ודו"ק: