שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:צו
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:96
Open in the reader →1לכבוד ש"ב הרב המאוה"ג החריף וכו' מוה' יהודא ליבוש היילפרין נ"י אבד"ק חראסקיב:
2מכתבו הגיעני. יען כי אני עוסק ברפואות ויושב פה קרית חוצות ע"כ נתאחר עד כה והנני משיב בקצרה. הסופר הלז הוא פסול וראוי להעבירו וכל האריכות שהאריך מעלתו הוא ללא צורך. והנה אין להאמינו ששוגג היה דהרי הוא מכחיש הדבר והוה כאומר לא לויתי וכאומר לא פרעתי דמי ועיין בתוס' שבועות דף מ"א ע"ב ובלא"ה הרי בשתלא טבחא ואומנא וספרא קיי"ל דכמותרין ועומדין ואם היו יכולין להתנצל ולומר שהיו שוגגין לא היה שייך לומר כמותרין ועומדין. וכמדומה לי שהראב"ד ז"ל מובא בש"מ כ"כ אך אין אתי שום ספר לעיין בו ומה"ט אפשר גם הטבח אינו נאמן לומר שהיה שוגג רק בשנראין הדברים שהוא בשגגה וכאן נראין הדברים להיפך שמעשים מכוערים עשה שהוא חומד ממון וחשוד ע"ז ועיין בח"מ סימן ש"ו דבספרי דשטרי הוה כמותרה ועומד ומכ"ש בסופר סת"ם הוה ודאי פסידא דלא הדר דהא הוה ברכות לבטלה וגם הוה קרקפתא דלא מנח תפילין. ומה שהאריך בענין עד א' בהכחשה שלא נפסל רק עפ"י מעלתו. ידע מעלתו כי מלבד אחד שהוא ממונה לרבים יש לו נאמנות כשנים כמ"ש בשו"ת הרשד"ם סימן נ"ג ומכ"ש כאן דמעלתו נתמנה לרב והמנוהו על כל הוראות אף גם דאיסור בע"א הוחזק כמ"ש הרמב"ם בפ"ז מסנהדרין ונאמן ללקות על ידו וגם כאן שמעלתו הורה מכבר טרם שידע מי הוא הסופר והוחזק האיסור ע"פ פשיטא שנאמן נגד הסופר דאז לא היינו דנין על הסופר רק על המזוזה עצמה. וגם מה שהורה הסופר בתיבת לתת לפסול התיבות הנשארות ועי"ז לא מקרי שלא כסדרן. הנה הורה כבן סורר ומורה. ואני אומר שאף אם היה גורר את כל האותיות הוה מקרי שלא כסדרן דאי אפשר שלא יהיה נשאר קצת מהכתב הראשון והוה שלא כסדרן וגם מחזי כמנומר מכ"ש שלא גרר רק שפסל האותיות מה גם שהתיבות הנכתבות בקדושה אסור לגרור אותם ואף אם היתה הוראתו כהוגן הוה עזות וחוצפות יתירה שהורה לעצמו בלי חכם בדבר חמור כזה וע"ז נאמר בסוף סוטה שרי ספריא למיהוי כחכימיא. וע"כ יפה עשה שפסלו וראוי להעבירו עד שיקבל דברי חבירות ויחזור בתשובה גמורה כראוי ויבא לפני הרב ויבקש מחילה מהקב"ה ומספרי תורתינו הקדושה ואז נעיין בדינו ברצות ד' וכל זמן שמכחיש אינו מתודה על פשעיו כנלפע"ד: