שושנת העמקים על שיר השירים ז:יד
שושנת העמקים על שיר השירים · Shoshanat HaAmakim on Song of Songs 7:14
Open in the reader →1הדודאים נתנו ריח כו' אומר' כ"י ידענו ה' כי מה שתמנע מהדבק בנו הלא הוא על שלא פתחנו מאלינו פתח במסך העונות המבדיל בינינו לבינך ולמה לא תשי' לבך ה' אלהינו אל כל הזכיות אשר סגלנו כנודע כי אפי' רקנים שבישראל מלאים מצות כרמון ומה גם השלמים צדיקים וחסידים וזכיות קדומים מקדמונינו שכלם מעוכבים מלעמוד לנו עד יפתח שער במסך המבדיל מעין שכר המצות שלא תקבלנו הנפש בעלותה למעלה עד נקות כל אשמותיה תחלה כנודע כן כל זכיותינו וזכיות אבותינו הם כעל הפתח ממתינים להאי' לנו בהפתחם פתח אשר נפתח והביט' עלינו בעין חמלתך ולא יקלו כל הזכיות האלו לפניך מערך דודאי ראובן כי הלא הדודאי' של לאה נתנו ריח שבמעט דודאי' שכרה את יעקב אשר השכינ' תמיד עמו ומשכ' את השכינ' אליה כמרז"ל וישכב עמה בליל' הוא כד"א והוא אסור בזיקים ויצא משם יששכר הנותן ריח ריבוי תורתו בעולם באשר ה' אתו והיתכן שהדודאים קלי הערך הספיקו לתת ריח והועילה למושכך אחריה שע"כ נתנו ריח ויצא טבעה של תורת יששכר בעולם אנו שעל פתחינו אשר יפתח במסך הנז' כל מגדים הם זכיות שרפי קדש הנעשי' ע"י התורה ומצות שסיגלנו למעלה בשמים חדשים גם ישנים מקדמונינו שבפתוח מיד הם מוכנים האם ימעטו לפניך הדודאי' ההם שלא תעשה בגינם לקדם פנינו לפתוח לפנינו השער ההוא ולא תיחל עד נפתח אנחנו או לדבקנו בתורתיך עד תושרש בנו עד שהשער ההוא יפתח לפנינו.
2ענין הפתחים הנז' באו' ועל פתחינו יובן עם מז"ל שהעה"ז נברא בה"א שהוא דומה לאכסדר' כו' ומ"ט תלי ירך דה"א רמז לבעלי תשובה ולעיילי מתתא לא אסתייעה מלתא הנה יש פתחים שנים א' שעל ירכה דה"א וא' מלמטה ועל היות שניהם במציאות כלל אותם ואמר ועל פתחינו על הדרך עצמו שכתבנו ואמנם המגדים והזכיות הם חדשים מדורתינו אלה גם ישנים מהדורות הקודמים וסיימה אמריה ותאמר דודי צפנתי לך לומר אם תעננו אלהינו כי אין זה ק"ו כי לא שכירות ומציאו' הדודאים נתנו הריח ההוא מדבקותו יתברך והתורה שנמשכה ממנו רק שזכות דבקות לאה עם יעקב ההוא ולהבנות אז יותר ממנו עשתה זאת והוא יתברך מצפוני לבה ראה ויאשר' על דרך מעשה דרשב"י במדרש חזית על פסוק נגילה ונשמחה בך מהאשה שחשקה בבעלה לבלתי התגרש ממנו זכתה להבנות ממנו וזה לשון המאמר מעשה בצידן באחד ששהה עשר שנים עם אשתו ולא ילדה אתין גבי רשב"י בעיין למשתבקא דין מן דין אמר להון חייכון כשם שנזדוגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה הלכו כדבריו ועשו לעצמן יום טוב וסעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה בתי ראי כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך מה עשתה היא לאחר שיישן רמזה לעבדיה ולשפחותי' ואמרי להם שאוהו במט' וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא בחצי הלילה ננער משנתיה כיון דפג חמרי' אמר לה בתי היכן אני נתון אמרה ליה בבית אבא אמר לה מה לי לבית אביך ואמר' ליה לא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבי' אביך אין חפץ טוב לי בעי' יות' ממך הלכו להם אצל רשב"י ועמד והתפלל עליהם ונפקדו ללמדך מה הקב"ה פוקד עקרו' אף צדיקים פוקדים עקרות והרי דברים ק"ו ומה אם ב"ו על שאמר לב"ו שכמותו אין לי חפץ בעולם טוב ממך נפקדו ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכל יום ואומרים אין לנו חפץ בעולם אלא אתה עאכ"ו הנה כי נשאו ז"ל ק"ו ומה אם על שדבקה בבעל' כך אנו שדבקנו בהקב"ה עאכ"ו ע"כ יתכן פה כי אומר' כנסת ישראל אם על זאת זכתה לאה על שנדבק לבה ביעקב על שהוא קרוב אל השכינה מק"ו הוא שתעשה בגיני כי הלא דודי צפנתי לך אם מי שצפנה את בעלה כך מי שצפנה אותך כמוני ממש על אחת כמה וכמה והוא הק"ו עצמו שנשאו במדרש כנזכר וזהו דודי צפנתי לך: