שולחן ערוך, חושן משפט רכ

1המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: המוכר את הספינה מכר את התורן (פי' עץ גבוה שתולין עליו הנס והנס וילון התלוי בתורן נגד הרוח) ואת הנס ואת העוגנין (פירוש ברזל כעין מזלג המעגן ומעכב הספינה) ואת כל המשוטין המנהיגים אותה (ובכלל זה החבלים שמושכין בהן הספינות לנמל) (המגיד פכ"ז דמכירה) ואת הכבש (פי' גשר) והאסכלא שעולים בה לספינה ויורדים עליה ואת בית המים שבתוכה אבל לא מכר את הספינ' הקטנה בין שהיא עשויה לילך בה ליבשה בין שהיא עשויה לצוד בה דגים ולא את העבדים המשמשין בה ולא את המרצופים ולא את הסחורה שבתוכה ובזמן שא"ל היא וכל מה שבתוכה אני מוכר הרי כולם מכורים:

2המוכר את הקרון לא מכר את הפרדות בזמן שאינם קשורות עמו מכר את הפרדות לא מכר את הקרון: הגה היו קשורין זה בזה מכר הקרון מכר הפרדות מכר הפרדות לא מכר הקרון (טור) :

3י"א דה"מ במוכר אבל במשכיר את הקרון השכיר גם הפרדות אע"פ שאינם קשורות עמו:

4מכר את הצמד לא מכר את הבקר מכר את הבקר לא מכר את הצמד אפילו במקום שקורין [ מקצתן] לצמד בקר: הגה ודוקא שאינן קשורין ביחד אבל אם קשורין ביחד מכורים (טור בשם הר"י הלוי והמגיד פרק כ"ז דמכירה ונ"י פרק הספינה):

5המוכר את העול מכר את הפרה מכר את הפרה לא מכר את העול (ויש חולקין וסבירא להו דמכר העול לא מכר פרה (טור בשם הראב"ד) וכן נראה לי עיקר) :

6מכר את העגלה מכר את הבקר מכר את הבקר לא מכר את העגלה (ויש חולקין כמו שנתבאר):

7המוכר את החמור מכר את המרדעת (פי' כעין אוכף שמניחין על החמור כל היום כולו כדי שיתחמם) ואת האוכף (פי' כלי עץ נתון על המרדעת לרכיבה או כדי למנוע חכוך המשאוי) אע"פ שאינם עליו אבל לא מכר את השק ולא מרכבת הנשים ואפי' היו עליו בשעת המכר (אא"כ א"ל הוא וכל מה שעליו מכור לך) (טור בשם הרי"ף ור"י והרא"ש) :

8בכל אלו הדברים אין הדמים ראי' שאם טעה בכדי שהדעת טועה יש לו אונאה או ביטול מקח כדין כל מוכר ולוקח ואם טעה בכדי שאין הדעת טועה לא בטל המקח שזה מתנה נתן לו: הגה ודווקא במקום שקורין לבקר בקר ולצמד צמד אבל אם רוב בני אדם קורין לצמד בקר אז אמרינן הדמים מודיעים (טור בשם הרמ"ה) ואם כל בני אדם קורין לצמד בקר ולצמד לבד מפרשים צמד לבד אפי' בלא הודעת דמים הכל מכור (שם) וי"א הא דאמרינן מכר בקר לא מכר הצמד היינו בסתם דאימור לשחיטה זבניה אבל אם לרדיא מכר הצמד עם הבקר (שם בשם הרמ"ה הכל בטור) :

9המוכר את השפחה מכר כלים שעליה אפי' הם מאה אבל לא מכר השיריים ולא הנזמים ולא הטבעות ולא את הקטליאות (פי' חוטין שעורכין בהן גרגירי זהב וקושרין אותן על הצוואר בדוחק) שבצוארה ואם א"ל שפחה וכל מה שעלי' הרי כולם מכורים אפי' יש עליה כלים של מאה מנה:

10האומר לחבירו שפחה מעוברת אני מוכר לך פרה מעוברת אני מוכר לך מכר לו את הולד (וי"א דאפי' מכר לו שפחה ופרה סתם אם הם מעוברות הולד מכור) (טור בשם הרא"ש) :

11שפחה מניקה אני מוכר לך פרה מניקה אני מוכר לך לא מכר לו את הולד חמורה מניקה אני מוכר לך מכר לו את הסייח (פי' חמור קטן) שאין אדם קונה חמור לחלבה:

12האומר לחבירו ראש עבד זה או ראש חמור זה אני מוכר לך ה"ז מכר חציו וכן הדין בכל אבר שהנשמה תלויה בו א"ל יד עבד זה או יד חמור זה אני מוכר לך משמנים ביניהם (פי' לשון שומא כלומר שישומו אותו אבר שמכר לאיזה מלאכה הוא ראוי ולפי שוויו יטול) וכן הדין בכל אבר שאין הנשמה תלויה בו:

13אמר ליה ראש פרה אני מוכר לך לא מכר אלא הראש בלבד שהרי ראשה נמכרה תמיד בבית המטבחיים:

14המוכר את הראש בבהמה גסה לא מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הריאה לא מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הריאה אבל בבהמה דקה מכר את הראש מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הריאה מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הריאה:

15אין דברים אלו אמורים אלא במקום שאין מנהג ידוע אבל במקום שיש מנהג ידוע הכל הולך אחר המנהג:

16המוכר את הבור לא מכר מימיו מכר אשפה מכר זבלה (וי"א מכר בור מכר מימיו (טור בשם רשב"ם והרא"ש) מכר מים וזבל לא מכר הבור והאשפה) (שם בשם רמב"ם) :

17מכר שובך מכר יונים מכר כוורת מכר דבורים:

18י"א דה"ה איפכא מכר יונים מכר שובך מכר דבורים מכר כוורת בד"א שפירש שמכר כל פירות השובך והכוורת בלי שיור אבל אם מכר סתם פירות הכוורת לא מבעי' שלא מכר הכוורת אלא אף הדבורי' לא מכר כולם אלא יקח הלוקח ג' נחילים (פי' ג' חבורות הנולדות ראשונה שכן דרך הכוורת שבתחלת ימות הקיץ יוצא מן הכוורת נחיל של דבורים ילדות ומביא כוורת חדש ומכניסן לתוכו וכן לסוף ט' או י' ימים וכו' רשב"ם) הראשונים ומכאן ואילך נוטל נחיל ומניח נחיל כדי שתתיישב הכוורת ואם מכר סתם פירות השובך אינו יכול ליטול כל הגוזלות שילדו בו מעתה מפני שהאמהו' בורחות נמצא שהחריב כל השובך אלא מניח מהם כדי ליישב השובך וכמה מניח אם היו בו אמהות ובנות בעת מכירת הפירות מניח בריכה (פי' דרך היונים לעשות שני ולדות בכל חדש זכר ונקבה וכל שני ולדות נקראו בריכה) ראשונ' שיולידו האמהות כדי שיצטוותו האמהות עם הבריכה הראשונה ועם הבנות שעמהם ומניח ממה שיולידו הבנות ב' בריכו' כדי שיצטוותו הבנות עם שתי בריכות שיולידו וכל הנולד מאחר ב' בריכות של בנות והבריכה הראשונה של אמהות הרי אלו שלו: הגה בכל דברים אלו אין חלוק בין מכר למתנה אע"ג דלענין דברים המחוברים יש חלוק כמו שנתבאר לעיל סרט"ו סעיף ו' לענין מטלטלין אין חילוק (טור בשם רשב"ם) :