שולחן ערוך, חושן משפט רעה

1דין הזוכה בנכסי עכו"ם שנתגייר ומת בלא יורשין. ובו לא סעיפים: גר שמת ולא הניח בן שהורתו ולידתו בקדושה אע"פ שיש לו בנים שהורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה כל נכסיו הפקר וכל הקודם בהם זכה :

2גר שמת ובזבזו ישראל כל נכסיו אין הזוכים בנכסיו חייבים בקבורתו יותר משאר כל ישראל:

3שדה המסויימת במצריה כיון שהכיש (פירש"י כיון שחפר בה בהכאה אחת) בה מכוש אחד קנה את כולה ואם אינה מסויימת במצריה קונה ממנה באותה מכוש כדי שילך הצמד בשעת חרישה ויחזור:

4המצר (פי' כמו במשעול הכרמים שעוברים בו בני אדם משדה לשדה ערוך) והחצב (פי' חצב נגזר מן לחצוב להם בורות כלומר עשב ואילן ששרשיו חוצבין ויורדין בארץ אמות הרבה) שמתחמים (פי' מתחמין מגבילין תרגום והגבלת ותתחם) בו תחומין מפסיקין בנכסי הגר וכל המחזיק בשדה לא קנה אלא עד המצר או החצב:

5כל המפסיק לפאה מפסיק בנכסי הגר כיצד היה שם נחל או אמת המים לא קנה אלא עד הנחל או עד האמה וכל המפסיק בר"ה [נ"א ברשויות שבת] מפסיק בנכסי הגר כגון שהיה בין שתי השדות רשות היחיד או כרמלית אפי' היה ביניהם רשות שחולק לגיטין מפסיק:

6כל דבר המפסיק לטומאה מפסיק בנכסי הגר כיצד כגון שנכנס אדם לבקעה זו וטומאה בבקעה בצדה האחר ואינו יודע אם הגיע למקום הטומאה אם לאו כל מקום שמחזיקים אותה לטומאה הרי הוא כמקום אחר מוחלק בפני עצמו:

7בקעה גדולה שיש בה שדות רבות וכולם של גר אחד ולא היה ביניהם לא מצר ולא חצב ולא דבר מדברים המפסיקים ובא אחד והחזיק במקצת הבקעה לקנות את כולה כל הנקרא על שם אותו הגר קונה אותו: הגה וי"א דוקא בשדה בית השלחין אבל בשדה בית הבעל אם פירש לקנות כולן קנה כולן אבל אם החזיק סתם ולא פירש לקנות כולן לא קנה אלא ממקום שהחזיק מענה לארכה ולרחבה ואם הוא שדה שיש לו מצר קנה כל מה שבמצר (טור בשם הרא"ש) :

8שתי שדות בנכסי הגר ומצר אחד ביניהם החזיק באחד מהם לקנותה קנאה החזיק בה לקנותה ולקנות את חבירתה זו שהחזיק בה קנה אבל חבירתה לא קנה החזיק בה כדי לקנות חבירתה לא קנה אחת מהן חבירתה מפני שלא החזיק בה ואותה מפני שלא החזיק בה כדי לקנותה:

9החזיק בה לקנותה ולקנות את חבירתה ואת המצר שביניהם או שהחזיק במצר לקנות את שתיהן ה"ז ספק ואם בא אחר והחזיק בה כדי לקנותה זכה האחרון:

10וכן שני בתים זה לפנים מזה שהחזיק בא' מהם לקנותו ולקנות את השני לא קנה אלא זה שהחזיק בו בלבד החזיק באחד מהם כדי לקנות את השני אף זה שהחזיק בו לא קנה: הגה וי"א דאם החזיק בפנימי כדי לקנותו עם החיצון קנה שניהם (טור בשם רשב"ם והרא"ש) :

11המחזיק בשטר מנכסי הגר כדי לקנות הקרקע הכתובה באותו שטר לא קנה אלא השטר בלבד לצור על פי צלוחיתו:

12נכסי גר שאין לו יורשים ונכסי ההפקר ושדה שמכרה העכו"ם לישראל ועדיין לא החזיק בה כולם דינם שוה כל המחזיק בהם בדרך מדרכי החזקה שנתבארו בהלכות מכירה קנה חוץ מאכילת פירות כיצד הלוקח קרקע מחברו והחזיק בה באכילת פירותיה קנה כמו שנתבאר בסי' קצ"ב אבל בנכסי גר או נכסי הפקר אפי' אכל פירות האילן כמה שנים לא קנה לא גוף האילן ולא גוף הקרקע עד שיעשה מעשה בגוף הארץ או יעבוד עבודה באילן: הגה לפיכך אם מצא שדה הגר חרושה וזרעה ולא כיסה אחר הזריעה וצמחה ואכלה לא הוי חזקה ( טור) :

13יש דברים רבים שאם החזיק בהם הלוקח לא קנה ואם החזיק באחת מהם בנכסי הגר או נכסי הפקר קנה כיצד המוציא פלטרין גדולים בנויים בנכסי הגר או בנכסי הפקר וסייד בהם סיוד אחד או כייר בהם כיור אחד כגון אמה אחת או יותר כנגד הפתח קנה:

14הצר צורה בנכסי הגר קנה:

15המציע מצעות בנכסי הגר כיון שייפה הקרקע בהצעתן קנה: (וי"א דוקא ששכב על המצעות דהואיל ונהנה מן גוף הקרקע וגם הציע אותן קנה (טור) ערך שלחן ואכל עליו י"א דקנה) (שם בשם אביו הרא"ש) :

16הניר את השדה בנכסי הגר קנה:

17המפצל זמורות הגפן או שריגי אילנות וכפות תמרים בנכסי הגר אם דעתו לעבודת האילן קנה ואם דעתו להאכיל העצים לבהמה לא קנה כיצד היה כורת מכאן ומכאן חזקתו שנתכוין לעבודת האילן היה כורת מרוח אחת אינו מתכוין אלא לעצים:

18וכן המלקט עצים ואבנים מן השדה אם דעתו לתקן הארץ קנה ואם דעתו לעצים לא קנה כיצד לקט הגס והדק הרי זה בחזקת שנתכוין לתקן הארץ לקט הגס ולא הדק ה"ז בחזקת שנתכוין לעצים (ואפי' אמר שכוון לתקנה לא קנה דבעינן שיהיו מעשיו מוכיחין) (טור) :

19וכן המשוה פני הארץ אם דעתו לתקן הארץ קנה ואם דעתו להשוות מקום שיעמיד בו גורן לא קנה כיצד היה לוקח עפר ממקום גבוה ונותנו למקום הנמוך הרי זה מתקן הארץ ואם אינו מקפיד על זה אלא משליך העפר והצרורות בכל מקום בלא הקפדה הרי זה בחזקה שאינו מתכוין אלא להשוות מקום לדוש בו:

20וכן הפותח מים לתוך הארץ אם לתקן הארץ קנה ואם לצוד דגים לא קנה כיצד עשה מקום שיכנסו בו המים בלבד ה"ז מתכוין לתקן הארץ עשה שני פתחים א' להכניס ואחד להוציא ה"ז מתכוין לצוד דגים:

21הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אחד והעמיד להם דלתות קנה האחרון שהראשון לא עשה בגוף הארץ כלום והרי הוא כמי שעש' גל אבנים שאינו קונה שהרי לא הועיל בגדר זה מפני שהוא רחב ביותר ומפולש ואין צורת אותו הבנין מועלת עד שיעמיד דלתות: הגה וי"א דה"ה (אם) עשה הראשון דלתות ולא נעל ובא שני ונעל קנה שני (טור כ"כ הרא"ש) וי"א דכל זה בבונה בעצים ואבנים שאינו שלו כגון בעצים ואבנים של גר ולא כוון לזכות בהן רק ע"י בנין או שבנה ע"י פועלים אבל אם זכה בהן או שהיו שלו תחילה שיוכל לומר אני אטול עני ואבני הרי האחרון לא החזיק בכלום ולכן הקרקע הפקר כמו שהיה וכל הקודם זכה (שם בשם הרא"ש) וי"א דאפי' בונה בשלו השני זכה בכל והא דראשון לא קנה בבנין שע"ג קרקע היינו כשלא בנה בנין המועיל אבל אם עשה בנין הראוי להעמיד בהמה או תרנגולי' או שחפר בקרקע יסודות לבנין ובנה קנה הקרקע בבניינה (המגיד פ"ב דזכייה בשם הר"י הלוי אבן מיגש) ויש חולקין וס"ל דלא קנה בחפירות היסודות (נ"י פ' ח"ה בשם רמב"ן וב"י בשם הרא"ש) :

22המפיץ הזרע לתוך התלמים לא קנה שבעת שהשליך הזרע לא השביח כלום ובעת שצמח והשביח שבח הבא מאליו הוא ואינו קונה:

23היתה מחיצה בנכסי הגר ובא זה ועשה מחיצה אחרת על גבה לא קנה ואפי' נבלעה מחיצה תחתונה והרי העליונה קיימת שבעת שבנה לא הועיל ובעת שהועיל מאליו בא המעשה:

24המחזיק בנכסי הגר ובהפקר ואין דעתו לקנות אע"פ שגדר ובנה לא קנה:

25העודר בנכסי הגר וכסבור שהם שלו לא קנה:

26עדר בנכסי גר זה כסבור שהיה של גר אחר הואיל ונתכוין במעשיו אלו לזכות מההפקר ה"ז קנה:

27היה משכון ישראל ביד הגר וכשמת הגר בא ישראל אחר והחזיק במשכון זה מוציאין אותו מידו שכיון שמת הגר בטל שעבודו והוא הדין אם יש לו לגר שטר חוב על משכונות קרקע מוחזקת:

28היה משכון הגר ביד ישראל ובא ישראל אחר והחזיק בו לוקח ממנו הראשון כנגד מעותיו והאחרון קונה את השאר בד"א כשלא היה המשכון בחצר הראשון אבל אם היה בחצרו חצרו קונה לו שלא מדעתו ואין לזה האחרון כלום: הגה וה"ה לפקדון של גר שביד ישראל (ב"י בשם התרומות) מיהו אם הוא דבר דלא הוה ליה לידע לבעל החצר לא קנה (מרדכי פ"ב דמציעא) וע"ל סי' רס"ח היה הגר חייב לישראל בשטר או בעדים אין שום אדם יכול להחזיק [ בשעור החוב] והמחזיק בנכסיו יש לו דין יורש והבא לפרוע ממנו כבא ליפרע מן היורשין (המגיד פ"ב דזכיה וב"י בשם בעל העיטור) :

29גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהם עבדים גדולים קנו עצמם בני חורין קטנים כל המחזיק בהם זכה:

30גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו ושמעו שעדיין לא מת או שיש לו בן או שאשתו מעוברת כולם חייבים להחזיר החזירו כולם ואח"כ שמעו ששמועה ראשונה אמת היתה ובראשונה מת או מת בנו מקודם או הפילה אשתו כל המחזיק בשניי' קנה ובראשונה לא קנה:

31גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו עלו חובות כל מלוה שנגבית מהיורשים ומהלקוחות נגבית גם מאלו שזכו בהם ואין גובים מהם אלא בשבוע' היו רבים שהחזיקו בהם האחרון נפסד אין לו גובין משלפניו: