שולחן ערוך, חושן משפט שפג
שולחן ערוך, חושן משפט · Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 383
Open in the reader →1דין אדם המזיק לבהמת חבירו. ובו ה סעיפים: הניח גחלת על לב שור חבירו כשהוא כפות ונשרף או שדחפו לים חייב ואם הניח גחלת על לב חבירו ונשרף יתבאר בסימן תי"ח:
2שור שעלה על גב שור להורגו ברשות הניזק שהוא בעל התחתון בין שהיה תם בין שהיה מועד ובא בעל התחתון ושמט את שורו להצילו ונפל עליון ומת הרי זה פטור דחפו לעליון ומת אם היה יכול לשומטו ולא שמטו ה"ז חייב ואם לא היה יכול לשומטו הרי זה פטור: הגה וכן ראובן שלקח כלי של שמעון וסמך בו חביתו של יין שלא יפול ובא שמעון ונטל כלי שלו ונשבר חביתו של יין שמעון חייב דה"ל לסמכו בדבר אחר (תשו' הרא"ש כלל ק"א סי' ג') :
3ב' שהמיתו את הבהמה כאחד או שברו את הכלי כאחד משלמים ביניהם:
4ה' שהניחו ה' חבילות על הבהמה ולא מתה ובא זה האחרון והניח חבילתו עליה ומתה אם היתה מהלכת באותם החבילות ומשהוסיף זה חבילתו עמדה ולא הלכה האחרון חייב ואם מתחלתה לא היתה מהלכת האחרון פטור ואם אין ידוע כולם משלמין בשוה:
5הכובש בהמת חבירו במים או שהניחה בחמה וצמצם עליה המקום כדי שלא תמצא צל עד שהרגתה החמה חייב: הגה ודוקא שאחזה בידו אבל סגר עליה הדלת שלא תצא י"א דפטור מדיני אדם ( טור ס"ו) :