שולחן ערוך, אבן העזר קיב
שולחן ערוך, אבן העזר · Shulchan Arukh, Even HaEzer 112
Open in the reader →1מזונות הבנות ממה נזונות ועד כמה וכל דיניהם. ובו יח סעיפים: מתנאי כתובה שתהיינה הבנות נזונות מנכסי אביהם אחר מותו עד שיתארסו או עד שיבגרו: הגה אפילו לא נכתב בכתובה או אפילו אין לה כתובה ובמקום שאין כותבין כתובה (טור) וי"א דאפי' במקום שכותבין כתובה ואין להם שטר כתובה ואפי' מחלה אמם כתובתה בפי' יש לבנות מזונות (הראב"ד פי"ט דאישות) וכן אם נתגרשה האם אפ"ה חייב במזונות הבנות:
2בת הניזונת מנכסי אביה לאחר מותו מעשה ידיה ומציאתה לעצמה:
3נתארסה בעודה קטנה איבדה מזונות מן האחין והארוס חייב במזונותיה: הגה וי"א דלא אבדה מזונות אלא כשתתארס משהיא נערה (כ"כ המ"מ פרק י"ט בשם ר"ח והרשב"א) וי"א דוקא שנתארסה מעצמה אבל נתארסה מדעת אחיה לא אבדה מזונות (טור בשם הרמ"ה):
4נשאת הבת או מיאנה או נתגרשה או נתאלמנה אפי' היא שומרת יבם הואיל וחזרה לבית אביה ועדיין לא בגרה הרי זו ניזונית מנכסי אביה עד שתבגר או עד שתתארס: הגה וי"א דוקא מן האירוסין אבל משנשאת שוב אין לה מזונות (טור) וי"א עוד דוקא בחיי אביה דכשמת אביה היתה ברשותו אבל לאחר מיתת אביה אבדה מזונות מיד שנתארסה (טור בשם הרא"ש) (וכ"נ עיקר):
5יבם אשת אחיו וילדה לו בת אם לא היה לאחיו נכסים הבת ניזונת מנכסי אביה אבל אם היו לאחיו נכסים וכן בת שנייה וכן בת אנוסתו אפי' נולדו לו אחר שנשאה וכן בת ארוסתו שנולדה לו בעודה ארוסה ואח"כ נשאה אין להן מזונות אחר מיתת אביהן אבל בחייו הוא חייב במזונותן כדין שאר הבנים והבנות בחיי אביהן:
6פוסקין לבת מזונות וכסות ומדור מנכסי אביה כדרך שפוסקין לאלמנה ומוכרין למזון הבנות וכסותן בלא הכרזה כדרך שמוכרין למזון האלמנה וכסותה אלא שהאשה פוסקין לה לפי כבודה וכבוד בעלה ולבת פוסקין לה דבר המספיק לה בלבד ואין הבנות נשבעות:
7עכשיו שכתובה נגבית אפילו ממטלטלין גם הבנות ניזונות מהם ואינם ניזונות אלא מבני חרי אבל לא ממשעבדי כגון אם מכר האב או נתן האב במתנת בריא או אם הבנים אחר מיתת אביהם מכרו או משכנו או נתנו אינן ניזונות מהן:
8אין הבנות ניזונות ממשעבדי אפילו קנו ממנו ואפילו היו בשעת קנין כגון שגירשה והיו לה בנות ממנו והחזירה וקנו ממנו ויש מי שאומר דה"מ כשקנו ממנו בשעת נישואין בכלל מה שקנו ממנו בתנאי כתובה אבל אם קנו ממנו לאחר נשואין על מזון הבנות ניזונות אף ממשעבדי:
9אם פסק עם האשה שיתפרנסו הבנות אף אחר שיבגרו ניזונות ממשעבדי:
10מי שצוה בשעת מיתתו אל יזונו בנותי מנכסי אין שומעין לו ואם בשעת נישואין התנה שלא יזונו מנכסיו הוי בכלל תנאי שבממון וקיים:
11מי שמת והניח בנים ובנות יירשו הבנים כל הנכסים והם זנים אחיותיהם עד שיבגרו או עד שיתארסו: הגה ואין מחייבים הבנים לצמצם במזונות אלא אם ירצו יותירו במזונות ומ"מ אם רואים ב"ד שהבנים מכלין הממון ואין משגיחין בישוב העולם חייבין ב"ד להשגיח בתיקון הבנות ולהפריש להן חלקן (טור): בד"א כשהניח נכסים שאיפשר שיזונו מהם הבנים והבנות כא' עד שיבגרו הבנות ואלו הם הנקראים נכסים מרובים אבל אם אין בנכסים שהניח אלא פחות מזה מוציאים מהם מזונות לבנות עד שיבגרו ונותנים השאר לבנים ואם אין שם אלא כדי מזון הבנות בלבד נזונים מהם עד שיבגרו או עד שיתארסו והבנים ישאלו על הפתחים: הגה וי"א דאסור לבנים למכור אפי' נכסים מרובים אם לא שהוא לצורך פדיון שבוים וכיוצא בזה אבל בנכסים מועטים אפילו בכה"ג אסור (מרדכי פרק מי שמת) (ואם עברו ומכרו יתבאר לקמן סעיף י"ד):
12בד"א כשהניח קרקע אבל אם לא הניח אלא מטלטלין אם הנכסים מועטים יזונו אלו ואלו יחד עד שיכלו דכיון שאינן ניזונות אלא בתקנת הגאונים די שתהיינה כבנים ולא שיפה כחן יותר מהבנים ואם הניח מטלטלים ומקרקעי והמקרקעי הם מועטים וע"י המטלטלים יהיו מרובים יירשו הבנים: הגה מיהו במקום שכותבין בכתובות מטלטלין אגב קרקע איכא למימר דמטלטלין הוי כמו קרקע (ב"י) וכמו שהתבאר לעיל סימן קי"א סעיף י"ד:
13היו מרובים בשעת מיתה ונתמעטו אח"כ כבר זכו בהם הבנים ויש להם דין מרובים:
14היו מועטים בשעת מיתה ונתרבו אח"כ הבנים יורשים אותם כדין מרובים: הגה וי"א אפילו עמדו כבר בדין ופסקו להם דין נכסים מועטים כיון שנתרבו חזרו לדין מרובים ואפי' חזרו אח"כ ונתמעטו יש להם דין נכסים מרובים ונתמעטו (טור) ואפי' לא נתרבו אם קדמו הבנים ומכרו נכסים מועטים מכרן קיים: הגה ונדחו הבנות אפי' ממעות שקבלו מן המקח (טור בשם הרא"ש) וי"א דדוקא קודם שהחזיקו הב"ד הבנות בנכסים (טור בשם רש"י והרא"ש):
15היו הנכסים מרובים ויש עליו חוב או חיוב מזונות בת אשתו או חיוב עישור נכסים לפרנסת בתו וכשיוציא א' מאלו ישארו מועטים יש להם דין מרובים אבל כתובת האלמנה ממעטת ועושה אותה מועטים ומזונות האלמנה י"א שממעטים וי"א שאין ממעטין:
16הניח אלמנה ובת ממנה או מאשה אחרת ואין בנכסים כדי שיזונו שתיהם האלמנה ניזונית והבת תשאל על הפתחים ויש חולקין כמו שנתבאר בסימן צ"ג:
17מזונות הבת קודמת לכתובת בנין דכרין:
18מי שמת והניח בנות גדולות וקטנות ולא הניח בן אין אומרים יזונו הקטנות עד שיבגרו ויחלקו שאר נכסים בשוה אלא כלן חולקות בשוה: