שולחן ערוך, אורח חיים ריז

1ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח סעיפים: הנכנס לחנותו של בשם שיש בו מיני בשמים מברך בורא מיני בשמים ישב שם כל היום אינו מברך אלא אחת נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ודוקא שלא היה בדעתו לחזור אבל היה דעתו לחזור לא יברך:

2אין מברכין על הריח אא"כ נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מתאבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים וכן אין מברכין על בשמים של ב"ה ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא:

3מוגמר שמגמרין בו את הכלים אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי ליתן ריח בכלים וכן המריח בכלים שהם מגומרים אינו מברך לפי שאין עיקר אלא ריח בלא עיקר:

4בשמים של ערוה כגון קופה של בשמים תלוי בצוארה או אוחזת בידה או בפיה אין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהם שמא יבא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר:

5בשמים של עכו"ם אין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהם:

6מסיבה של עובדי עכו"ם אין מברכין על בשמים שלהם דסתם מסיבתן לעכו"ם:

7היה הולך חוץ לכרך והריח ריח טוב אם רוב העיר עע"א אינו מברך ואם רוב ישראל מברך:

8נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב: