שולחן ערוך, אורח חיים תמח

1דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז סעיפים: חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר אפילו באכילה:

2אם עכו"ם מביא לישראל דורון חמץ ביום ח' של פסח לא יקבלנו הישראל וגם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ בו וטוב שיאמר שאינו רוצה שיקנה לו רשותו:

3חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אפי' הניחו שוגג או אנוס ואם מכרו או נתנו לעכו"ם שמחוץ לבית קודם הפסח אע"פ שהישראל מכירו לעכו"ם ויודע שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני:

4רשאי ישראל לומר לעכו"ם בשעה חמישית או קודם עד שאתה לוקח חמץ במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקחנו ממך אחר הפסח אבל לא ימכור לו ולא יתן לו על תנאי ואם עשה כן הרי זה עובר בבל יראה ובל ימצא:

5חמץ שנמצא בבית ישראל אחר הפסח אסור אע"פ שביטלו:

6אסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמת אחרים או של הפקר:

7אסור ליתן בהמתו לעכו"ם להאכילה בימי הפסח אם הוא יודע שמאכיל אותה פסולת שעורים שהוא חמץ: