שולחן ערוך, אורח חיים ד

1דיני התבלין בי"ט. ובו ד סעיפים: דכין את התבלין כדרכן שאם ידוך אותם מבעוד יום יפיג טעמן אבל מלח אינו נדוך בי"ט אלא א"כ הטה המכתשת או שידוך בקערה וכיוצא בה כדי שישנה שאם שחק המלח מערב י"ט לא יפיג טעמו ואין שוחקין את הפלפלין ולא את החרדל ברחיים שלהם משום דהוי כעובדין דחול [אלא] דך אותם במדוכה ככל התבלין: הגה ומיהו נוהגין לשנות קצת במדיכת תבלין (הגהות מיימוני פ"ג בשם סמ"ג) וכן ראוי להורות:

2מותר להוליך תבלין ומדוך אצל מדוכה או מדוכה אצלם אפילו דרך ר"ה אע"פ שהיה אפשר להוליכם מערב יום טוב:

3אין כותשין הריפות במכתשת גדולה אבל כותשין במכתשת קטנה שזה הוא השינוי שלה ובא"י אפי' בקטנה אסור וכיון שאין אנו יודעים עכשיו מה נקראת גדולה או קטנה יש לאסור הכל: הגה ומותר לגרוד גבינה בי"ט על הכלי שהוא מורג חרוץ מיהו צריך שינוי מעט כמו דיכת מלח [ריב"ש סי' קפ"ד] וה"ה מצות בלא שינוי משום דאין טחינה באוכלין שהיו טחונין תחלה: [מהרי"ל] :

4מותר אדם למדוד תבלין ליתן בקדירה בשביל שלא יקדיח תבשילו (פי' שלא ישרפנו ויקלקלנו מחמת ריבוי תבלין) :