שולחן ערוך, אורח חיים כו

1דין מת ביום טוב. ובו יב סעיפים: מת המוטל לקברו אם הוא בי"ט א' (לא יתעסקו בו ישראל ואפי' יסריח ואי אפשר בעממין אבל) יתעסקו בו עממין אפי' מת בו ביום ( וע"ל סי' ד"ש) ואפי' יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח וכל זה בעשיית (קבר) וארון ותכריכין אבל להלבישו ולהחם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר ע"י ישראל: הגה וטוב ליזהר לטהרו ע"י קש על גב עור או נסר ולא ע"י סדינים שלא יבא לידי סחיטה (תה"ד סימן פ"ב) :

2מת בי"ט ראשון אסור להלינו עד יו"ט שני כדי שיתעסקו בו ישראל:

3בשבת וביום הכיפורים לא יתעסקו בו כלל אפי' ע"י עממין אפילו להוציאו על ידיהם ולהניחו בכוך (פי' בחפירה) העשויה מאתמול:

4בי"ט שני יתעסקו בו ישראל אפי' ביום שני של ראש השנה ואפי' לא אשתהי אפילו לחתוך לו הדס מהמחובר ולעשות לו תכריכין וארון ולחצוב לו קבר ולחמם לו מים לטהרו ולגזוז לו שערו ואם אין באותו העיר מקום קברות לישראל מוליכין אותו לעיר אחרת שיש בה שכונת קברות אפי' חוץ לתחום ומשכירין לו ספינה להוליכו ממקום למקום דיום טוב שני לגבי מת כחול שוויה רבנן ואפילו אפשר בעממין יתעסקו בו ישראל: הגה אבל באשכנז ובמדינות אלו אין נוהגים כן אלא כל היכא דאפשר בעממין עושין הקבר והארון ותכריכין ע"י עממין ושאר הדברים עושים ישראלים כמו ביו"ט ראשון אבל אם לא אפשר בעממין מותר לעשות הכל ע"י ישראלים (מרדכי הל' אבל ותה"ד סי' פ"ב) חוץ מן הכיפה שבונים על הקבר שאין בונין אותה בי"ט: הגה אבל מותר לכסותו בעפר כדרכו בחול (ב"י) ודלא כיש מחמירין כן נ"ל בד"א כשרוצים לקברו בו ביום אבל אם אין רוצים לקברו בו ביום אין עושין לו שום דבר איסור מלאכה אפי' ע"י עכו"ם אבל טלטול מותר: (ודין קריאת שמע ותפילה אם מת לו מת בי"ט ראשון או בשני ע"ל סי' ע"א סעיף ב' ולקמן סי' תקמ"ח בסעיף ה') :

5החופר קבר למת בי"ט שני מותר לו ליטול שכר:

6מותר ללוות המת ביו"ט ראשון תוך התחום ובי"ט שני אפילו חוץ לתחום וחוזרין למקומם בו ביום וכן מותר להחזיר כלי הקבורה שהוליכו עמהם חוץ לתחום:

7המלוים את המת אסורים לרכוב על בהמה אפילו בי"ט שני ואפילו האבלים אבל הקוברים שצריכים לקברו אם אי אפשר מתירים להם בי"ט שני לרכוב על גבי בהמה:

8אם נודע לבני עיר אחת שישראל מת רחוק משם ד' או חמשה ימים ולא ניתן לקבורה אע"פ שלא יוכלו להגיע לו עד לאחר המועד מותר לצאת לדרך בי"ט שני כדי למהר קבורתו: הגה ומותר להביא מת בי"ט שני מחוץ לתחום לתוך העיר לקברו בקברות ישראל אף ע"פ שהיה אפשר לקברו במקומו: (ב"י בשם תשובת רשב"א) :

9תינוק שמת בתוך שלשים אם גמרו שערו וצפרניו הוא בחזקת בן קיימא ודינו כמת גדול אע"פ שאין אנו יודעים אם כלו לו חדשיו דרוב נשים יולדות ולד קיימא:

10נפלים שנהגו להסיר ערלתן בצרור אבן או בקנה אסור אפילו ביום טוב שני של גליות: הגה ואסור לקברו ביום טוב אלא מניחו עד למחר: (ב"י)

11אין קורעין על המת אפי' בי"ט שני אפילו קרוביו:

12כשמת בליל י"ט שני משכימין וקוברין אותו קודם תפלה כשמת ביום קוברים אותו אחר אכילה: הגה דין צדוק הדין ביום טוב עיין בי"ד סימן ת"א סעיף ו' :